ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא
קונטרס אחרון · סימן יז
הנה בקרא דיהושע (ה, יא) כתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה. ולכאורה תמוה מאד מדוע לא הזכיר ג"כ כרמל דהא בקרא כתיב לחם וקלי וכרמל, ואם רק להשמיענו דאכלו ממחרת הפסח מעבור הארץ די הי' במה שהזכיר מצות וכשהזכיר קלוי ולא הזכיר גם כרמל, הלא דבר הוא:
אולם הנה הטורי אבן בר"ה שם תמה דמ"ט באמת לא אכלו מקודם מעבור הארץ דהא אפי' כתלי דחזירי הותר להם. אולם אם נימא דהנעשה ע"י ישראל כיון שבעשית הלחם מתחדש איסור חדש נוהג בזה דין חדש לכ"ע. מיושב קו' הט"א הנ"ל בפשטא. והוא לפמ"ש האחרונים ז"ל שאיסור כזה שנעשה בידי ישראל לא הותר גם בשבע שכיבשו וכדמסיק בחולין שם (יז. א) כי אישתרי שלל דעכו"ם שלל דידהו לא אישתרי. ולענ"ד נראה לה"ר לדבריהם ז"ל מירושלמי (רפ"ב דחלה) כך משיב ר"ע את ר"א אי את מודה לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ מצאו קמחים וסלתות שהן חייבין בחלה וכו' ע"ש. ולמה הוצרכו להפריש חלה מ"ש מכתלי דחזירי, אע"כ כיון שהחיוב חלה נעשה ע"י ישראל לא הותר ככתלי דחזירי וכן מוכח מבבלי כתובות (כה, א) דבז' שכיבשו נתחייבו בחלה – מעתה י"ל דהכא שנעשה המצה ע"י ישראל הרי איסור הלחם נתחדש אצל ישראל מש"ה לא היו מותרין בזה קודם הבאת העומר. מעתה מבואר היטב מה דלא הזכיר כרמל, דכרמל באמת אכלו גם קודם מחרת הפסח דלא גרע מכתלי דחזירי רק מצות וקלוי שבעת הקלי ועשית הלחם נתחדש איסור ביד ישראל לא אכלו רק עד אחר מחרת הפסח.
ובהאי ענינא אזכיר מה שקבלתי מפי מו"ר הגאון העצום מרן מו"ה יצחק ירוחם דיסקין שליט"א. בהא דאמרי' שם בחולין ובתים מלאים כל טוב אפי' כתלי דחזירי ופי' רש"י ז"ל חזירים יבישים, ולכאורה אינו מובן מאי נ"מ לנו אם חזירים יבישים, או לחים, וכי לא די הי' לנו אם אמר סתם אפי' בשר חזיר ומאי זה דקאמר כתלי חזירי וכבר עמד בזה בס' שם ארי', ואמר מרן הגאון שליט"א. בהקדם איזו הקדמות, חדא הא דאמרן דאיסור שנעשה ביד ישראל הוי שלל דידהו דלא אישתרי. ב. דבמעילה (טז. א) על מתני' דכל הנבלות מצטרפין זה עם זה אמר רב לא שנו אלא טומאה אבל לענין אכילה טהורים בפני עצמן וטמאים בפני עצמן, ופי' רש"י ז"ל משים דאין איסור חל על איסור דלא אתי איסור נבילה וחייל על איסור בהמה טמאה הלכך אין מצטרפין. מבואר דרב ס"ל דמש"ה ליכא איסור נבילה בבהמות טמאות משום דלא אתי איסור נבילה וחל על איסור טמאה. ג. מה דאמרי' ביבמות איסור אחות אשה מיתלי תלי וקאי דכי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל עלייהו. ד. מה שחדשו מאחרונים דמה דהותר להם לישראל מבתים מלאים כל טוב לא הותר כ"א מה דמותר לבני נח. אבל איסורים כאלה דגם ב"נ מצווין עליהם לא הותר גם לישראל. מעתה אחרי הקדמות האלה מיושב היטב מה דקאמר כתלי דחזירי, דהנה בעל המימרא בחולין שם הוא ר' ירמי' בר אבא בשם רב. מש"ה לא הי' היתר להם כ"א חזירים כאלה שמתו ביד העכו"ם, דאלו מחיים אסורים מטעם אבר מן החי ואיסור כזה שגם ב"נ מצוין עליהם לא הותר לישראל, ואם מתו ביד ישראל ג"כ אסור להם. דכיון דעכ"פ מצד איסור טומאה הותר לישראל הרי תו הדר אתי איסור נבילה וחל עלי', דלרב לשיטתו גם בכל בהמה טמאה, הו"ל לחול עליהו איסור נבילה אלא דאינו חל משום דל"מ לחול על איסור טמאה. וא"כ הכא דאיסור טמאה אשתרי שפיר מצי איסור נבילה לבא ולחול, והגם דאיסור אמ"ה לא אשתרי כנ"ל, מ"מ עתה דמתה דפקע איסור אמ"ה אתי נבילה וחייל עלייהו, וכיון דעכ"פ איסור זה דנבילה נעשה ברשות ישראל, הוי שלל דידהו דלא אישתרי, נמצא דבאמת ל"ה אופן היתר זולת כתלי דחזירי, דהיינו שכבר מתו אצל העכו"ם. – והדברים נעימים,