אור ברסלב
ציץ הקודש חלק א קונטרס אחרון › סימן טז

ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא

קונטרס אחרון · סימן טז

סימן טו

אות ד. לילי דברי רבינו זציק"ל הי' נראה לנו ממש היפך דבריו. דהנה עפ"י דברי הריב"ש ז"ל שהביא רבינו באות ב' בהא דתלוהו ויהיב לא קני דזהו דוקא כשאנסוהו שיתן הקרקע עצמו אבל אם אמר שא מקרקע יהנחני שפיר קני, שאין האונס על הקרקע, הי' נראה לענ"ד לדון הכרעה צודקת בענין מה שמצינו חיוב לבזבז כל ממונו גם באיסור דרבנן, ובמק"א אמרי' במקום פסידא לא גזרו רבנן, דכלל הדבר הוא דבאמת באונס לא תיקנו רבנן אבל לעבור ברצון צריך לבזבז כל ממונו. וכיון דכבר כייל לנו הריב"ש ז"ל דאם האונס מסובב מסיבה אחרת. מקרי רצון, לכן בגונא שאין האונס על האיסור עצמו רק שמסתבב ממקום אחר חייב לבזבז כל ממונו. דבכה"נ שמסתבב האונס ממק"א לא מקרי אונס. ומש"ה היכא שאין לו מה לאכול כ"א מאכל איסור דרבנן כגון בשר עוף בחלב שפיר חייב לבזבז כל ממינו ולחפש אחר מאכל היתר. דנהי שאנוס הוא מה שאין לו מה לאכול מ"מ זה שלוקח לאכול את האיסור דרבנן הוא ברצון וכד' הריב"ש ז"ל הנ"ל באומר שא מקרקע שלי דהגם שאנוס הוא מחמת דבר אחר מ"מ ד"ז ברצון הוא עושה. וכה"ג מתרץ התפארת ירושלם (גיטין אות ס"א) את דברי הרמב"ם ז"ל פ"ד מיסודי התורה.

ולפ"ז נראה דעד כאן לא התירו שביעית משום ארנונא כ"א היכא שהכפי' על הזריעה עצמו דהיינו האיסור דבכה"ג שפיר נקטינן דאינו מחוייב לקיים הדרבנן במקום פסידא, משא"כ היכא שהכפי' רק על המס ולא על הזריעה עצמה אין ע"ז שום היתר דכיון שהכפי' אינו על הזריעה, הוי הזריעה ברצון ומחויב לבזבז כל ממונו ושלא לעבור על איסור דרבנן. ועי' ג"כ בשו"ת מהרי"ט ז"ל (ח"ב, סי' נ"ב) שכתב דהכפי' היתה על הזריעה עצמה. – אולם מדברי החו"י (סי' קפ"ג) נראה דגם כשהכפי' על האיסור עצמו צריך לבזבז כל ממונו, והוא דלא כדברנו, וצ"ע.

אות י', בעיקר הקו' ע"ד המבי"ט והמרי"ט ז"ל שהתירו לשכור בהבלעה ממשנה מפורשת דאין משכירין להם שדות. הי' נראה לענ"ד עפ"י ד' התוס' שם בע"ז (כ, א) ובגיטין (מ"ז) דאיסור הפקעה ממעשר אינו רק למ"ד יש קונין, והנה לר' יוסי ליכא איסור שכירות בתים רק בשדות, משום דאית בה תרתי גזרו שכירות אטו מכירה. כמבואר בגמ' שם, לפ"ז אנן דקיי"ל אין קנין ליכא תרתי גם בשדות ול"ש גזירה כמו בבתים, לפ"ז י"ל דהמבי"ט והמהרי"ט ז"ל אזלי לשיטתייהו דאין קנין גם כשהיא ביד העכו"ם וליכא הפקעה כלל, מש"ה התירו שכירות בהבלעה:

אות י"ד, הס' מזבח אדמה אינו תח"י לעיין בו. ולפי דבריו י"ל דגם לאי דלא תמכר שכתב הרמב"ן ז"ל הוא רק לצמיתות. אבל מכירה לזמן, גם לאו זה ליכא:

אות כ"א. בגיליון הספר שמחה לאיש רשמתי שנעלם ממנו לשון ערוך בתוס' קדושין. (לו ב) דגם בכיבוש מלך אין קנין:

תוכן העניינים

ציץ הקודש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה