אור ברסלב
ציץ הקודש חלק א ציץ הקדש › סימן נו

ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא

ציץ הקדש · סימן נו

סימן נה

בדין משלוח מנות.

נסתפקתי בבן כרך שבא לעיר בי"ד ורוצה מיד לחזור למקומו או בן עיר שקרא בי"ד ובא לכרך בט"ו אם שולחים לו משלוח מנות. או מתנות. לאביונים אם יצא אם לאו, אי אזלינן בתר הנותן ובר יומי' הוא, או בעינן שהמקבל ג"כ יהי' נוהג בו שמחת היום:

והראוני בסידור בית עובד (בדיני משלוח מנות ס"ק ח') שהביא דברי שו"ת אהל יוסף (סי' ט"ו) בדין הקרוב לזה. ועיינתי בדברי התשובה ותוכן דבריו ז"ל דתלוי בשמחת המקבל, וכתב שם בבן כרך ששלח לבן עיר בט"ו אע"פ שהמקבל אכלו ביום זה, לא יצא כיון דעברה שמחתו, ובן עיר ששלח לבן כרך בי"ד ויודע דלא אכל לי' אלא בט"ו פשיטא דיצא ע"ש – ולפענ"ד אכתי יש לעיין בדין השני דבן עיר ששלח לבן כרך ביום י"ד, כיון דהעיקר תלוי במקבל, י"ל רק אם שמחת המקבל יהי' ביום י"ד אזי יוצא הנותן משום דכיון דחיוב מצותו ביום י"ד וחיובו נשלם ע"י המקבל בעינן שיהי' בו ביום. משא"כ אם אכלו ביום ט"ו י"ל דהוי כאלו לא עשה כלום ביום י"ד. דמה שאכלו ביום ט"ו אינו מעלה ומוריד גבי הניתן דלא נקרא קיום מצוה גבי' ע"י יום ט"ו, כיון דמצותו רק ביום י"ד:

(א"ה הספר אהל יוסף אינו לפני, וקצת הי' נראה לדון לאידך גיסא, דלפי טעם התה"ד דתקנו משלוח מנות כדי שיהי' הרוחה לבעלי שמחות, אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חבירו מסייעו. י"ל דבעינן בעיקר שישלחנו ויהי' להמקבל סעודת פורים. מה"ט רק אם אכל בט"ו יוצא הנותן דאם יאכל בי"ד לא נהנה מזה המקבל לסעודת פורים. ואין להקשות דמ"מ אין זה שמחה להנותן ביום מצותו. דזה עצמו שיודע שיהי' לבן כרך סעודה בפורים שלו, הו"ל להנותן שמחה ביום י"ד – ובעיקר החקירה לכאורה תלוי בפלוגתת הרמ"א ז"ל והפר"ח סי' תרצ"ה באם שלח מנות לחבירו ולא אבה לקבלו, דלהרמ"א ז"ל שיצא י"ל דתלוי בהנותן ולהפר"ח י"ל דתלוי בהמקבל. ועי' בשו"ת ח"ס או"ח (סי' קצ"ו) דתלה זה בטעמים דשליחות מנות דלהתה"ד הנ"ל בעינן שיקבל המקבל ולטעם המנות הלוי דאינו אלא להרבות שום וריעות, י"ל דכיון ששלח והראה חיבתו יוצא):

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם:

תוכן העניינים

ציץ הקודש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה