צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
שמות · לח
ח
במראות הצובאות כו' כתב הרקנט בפ' ויקרא לפי שצריך הכהן לראות בשעת זריקת הדם האיש והאשה המתכפרין בקרבן ובעבור שאסור להסתכל באשה לכן עשו
הכיור במראות הצובאות כדי שהכהן המקריב קרבן נשים מסתכל בכיור ורואה בו פרצוף האשה המביאה קרבן עכ"ל ואני אומר אם קבלה הוא נקבל ואם לדין יש תשובה שהרי הכיור היה בקרן דרומי' מזרחי' כדפרש"י בפ' כי תשא בפסוק ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח וכו' וזריקת הדם היה צריך שתי מתנות שהן ארבע דהיינו על ארבע קרנו' המזבח נמצא כשהיה זורק הדם בקרן מזרחית צפוני' צפוני' מערבית היה אחוריו של כהן כלפי הכיור ולא היה יכול לראות בכיור ומיהא זה אפשר ליישב שר"ל בתחילת זריק' הדם צריך הכהן לראות בפני האיש והאשה אבל אכתי קשה הלא בירו' דסוטה איתא בהדיא גבי תנופה מנחת סוטה שהכהן היה מניח ידו תחת ידיה של הסוטה ומניף ואין הדבר כיעור שאין יצ"הר מצויה לשעה בשעת מצוה כו' והביאו התוס' בסוטה ר"פ היה נוטל ועוד שהרי כבר נודע דרכו של הרמב"ם ז"ל שלא הניח שום דין השנוי בגמרא או בתוספתא וספרא וספרי והנה לא זכר ולא פק׳ כלל ועקר דבר זה בשו' מקו' שצריך הכהן לראו' בשעת זריק' הדם בפנים של האי' או האש' המתכפרין בקרבן רק שיעמדו אצל קרבן מרחוק ולא יותר:
פרשת פקודי
כב
רש"י אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה כו' כתב החכם ר"א אשכנזי ז"ל וז"ל אין לשון רש"י מדוקדק שתחלה כתב אמר לו כך שמעתי וחזר וכת' א"ל משה בצל אל היית כנראה שלא שמע כהוגן או שהוא מסברא דן היות הדברים כן ויש לשאול היאך הוא אומר שכך שמע מפי הב"ה ואח"כ יאמר כי ודאי כך צוה לי הפך ממ"ש ששמע ולא יתכן לומר מפני שכך מנהג (מעשי ה':לומר) העולם יעשה הפך ממה שאמר לו הש"י גם לא יתכן שחשב ששמע כך מפי הב"ה ונזכר שאמ' להפך וזה יהיה חסרון בחק אדון הנביאי' אבל לדעתי נרא' שאמת כך אמר לו הקב"ה עשה כלים ואח"כ משכן וגם משה אמר לבצלאל עשה כלים ואח"כ משכן כמו שא"ל הקב"ה אבל הקב"ה אמר לו ראה קראתי בשם בצלאל וגו' לחשוב מחשבות ולפי שתחלת המחשבה הוא סוף המעשה א"כ כאשר האדם ירצה לעשו' בית וכלים צריך לחשוב על הכלים ומדתם בגובה ואורך ורוחב כדי שיעשה הבית נאות לקבל אותם הכלים ולכן צוה לו הק"בה על הכלים ואח״כ על המשכן ומשה גם כן הבין הדברי' ואמר אותן לבצלאל כמו שא"ל הב"ה שיעשה כלים תחלה וגם משה כך היתה כוונתו שיחשוב תחילה על הכלים קודם שיעשה המשכן אבל בצלאל חשב שמשה א"ל שיעשה בפועל הכלים קודם ולכן אמר מנהג העולם לעשות תחילה בית ואח"כ משים כלים בתוכו וע"ז השיב לו משה כך שמעתי מפי הקב"ה כלומר כמו ששמעתי הדברים מפיו של הקב"ה כך אמרתים לך בחשבי שתבינם כמו שהבנתים אני ולכן כאשר ראה משה שאמר לו כך שמעתי מפיו של הקב"ה ושתק א"ל שנית בצל אל היית כי בודאי כך צוה לי ר"ל הציוי על המעשה בפועל היה משכן ואח"כ כלים אבל הדברי' ששמעתי היו כלים ואח"כ משכן מפני שסוף המעשה הוא תחלת המחשבה עכ"ל והנה מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל כתב וז"ל כי ודאי משה לא הפך דברי הש"י ולא שכח אותם חלילה אלא מיד למחרת רדתו מן ההר הקהיל את כל עדת בני ישראל ובלי ספק גם בצלאל וכל חכמי לב ג"כ היו בתוך אותו הקהל ואמר להם משה שם כל (פי') [פ'] ויקהל להודיע דרך כלל מה שצוה לו הש"י ממלאכת המשכן כדי לכפר על העגל ואמר להם הכל כסדר כמו ששמע מסיני מפי הש"י המשכן תחלה ואח"כ הכלים דרך כלל כדי שידעו ישראל מה שיתנדבו לצורך המלאכ' אבל פרטי המלאכה ומדותם ושיעורם ומניינם ומשקלם לא הגיד להם עכשיו עד שלמד עמהם פ' תרומה ששם כתובות כל פרטי המלאכו' ואח"כ כשלמד עמהם פ' תרומה והתחיל בשלחן וארון ומנורה ואח"כ המשכן והיה בצלאל מסופק איזו סדר נאמר לו למשה תחלה או סדר פ' ויקהל או סדר פ' תרומה כי ודאי הראשונה נאמר לו בדוקא ומה ששינה פעם אח' היה לו כוונה מה בו ולכך באותו פעם א"ל בצלאל למשה סדר איזה מהם שמעת תחלה או ויקהל או תרומה וסיים דבריו ואמ' אבל הדעת נותן שסדר פ' ויקהל נאמר לו תחלה מפני שמנהג העולם כך הוא לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלי' בתוכו וא"ל משה כך שמעתי מפי הב"ה בסיני כמו שאתה אומ' המשכן תחלה ואח"כ כלי' כמו שסדרתי בפ' ויקהל ואח"כ התחיל לשבח אותו וא"ל משה לבצלאל בצל אל היית שנפלת מעצמך על האמת מה שאמר לי הב"ה בסיני כי ודאי כך צוה לי כו' ומה שהתחלתי אני עכשיו בפ' תרומה במלאכת הכלים והתחלתי בארון יש לי בו כוונה מה ששמא היתה דעתי לגלותו להם בע"פ אח"כ כו' עכ"ל ואני אומר בלי ספק דשני מלכים גדולים האלה לא ראו תלמוד ערוך ברור מללו בברכות פ' הרואה וז"ל א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בצלאל ע"ש חכמתו נקרא בשעה שא"ל הקב"ה למשה לך אמו' לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך וא"ל עשה ארון וכלים ומשכן א"ל משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים ואתה אומ' עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הק"בה עשה משכן ארון וכלים א"ל שמא בצל אל היית וידעת ע"כ ופרש"י וז"ל לך א"ל לבצלאל עשה משכן ארון וכלים שכן הם סדורים בפ' כי תשא ראה קראתי בשם וגו' את אהל מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה ומשה א"ל עשה ארון וכלים כגון שלחן ומנורה ואח"כ משכן דס"ל לרבי יונתן שכסדר שהם סדורין בויקחו לי תרומה א"ל עכ"ל ומי יודע לפרש דברי רש"י יותר טוב מרש"י גופיה:
כד
כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקודש כו' כתב מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל שנשאל למה לא פרט משה מה עשה מן הזהב להוציא עצמו מן החשד כשם שפרט גבי הכסף ותירץ מה שתירץ ותמהני למה לא זכ' ולא פקד כלל את דברי בעל תולדות יצחק בשאלה זו שהשיב ב' תירוצים יפים מאד שא"א שיספיק הזהב הזה לכל הכלים שאמרה התורה אלא דרך נס וא"כ א"צ משה ליתן חשבון מן הזהב שהרי ראו בעיניהם שדרך נס היה הזהב מספיק ועי"ל שהזהב שנתנו הנכבדים והיקרים לא הוצרך לתת חשבון ממנו שהיקרים והמעולים אינם חושדים אבל הכסף שכלם גדולים וקטנים נתנו מחצית השקל הוצרך לתת חשבון שברבים לעולם יש חשדות: