אור ברסלב
ציץ הקודש חלק א קונטרס אחרון › סימן לג

ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא

קונטרס אחרון · סימן לג

סימן לב

אות ו'. בעיקר קו' התוס' למ"ל מיעוטא למחלל את השבת דלא ניתן להצב"נ ת"ל דזה שיהרגנו ג"כ יחלל את השבת. אמרתי זה כמה דהנ"מ פשוטה. דלולי המיעוט דבשבת ל"א נלהצב"נ הרי היינו אומרים דבאמת מצד איסור שבת ניתן להצב"נ אלא שא"א להורגו משום דגם המציל יחלל שבת וא"כ אם יבא א' להרוג לזה שהולך לחלל שבת אסור לשלישי להרוג את המציל כשם שאסור להמציל להרוג את הראשון דעתה אין על המציל כ"א עון חילול שבת משא"כ עתה דיש לנו מיעוטא דשבת לא ניתן להצב"נ פשיטא דמי שירצה להצילו וירצה להורגו הו"ל רודף ויכול השלישי להרוג את זה גם בשבת, דבמקום פ"נ גם בשבת נלהצב"נ לכ"ע כדברי המ"ל (פכ"ד דשבת), והיא סוגיא ערוכה בסנהדרין שם (ע"ג ב) דמים אפי' בשבת:

באות הנ"ל, העיר ע"ד רש"י ז"ל בסנהדרין שם (עב ב) שכתב כגון שרודף אחר קטן אחר להרג ולא פי' ברודף אחר העריות אעתיק פה מ"ש בעניו ע"ד רש"י ז"ל אלו. דבאמת כל רואה ישתומם על זה שמפרש רש"י ו"ל אחר קטן אחר דמאי נ"מ אם הנרדף הוא קטן או גדול יהי' מי שהיה העיקר צריכים רק לידע אם רודף צריך התראה וקטן לאו בר קבל קבולי התראה הוא ל"א גבי' נלהצב"נ ואם א"צ התראה גם בקטן אמרי' נלהצב"נ, וכבר שמעתי רבים משתוממים ע"ז ולא ולא מצאו מענה וישוב לזה. – ואמרתי דבאמת יש לחקור נהי נמי דנימא רודף צריך התראה וקטן לאו בר קבולי התראה הוא הלא זה מספיק רק לגבי אחר שאין לו להרוג את הקטן הרודף כדי להציל את הנרדף, אבל הנרדף עצמו היתכן לימר דמפני שהקטן לאו בר קבולי התראה הוא. הוא מחויב להניח עצמו ליהרוג מיד הקטן ולא יציל עצמו, על כרחך דהנרדף עצמו שרי להציל עצמו. – מעתה תו י"ל דגם כל אדם מותר להרוג את הקטן מצד שליחותו של הנרדף, וא"כ קשה טובא איך מוכיח הש"ס מרב הונא דאמר קטן הרודף נלהצב"נ דקסבר רודף א"צ התראה. נימא דבאמת צריך התראה רק קטן שאני, משום דליכא עצה גבי, דגם אם יתרו בו אין זה התראה וא"כ אנו נצטרך לומר שיניח עצמו להיות נהרג ממנו. וכיון דזה ודאי אינו סברא כלל על הנרדף עצמו כנ"ל. תו שרי גם אחרים להורגו משליחותו של הנרדף:

אלא די"ל דכ"ז שייך רק כשהנרדף הוא גדול דבכה"ג שפיר מצינן למימר דגם מה שאחרים הורגים אותו הוא מצד שליחותו של הנרדף, אבל אם גם הנרדף הוא קטן דל"ש גבי' שליחות דאין שליחות לקטן הדר דינא דאסורים המה האחרים להורגו, מעתה מבואר היטב ד' רש"י ז"ל הנ"ל שכתב אחר קטן אחר דאלו הי' מיירי רב הונא ברודף אחר גדול לא הי' מוכח מידי דס"ל רודף א"צ התראה, מש"ה פירש שרודף אחר קטן אחר דל"ש למימר גבי' משום שליחות ואפ"ה קאמר דנלהצב"נ והיינו דגם אחרים שרו להצילו בנפשו, מוכח שפיר דא"צ התראה:

ואין להקשות דא"כ למה לי קרא דוהכה בכל אדם ומדוע לא נימא דכיון דהבעה"ב מותר להרגו שרו גם אחרים מצד שליחותו של הבעה"ב, דאכתי נ"מ טובא היכא דאין הבעה"ב בבית דל"ש לומר דהם נעשים שלוחו של הבעה"ב. – וכן אין להקשות מידי על דעת הריב"ש ז"ל ודעימי' שהנרדף עצמו יכול להרוג את הרודף גם במקום שיכול להצילו בא' מאבריו. דא"כ גם כל אדם יהי' מותר להורגו בכה"ג, מצד שליחותו, דז"א חדא דבכה"ג שיכול להציל באמ"א נקטינן בסתמא בהיפך שהנרדף אינו רוצה כלל להרוג את הרודף, ועוד דכיון דעכ"פ ילפינן מקרא דלא יהי' אסון [או מוקצותה את כפה כמו דיליף בספרי] דאחר אינו יכול להציל, זה עצמו מספיק לנו לגילוי גמור דלא הרשתה התורה להרוג את הרודף ביכול להצילו באמ"א כ"א לקרקפתא דהנרדף עצמו בלבד. והוי כדוגמא דמצות שבגופו דל"א בזה שליחות. וגם דלפי מה שבארנו במ"א דגם להריב"ש ז"ל יש בזה איסור על הנרדף אלא שאינו נהרג עליו גם ביכול להצילו באמ"א, בלא"ה ניחא, דאשלד"ע:

ובענין זה שמעתי מפי מו"ר הגאון העצום ר' יצחק ירוחם דיסקין שליט"א. שגם הוא, נתעורר להערת רבנו זצוק"ל מדוע. לא פי' רש"י ז"ל ברודף אחר העריות וגם אמר דגם ברמב"ם ובטוש"ע לא נזכר דין זה דקטן מבן ט' ומעלה שרודף אחר נערה המאורסה שמצילין אותה בנפשו כמו ברוצח. אמת שבסה"מ (ל"ת רצג) ביאר זה גם בנערה המאורסה ואולי הוא משום דאין היקש למחצה אבל בחיבורו ודאי חזר מזה מדלא הזכיר זה, וגם לא הביא כלל את ההיקש, ותירץ ע"ז עפ"י דברי הש"ס סנהדרין (נה, ב) גבי קטנה כיון דבמזידה היא תקלה נמי איכא ורחמנא הוא דחס עלה, וא"כ הא דקטן אינו בר עונשין משום דרחמנא חם עלי', לפ"ז י"ל דבאמת הא דנלהצב"נ אינו רק מטעם הצלה אלא מטעם עונש אלא דברודף לא שייך זה דמאי חזית דחם רחמנא אקטן הרודף דילמא חם אגדול הנרדף. ומעתה מבואר היטב דקטן הרודף אחר נערה המאורסה באמת שני ושני דבזה ל"ש לומר מאי חזית, דהא לגבי קטן איכא איבוד נפש ולגבי הנערה ליכא איבוד נפש רק פגמא לבד [לדידן דקיי"ל כרבנן דר"י דלא מסרה נפשה,] ופשיטא דאיבוד נפש עדיף וחס עליו רחמנא טפי שהרי היא עצמה לא מסרה נפשה בשביל פגמא וכ"כ התוס' שם ד"ה ומה. דפשיטא דבנהרג יש פגם יותר גדול מבנערה שנאנסה. ובדרך זה י"ל עוד במ"ש רש"י ז"ל הנ"ל אחר קטן אחר, דרבותא קמ"ל ולא מבעי' קאמר, דהנה הגאון יעב"ץ ז"ל בספרו מגדול עוז כתב דגדול יש לו דין קדימה נגד קטן בענין הצלות נפשות בלא מעשה בידים. לפ"ז קאמר רש"י ז"ל דלא נימא דוקא בנרדף גדול דחם עלי' רחמנא טפי מהקטן הרודף אלא אפילו בששניהם שוים נמי מצילין דאמרינן מאי חזית עכתו"ד שליט"א:

תוכן העניינים

ציץ הקודש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה