ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא
ציץ הקדש · סימן מא
מכתב תשובה מהרב הגאון הצדיק המפורסם מה"ו שלמה זלמן לעוי זצ"ל, בן לאותו גאון וקדוש נורא ונשגב שמו מה"ו נחום זצוק"ל בענין העיירות שנתחדשו, בא"י מה דינם לענין יו"ט שני, שניתן ליד רבינו הגאון המחבר זצ"ל לחות דעתו בזה ב"ה. פעה"ק יפו תובב"א: המחי' חיים יחתום בספר החיים עם כל הכתוב לחיים בירושלים לכבוד מעלת בני מה"ו ישראל חיים וב"א מהרא"ב ונכדי מה"ו נחום יצחק, שלום לכם עד ביאת משיח צדקנו בשערי ירושלים לעיננו מהרה אמן.
ע"ד שאלתכם אם הכפרים החדשים שנתחדשו כעת מאחב"י בא"י חייבים לעשות יו ט שני, כי אולי לא באו שמה עדים שלוחים וכנראה מדברי הרמב"ם ז"ל (פ"ה הי"ב מה' קידוש החודש) עיר שנתחדש במדבר א"י, – כבר השבתי לכם במכתב הראשון כי חדשות אין עושים. ועל אשר חזרתם לכתוב עוד הפעם, אשיב לכם כי משמעות הראשונים מפורש דבא"י אין עושים יו"ט שני בשום מקום, עי' ביצה (ד', ב') בדברי רש"י ז"ל ד"ה של גליות שאין עושין אותו אלא בני גליות, ומלשון הזה מוכח דרק דוקא בני גליות, ולכך נקטו חז"ל בלשונם בכל מקום יו"ט שני של גליות, ועי' עוד שם (ה' א') תוס' ד"ה הא לן והא להו בסוף דבריהם דמקשו וא"ת לר' יוסי וכו' והא בא"י הוי לאחר חורבן וא"כ שתי קדושות הן כו' דא"כ מאי נ"מ מאי דהוי הוי כו' וי"ל דלעולם ר' יוסי מקודם חורבן קאמר כו' דגם עתה כו' לבני בבל, ע"ש, ואם נימא דגם במדבר א"י וכן לספק שנסתפקו על כל מקום שעושים ישוב חדש בא"י דנימא בי' דשדיין בתר רובא דעלמא, א"כ איכא נ"מ טובא בזמן ר' יוסי לאחר חורבן ולבני א"י ולא רק לבני בבל, וזה ברור:
וכתבתי לכם שתעיינו בדברי רש"י ז"ל מגילה כמדומה (ל"א א') כי לא הי' לי גמרא בפבריק, וזכורני כי זה כמה שנים דיבר עמי הר' ר' אורי ז"ל ואמרתי לו מדברי רש"י ז"ל אלו, וז"ל ה"ג ת"ר בפסח קורין בפ' מועדות כו' ברייתא שלמה היא וכו' אלא שבעלי הגמ' הפסיקוהו לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נישנית בא"י שאין עושין יו"ט אלא יום אחד ע"ש, ואם נימא דגם בא"י משכחת זאת הי' יכול רש"י ז"ל לפרש דהכל לשון הברייתא, דהא שפיר שכיח הדבר לעשות ישוב חדש במקום חדש. וכמו בראש השנה דאמרינן עלה ג"כ והאידנא דאיכא תרי יומי דקאי על א"י ג"כ דהי' ברוב מקומות שני ימים כי השלוחים לא יצאו יותר מהעירות אשר בתוך התחום. כן ג"כ י"ל בכל האידנא הנזכר בלשון הברייתא. אלא ודאי דאין עושים בא"י שום יו"ט שני לבד ראה"ש. [והנה ביום הכפורים לא אמרו בגמרא והאידנא מוכח מזה דלא עשו בשום פעם שני ימים יום כיפור, ובטור הלכות יוה"כ סי' תרכ"ד מביא מאנשי מעשה באשכנז שעשו שני ימים]:
וגם כל אלה המקומות שנתחדשו עתה, סמוכים המה להכפרים אשר שוממין מזמן ישוב א"י, ולמה לא נימא שהגיעו השלוחין שמה, כי מלשון הרמב"ם ז"ל (פ"א מקפ"ח ה"ז) דנקט מצות עשה מן התורה שישלחו ויודיעו, משמע דגם להודיע ע"י שלוחים הוי מ"ע וכדי לקיים ושמרת את החוקה וגו' למועדה דוקא, וא"כ ודאי שלחו לכל מקום:
ועוד מאי נ"מ אם הי' מקודם מדבר הלא לכשיבנה ביהמ"ק יגיעו השלוחין בכל מקום ולא יעשו אז שם בא"י שני ימים. דרק בני בבל מפני שעשו תמיד שני ימים, נשאר הדבר כבתחילה לעשות שני ימים, אבל בני א"י שלא עשו מעולם שני ימים דאפי' מיהודא לגליל שהי' שעת חירום ביניהם, ג"כ כנראה שהיו באו השלוחין שם ולא עשו רק יום אחד. [דרק על מקומות חו"ל אפי' סמוכים לא"י אם הי' שעת חירום ביניהם עשו שני ימים כמו שמבואר מדברי הרמב"ם ז"ל (פ"ה ה"ט) שהי' חירום ביניהם כדרך יהודא וגליל ואפ"ה כתב מפורש בהלכה י' דבני א"י עושים יום א' כמנהגן שמעולם לא עשו שני ימים]. ודאי דל"ש בהו לומר דינהגו עתה שני ימים, כיון דטעם חסרון ידיעה ושכחת העיבור לא הי' מעולם בא"י, מה שייך לומר בהו הזהרו במנהג אבותיכם. – ומה דנקט הרמב"ם ז"ל הנ"ל עיר שנתחדש במדבר א"י, אפשר לומר דהמדבר הוא סמוך ולא נתקדש או דהוא מדבר צוק דאין רשאי להיות שם ישוב שאל"כ לא הי' נקרא ארץ גזירה, עי' תוי"ט יומא (פ"ו מ"ה) ד"ה אלא עומד מרחוק:
והנה בדברי רש"י ז"ל מגילה הנ"ל, הי' אפ"ל דהי' נראה לו לרש"י ז"ל דלשון והאידנא אינו לשון ברייתא, והאידנא דנקט גבי ראש השנה ג"כ לשון הגמרא הוא, והברייתא נקט דינא דחד יומא גם על ר"ה ומשכחת לה בירושלם דשם ל"ה ברוב פעמים רק יום אחד. – אך מ"מ מדנקט רש"י ז"ל לפי שהברייתא נשנית בא"י משמע דמשום שאין שם רק יום א', לכך לא נקט הברייתא דין יום אחד, ואם כפשטות דברי רמב"ם ז"ל למה לא נקט הברייתא ג"כ דין יום שני דהא שפיר שכיח לעשות ישוב במקום חדש, ואפי' אם לא יהי' שכיח כ"כ, מ"מ בשלמא אם אמרינן דרק בחו"ל יש שני יו"ט, שפיר הניחה הברייתא דיני חו"ל, וכסברת התוס' ביצה הנ"ל דר' יוסי שהי' בא"י לא נקט דין מחו"ל ע"ש, אבל אם גם בא"י משכחת לה אפי' לא יהי' שכיח כ"כ הי' ג"כ צריכה הברייתא לאשמעינן דין זה, כמו דר' יוסי אשמעינן דין דקודם החורבן מטעם דשייך דין זה בחו"ל וכתי' התוס' הנ"ל, ודו"ק:
הדו"ש שלמה זלמן בהר"ן ז"ל