אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא אלה תולדות נח. › ט

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

אלה תולדות נח. · ט

ח

ב

[או תהיה האדמה פועלת]. פירוש: שתהיה מלת תרמוש פועל יוצא כמו ישרצו המים (בראשית א', כ׳). [ויש אומרים כי בי״ת בכל ובכל מקום ווי"ן]. פירוש: "בכל אשר תרמוש האדמה" "ובכל דגי הים", ולפי זה הפירוש אין צורך למלת "כי", בעבור כי אין זה שב לתחלת הפסוק, אבל הוא דבר אחר כאלו כתוב וכל אשר תרמוש האדמה וכל דגי הים עמהם בידכם נתנו.

ד

[וזאת הנפש המתנועעת והמרגשת היא גוף]. פירוש: כבר פירש למעלה כי נפשו הוא דמו. ובא עתה להודיע שאין זאת הנפש המשכלת, רק היא רוח החיים שהיא תלויה בדם כי הם תולדת אחת, ובכחה יחיה האדם וירגיש ויתנועע והכל כח אחד ודבר אחד, והנפש המשכלת איננה כן.

ה

[והוסיף לבאר]. פירוש: ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. [או היא מצוה לבני נח והוא הישר להרוג ההורג]. פירוש: בתחלה פירש שהיא מיתה בידי שמים ועתה שב לאמר כי יתכן שהפירוש הוא שזאת היתה

מצוה לבני נח שיהרגו בדיני אדם את ההורג, ואמר שזה הוא הפירוש הישר. [וכמוהו רבים]. פירוש: כמו זה הבי״ת שבא במקום "בעבור״.

ט

[ואתכם השלישי שהיה אתכם]. פירוש: ה' פעמים נזכר "אתכם" בזה הענין, והשלישי הוא ובכל חית הארץ אתכם (ט', י'), והוא אומר כי פירושו שהיה אתכם בתיבה.

יא

[הכניס בברית שלא יהיה עוד מבול]. פירוש: כי הקשת הוא אות שלא יהיה מבול, ואחר שהקשת מלהט השמש כאשר יפרש למטה (ט', י״ד) הנה בהראות הקשת תראה השמש ולא תתבלבל הארץ עם המים כימי נח כאשר פירש בפסוק נבקעו כל מעינות (בראשית ז', י״א). [ועל זאת הברית נאמר אשר נשבעתי מעבור מי נח]. פירוש: בספר ישעיה בפסוק כי מי נח (נ״ד, ט׳) אמר כי זה הוא שכתוב ולא אוסיף עוד להכות את כל חי. וכבר הזכרתי שאמרו רבותינו ז״ל (סוטה י״א, ע״א) שעל כל העולם כלו אינו מביא מבול, אבל על אומה אחת מביא.

יב

[אות, זכר ונקבה]. פירוש: זאת אות הברית נקבה, וזה לך האות (שמות ג' י״ב) זכר.

יג

[הנה נתתי עתה קשת בענן]. פירוש: למטה אפרש דבריו (ט'. י״ד). [ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחלה היתה]. אמר יוסף: לא ראיתי דברי הגאון. אך מדרך סברא נראה שהגאון אמר שלא היתה קשת בעולם קודם נח, ורבי אברהם אמר כי מקודם היתה כאשר אבאר בדבריו.

יד

[אלו היינו מאמינים בדברי חכמי יון שמלהט השמש תולדת הקשת]. פירוש: אמרו ככה בספר אותות השמים. [יש לומר כי השם חזק אור השמש אחר המבול]. פירוש: בספר ישעיה בפסוק והיה אור הלבנה (ל׳. כ״ו) פירש שהשם יחזק אור הלבנה ואור החמה אחרי הגשם הרב וזה דבר פלא ע״כ, ופירושו זה כי בשנת המבול לא ירד להט המאורות על הארץ ועל כן אמרו רבותינו ז״ל (ירוש' פסחים, פרק א', הל" א') שלא שמשו המאורות בשנת המבול, ואחר המבול אמר השם לנח והקימותי בריתי עמך שלא יהיה עוד מבול ואתן לך אות על הברית, והאות הוא כי עתה יתחזק אור השמש וירד הלהט על הארץ ונראתה הקשת בענן כלומר עתה אראה לך הקשת בענן להיות לאות על דברי. וכשתראה הקשת בענן תדע ששבועתי אמת. וזה האות דומה לאותות הגזה והטל שעשה השם לגדעון (שופטים ו', ל"ז-מ') אף על פי שהטל היה מצוי מקודם. גם זה דומה למי שיאמר אם תלקה הלבנה ביום פלוני תדעו שיקרה כך וכך בעיר פלוני. ואמר השם והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן, וטעמו כי כשיראו הדורות האחרונים שהקשת נראה בענן יתבאר להם כי להט השמש חזק על הארץ ולא יבא מבול. ולא יתכן שלא היתה הקשת קודם המבול כי הנה כתוב אין כל חדש (קהלת א', ט'). והפלאים שנעשו על ידי הנביאים היו לשעתם ולא עמדו ימים רבים, רק הנכון שהקשת היתה מקודם כאשר אמר, ופעמים היתה נראית עם הגשם ופעמים לא נראית. ועל כן אמר השם לנח כי מאז והלאה תראה בכל פעם שימטיר. [והיא דרך נכונה למבין]. פירוש: הודה לדבריהם בזה.

טו

[ומלת יהיה עם המים איננה ראיה כי המים לשון יחיד]. פירוש: כבר פירש הטעם בפסוק יהי מאורות (בראשית א' י״ד). [שהיא לעולם שם בסתר]. פירוש: בכח.

יח

[להודיע כי הכנענים מקוללים]. פירוש: ועל כן לא רצו האבות הקדושים לקחת מהם נשים כמו שיפרש בפסוק אכי כל בני עבר (בראשית י', כ״א).

כ

[והדרש שביום שנטעו שתה מיינו יש לו סוד ואיננו כמשמעו]. פירוש: זה הדרש כתוב בפרקי ר' אליעזר בפרק כ״ג, והביא ראיה מפסוק ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי שכתוב בישעיה במשא דמשק (י״ז. י״א). ויש אומרים כי הסוד הוא שהיה לו יין תחלה ושתה ממנו ונשתכר ומתוך השכרות נטע הכרם, ולפי זה היה הפסוק מאוחר והיה פירושו כך ויחל נח איש האדמה ויטע כרם בעבור כי כבר שתה מן היין וישכר. ויש אומרים כי לשנה אחרת באותו היום שתה מיינו, ויתכן שהיתה דעתם כי הענישו מן השמים על נטיעתו כאלו נשתכר ונתגלה, ולפי דעתי כי סוד הדרש הוא שביום שנטעו גזרו עליו מן השמים שיבא לו בגללו הבשת שבא לו באחרונה בעת שכרותו בעבור כי הוא סבת כל חטא ככתוב זנות ויין ותירוש יקח לב (הושע ד׳, י״א), וכתיב ותירוש ינובב בתולות (זכריה ט׳, י״ז), ודברי למואל אל למלכים שתו יין וגו׳, פן ישתה וישכח מחוקק וגו' (משלי ל״א, ד׳—ה׳).

כג

[ומלת שכם לא תתחבר]. פירוש: לאמר לשון רבים שכמים, כי אלו התחברה היה כתוב וישימו על שכמיהם, ומלת על שכמם רצה לומר שכם של כל אחד מהם.

כד

[לא גלה הכתוב מה נעשה]. פירוש: אבל רבותינו ז״ל דרשוהו בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע׳, ע״א) כדברי רש״י. [גם ו"ו בנו שב אל חם הנזכר]. פירוש: אמר כן בעבור שכתוב כאן בנו הקטן, וזה שב לתחלת הענין שאמר וירא חם אבי כנען (ט׳, כ״ב.)

כה

[והעד קדש קדשים]. פירוש: מפורש בפרשת צו (ויקרא י׳, י"ח) כי הוא כאחד הקדשים. [בקדש הקדשים]. פירוש: בפרשת קרח (במדבר י״ח, י׳) הוא, אבל הוא פירש אותו בפרשת תרומה בפסוק ועשית שלחן (שמות כ"ה, כ״ג), ובפרשת צו בפסוק וכל חטאת (ויקרא ו׳, כ״ג), כי בעבור היותו בה״א על כן הוא קדש בתוך קדש, ולא כן קדש קדשים. [כי המלך הראשון אחר המבול היה מכוש]. פירוש: הוא אמרפל שהוא נמרוד, וכתיב וכוש ילד את נמרוד (בראשית י', ח׳).

כו

[לכן בחסרון ה״א ובלא ו"ו לא ימצא]. פירוש: שיאמר לם".

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה