אור ברסלב
צידה לדרך שמות › כו

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

שמות · כו

כה

ה

רש"י ואם כדברי הברייתא הזאת נמצאת פרוכת משוכה מן (הקרשים) [הקרסים] ולמערב אמה כתב מהרא"י ז"ל מקשין וכי הברייתא אפילו בי רב נמי לא קרא וי"ל דהד' עמודים שהפרוכת נתונה עליהם עוביין כמו חצי אמה והפרוכ' נתונה עליהם מבחוץ ואותם עמודים היו עומדים בשפת עשר אמות של קדשי קדשים כדי שיהא בין קדשי קדשים ממש עשר על עשר בלי הפסק העמודים נמצא העמודים משוכים כלפי חוץ כשיעור עוביין וכשהפרוכת נתונה עליה מבחוץ הרי הוא נמשך בתוך האמה שתחת (הקרשים) [הקרסים] ואף על גב דלאו ממש תחתיה היו יהיב קרא סימנים בהם ואם נאמר דעובי העמודים אמה הוה אתי שפיר טפי ואע"ג דאם כן בציר ליה אהל מועד דלא הוי עשר' אמה באורך כדפרש"י בתר הכי וי"ל דמחלל בין העמודים משכחת לה עשרים ובהכי נמי מתיישב מאי דמקשין ארש"י דפירש בסוף הפרשה נמצא לו כ' אמות רוחב מאחוריו מהקלעים שבמערב עד היריעה שאחורי המשכן וכן לצפון וכן לדרום והיאך יתכן והלא עובי הקרשים אמה הוי וקא בציר ליה אמה לכל צד אלא יש לומר דהעמודים שהקלעים נתונים עליהם מבחוץ גם כן עוביין אמה הויין ובחלל שבין העמודים מן הקלעים עד היריעות היה ריוח ך' אמות עכ״ל וגם החזקוני כתב וז"ל מיישבין הברייתא אחר הפסוק ואומרים שעמודי הפרוכת קבועים באמה העשרים והפרוכת תלויה ופרוסה בהם מהם ולחוץ כלפי מזרח הרי שהפרוכת נתונה תחת (הקרשים) [הקרסים] ולדברי מסכת שבת אם העמודים באמה העשרים הפרכת תלויה בהם מהם ולפנים כלפי מערב ואם הם באמת הכ״א הפרוכת תלויה בהם ולחוץ כלפי מזרח עכ"ל וכבר נתיישב יפה הברייתא מתוך מה שהקשה הרא"ם ז"ל על רש"י ואין להאריך יותר:

יב

רש"י למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה כו' כתב רבינו בחיי ז״ל שלא יגיעו לארץ ויטנפו בעפר כו' ע"ש:

יז

רש"י והן הן הידות והחריץ חצי רוחב הקרש באמצע כו' כבר נתחבטו בזה הרמב״ן והרא"ם והחזקוני ומהרא"י ז"ל והאריכו למעניתם לכן משכתי ידי וקצרתי:

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה