אור ברסלב
ציץ הקודש חלק א ציץ הקדש › סימן ל

ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא

ציץ הקדש · סימן ל

סימן כט

אם שאר מאכלים משלימין לכדי שביעה לחייבו בבהמ"ז מה"ת.

א) ולמדנו מדברי הצל"ח הנ"ל דפשיטא לי' דליכא חיוב מה"ת רק אם אכל כדי שביעה מפת עצמו, וכן משמע דעת הפמ"ג (או"ח סי' קפ"ד בא"א סק"ח) הובא בשד"ח (אס"ד מערכת ברכות אות י"ד), – וראיתי בסידור בית מנוחה סידור של חפלת שבת, [מבעהמ"ח בית עובד ובית השאובה] בדינים הנדפסים קודם בהמ"ז שכתב וז"ל אם אכל מפת שיעור ביצה דאית בהאי שיעור התחלת שביעת מעיו ואכל עמו שאר מאכלים וע"י אכילתו כביצה מפת עם שאר דברים בא עד קיצו דשביעה גמורה חייב לברך בה"מ מה"ת אע"ג דלא שבע שביעה גמורה מפת לבד אלא בצירוף שאר מאכלים ואם נסתפק באכילה זו אם בירך בה"מ חייב לברך כאשר העליתי בס"ד בספרי הקטן גזע ישי ח"א (מערכת הב' סי' כ"ו) עכ"ל, וזה שלא כד' הצל"ח הנ"ל. וראיתי בספרו גזע ישי שהוכחתו הוא מדברי הראשונים ז"ל שחלקו ע"ד בה"ג דס"ל דמי שאכל כזית אינו מוציא רק למי שאכל כזית והקשו עליו מהא דינאי וחביריו דאפקינהו שמעון בן שטח אע"ג דודאי ינאי וחביריו אכלו וגם שבעו, ואם איתא דבעננן שביעה מפת עצמו, אין מקום לקושיתם דאע"ג דבודאי אכלי ושבעו, מ"מ בשולחן המלך שערוך בכל מיני מעדנים, אפשר דשבעו משאר מאכלים, אלא ע"כ דגם שאר מאכלים מצטרפים לכדי שביעה לחייבם מה"ת, גם הוכיח זה מדברי הרמב"ם ז"ל בתשובה [המובא בכסף משנה פ"ה מברכות הלכה ט"ו] דס"ל כדעת הבה"ג דגם גדול שאכל כזית אינו מוציא למי שאכל כדי שביעה וההיא דעובדא דינאי המלך פירש לה דאם הי' אוכל כזית הי' מוציא למי שאכל ג"כ רק כזית ואם לא אכל כלל א"י להוציא לשום אדם, ע"ש, ומדוע לא תי' דמה"ט אם הי' שמעון בן שטח אוכל כזית מפת הי"ל כח להוציא לכל המסובין משום דכולם לא אכלו כדי שביעה מפת, אלא ע"כ דגם שאר מאכלים מצטרפים לכדי שביעה זהו תמצית דבריו ז"ל:

אולם להנ"ל הרי לפנינו דברי הצל"ח וכמו שכתבנו בסי' הקודם דא"א שלא הזדמן א' מהמסובים של אכל כדי שביעה מפת עצמו לפ"ז שפיר מקשים הראשונים ז"ל מהך דינאי על דעת הבה"ג דגם אם הי' שמעון בן שטח אוכל כזית לא הו"מ להוציא כולם, דעכ"פ יש בניהם א' שאכל כדי שביעה מפת ונתחייב מה"ת בבהמ"ז, ומה"ט לא תי' ג"כ הרמב"ם ז"ל בתשובה הנ"ל דלא הי' בהם מי שאכל כדי שביעה משום דפשיטא לי' ג"כ דא"ל שלא הי' בהם כלל א' שאכל כדי שביעה מפת עצמו:

ב) והנה בספר גזע ישי הנ"ל (בסי' ר"ז) הביא עוד דברי שו"ת הלכות קטנית דס"ל דגם בכזית אם השלים במאכלים אחרים חייב בבהמ"ז מה"ת והוא ז"ל חילק עליו מסברא דכזית שלא התחיל עדיין התחלת שביעה אין לומר דחייב מה"ת רק באכל כביצה מפת והשלים בשאר מאכלים, ע"ש, ולכאורה ממקום שבא להוכיח עיקר הדין דגם שאר מאכלים משלימים לכדי שביעה יש להוכיח ג"כ דלא כשו"ת הלכות קטנות הנ"ל, דאם נימא דגם בכזית פת לבד אם משלימים בדברים אחרים חייב מה"ת אין כאן קושיא על דעת הבה"ג דאם הי' שמעון בן שטח אוכל כזית על שולחן ינאי ודאי דהי' משלים כדי שביעה ממאכלים אחרים, משו"ה הי' יכול להוציאם דע"י ההשלמה הי' מחויב מה"ת, משא"כ אם נימא דלכזית פת לחוד לא מהני צירוף משאר מאכלים, יה' מבואר קושיתם, דמשמע מד' הש"ס דאם הי' אוכל כזית הי' שפיר מוצא לכולם ולד' בה"ג דדרבנן אינו מוציא לדאורייתא, גם אם אכל כזית פת אפי' אם הי' משלים בשאר מאכלים לא הי' מתחייב מדאורייתא ולא יכול להוציא אחרים, דגם אם נימא כד' הגזע ישי הנ"ל דיש מקום לומר דכל המסובין לא אכלו כדי שביעה מפת מ"מ לענין זה ודאי גם הגזע ישי מודה דלא יתכן לומר דכל המסובין לא אכלו אפי' כביצה מפת, נמצא דהם שאכלו כביצה והשלימו משאר מאכלים נתחייבו מה"ת לשיטת הגזע ישי הנ"ל:

אכן בזה י"ל דכיון דהש"ס מביא מהא דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דלעולם אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שאכל כזית דגן דמיירי גם בלא השלים בשאר מאכלים לכדי שביעה, משמע מפשטא דגם שמעון בן שטח הי' יכול להוציאם גם אם ל"ה משלים בשאר מאכלים:

ב) עכ"פ מה שהביא בס' גזע ישי הנ"ל מס' הלק"ט דמאכלים אחרים משלימים לכד"ש גם אם לא אכל רק כזית פת לבד והוא ז"ל חלק עליו והכריע דעכ"פ באכל כביצה פת משלימים בשאר מאכלים, ולפ"ז מי שאכל כביצה פת והשלים במאכלים אחרים ונסתפק אח"כ אם בירך בהמ"ז חוזר ומברך כדין ספיקא דאורייתא, ולהצל"ח והפמ"ג הנ"ל אסור לחזור ולברך משום דהוי רק ספיקא דרבנן והנה בס' שדי חמד הנ"ל כתב של"ה לפניו ס' גזע ישי ומה"ט היא מסופק אם הביא ד' הפמ"ג וחולק עליו והרי לפנינו שלא הביא דברי הפמ"ג ולא דברי הצל"ח דפשיטא להו דבעינן שביעה מפת עצמו, גם היא ז"ל לא חידש דין זה בלא ראי' ובבר נתבאר דלפ"ד הצל"ח אין בכח ראי' זו להכריע לחייבו בבהמ"ז מה"ת – ואם יש לעשות ספק לדברי שו"ת הלכות קטנות דנקט דגם בכזית מצטרפים שאר מאכלים לחייבו מה"ת, לא בי הוא להכניס עצמי בענין זה, ואלו שחננם ד' בדיעה רחבה לברר דיני התורה מדברי הש"ס ורבותינו הראשונים ז"ל הם יורו בזה:

תוכן העניינים

ציץ הקודש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה