אור ברסלב
צידה לדרך שמות › ט

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

שמות · ט

ח

יד

רש"י את כל מגפותי למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות כתב הרא"ם ז"ל לא ידעתי מאן דכר שמיה של מכת בכורות כאן ולמא לא יתפרש את כל מגפותי בעד הברד עצמו שכתוב בו אבל אמרו משום רבינו תם מאורליינש שהגירסא היא מכת בכורות בפת"ח הבי"ת ובשור"ק הוי״ו והיא מכת הברד ונקראת כך ע"ש שלא היתה המכה הזאת רק בדברים האביבים כדכתי' והפשתה והשעורה נוכתה כי השעורה אביב והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה עכ"ל. ואני שמעתי ולא אבין היאך כתב ונקראת כך ע"ש שלא היתה המכה הזאת רק בדברים האביבים כו' שהרי הפסוק מכחישו מדקאמר ברישא ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה והדר קאמר ועל כל עשב השדה בארץ מצרים וכ"כ בשעת מעשה ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואח"כ כתי' ואת כל עשב השדה הכה הברד כו' ש"מ בהדיא שעיקר המכה היתה באדם ובהמה אשר היה בשדה ומיהא י"ל כיון דכתיב ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה וגו׳ אלמא שלא היה עיקר כוונת הקב"ה במכה זו על האדם והבהמ' אלא דוקא בדברים האביבים שאי אפשר להניס אל הבתים ור"מ אלשיך ז"ל הקשה שאר קושיות על פירושו של ר"ת הנז' ומסיק דמיירי במכת בכורות ממש אבל פירושו דחוק מאד ולכן לא כתבתיו ויותר נכון בעיני מ"ש הרב הגדול ר"א שי' וז"ל והנה כפי הפשט נוכל ליישב זה שבמכת בכורות ממש ידבר כי יש לדקדק מהו שנ' כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותי אל לבך למה לא נאמר לשון אל לבך בשום מכה חוץ מבזו אלא שרצה לומר שבסדר באח"ב אני שולח לך מכה אחת שתהיה גורמת שאם חכם אתה אזי תתן אל לבך מכת בכורות שתהיה בסוף הסדר באח"ב יען כי מתחלה התרה יי' בפרעה במכת בכורות כמ"ש ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי הורג את בנך בכורך וכמו שפרש"י שם ולפי שבפעם ההוא לא הרגיש עדיין ברעה זו כמה גדולה היא לפי שלא ראה אותה כ"א קול דברים בלבד היה שומע ע"כ לא היה משים אל לבו לא ישוב מפני קול ע"כ אמ' הב"ה כי עכשיו אני שולח לך מכה בביכורי צמח האדמה ויודע אני שבמכה זו יהיה לך צער מאד יותר מבכל המכות הקודמים לפי שכל פרי שנתבכר חביב על האדם ביותר כמו שיתבאר בע"ה פ' כי תבא בטעם הביכורים והראיה שבמכה זו התודה ואמר חטאתי הפעם מה שלא אמר כן בכל המכות הקודמי' לפי שבאמת היה צר לו מאד שהוכו הפירו' שנתבכרו תחלה מחמת שהם חביבים על האדם ביותר ואם בפרי צמח האדמ' כן ק"ו בפרי בטנך כמה גדול הצער במית' בנך בכורך ואם עד הנה לא הרגשת בדבר הנה בפעם הזאת שאני מכה את בכורי צמח האדמ' אזי תתן אל לבך את כל מגפותי דהיינו מכת בכורו' פרי הבטן כמה גדול הצער וע"ז נאמר כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי דהיינו מכת בכורות של פרי הבטן אל לבך שתתן לבך להתבונן ולדרוש ק"ו שאם בבכורי פרי האדמה כ״כ גדול הצער מחמת שהם חביבין על האדם ק"ו בבכורי פרי בטנך וא״כ שפיר קאמר רש"י שמכת בכורות ממש שקולה כנגד כל המכות שהרי הכתוב קראה כל מגפותי וכך הוא האמת שהרי בכולם לא נכנע פרעה כי אם במכות בכורות ובזה מיושב מה שהוצרך הכתוב לומר והפשתה והשעורה נכתה כי השעורה אביב וכבר ביכרה וזה פיר' יקר מאד עכ"ל דברי פי חכם חן ולי נרא' לתרץ בענין אחר למה לא נאמר לשון אל לבך בשום מכה חוץ מזו משום דאמרינן במסכת ברכות פרק הרואה ארי"בל לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנא' והאלהים עשה שייראו מלפניו כו' וכיון שהיתה מכה זו עם קולות כמו שנא' ויי' נתן קולות כו' וגם פרעה לא ביקש בראשונה להסיר ממנו רק על הקולו' כמו שנ' העתירו אל יי' ורב מהיות קולות אלהים כו' וזה מחמת הבהלה הגדולה הבאה מן הקולות של רעמים הלכך אמר אל לבך כדי לפשוט עקמומית שבלב כן נראה לי אחר שכתבתי זה מצאתי כדברי ממש ברבינו בחיי ז"ל ושמחתי כמוצא שלל רב שכוונתי לדעת הגדולים ז"ל:

כט

רש"י אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מליאה גלולים כל המפרשי׳ מקשין כאן למה הקפיד דוקא במכה זו והנה הרמב"ן ז"ל תירץ שודאי בכל המכות הקפיד על זה אלא שלא הוצרך משה להודיע לפרע' אם יתפלל תוך העיר או חוצה לה שכבר היה לו זמן להתפלל חוץ לעיר כיון שפרעה לא היה (מהרהר) [ממהר] כ"כ אבל כאן בברד שפרעה היה (מהרהר) [ממהר] כ"כ והיה מבקש תכף להשתיק הקולות והברד כמו שכתוב ורב מהיות קולו' אלהים כו' ע"כ הוצרך משה להודיע שא"א שיפסקו לאלתר שהרי הוא צריך לצאת מן העיר תחילה. וי"מ שהוצרך להתפלל דוקא במכה זו בשדה כי התפילה צריכה להיו' במקום שהמכ׳ משמשת ביותר וכאן היה הברד דוקא בשדה ולא בתוך העיר. וי״מ כי היה להם ע"ז בשדה על כל הר גבוה ועל כל עץ רענן ובשעת הברד הביאם העירה שלא יכם הברד וע"כ עתה היה העיר מלאה גלולים ולא קודם לכן. וי"מ שהוצרך לומר לו כצאתי את העיר שלא יחשדו פרע' שמיראת הקולות והברד ילך לאיזה בית להתפלל ע״כ אמר לו כצאתי את העיר להראות לו שאין לו פחד ומורא כלל ועדיין קשה למה פורש כפיו בתפילה זו יותר מבשאר תפילות וכתבו המפרשים ז"ל לפי שמכת הברד היה בהסכמת הוא ובית דינו כמ"ש ויי' נתן קולות וברד והיה כנגד הטבע המסורה למערכת השמים אש ומים מעורבים יחדיו. לכך הוצרך תפילה חזקה וגדולה בביטולה לישא את כפיו ולכוון לבו לשמים בזקיפת עשר אצבעותיו כדי שיתקדשו כל עשר ספירות כמו שכתב רבינו בחיי ז"ל:

לד

וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטא ויכבד לבו כו׳ אפשר לפרש שבעבור שבמצרים אינו יורד מטר והיה פרעה ועמו מתאוים שימטיר והקדוש ברוך הוא נתן קולות וברד ומטר ולכן פרעה בקש ממשה הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד אבל מטר יבא ומשה פירש כפיו אל יי' וגם מטר לא בא כמו שכתוב ויפרוש כפיו אל יי' ויחדלו הקולות והברד ומטר לא ניתך ארצה אז חשב פרעה אחר שמטר לא ניתך ומה שבקשתי ממשה לא עשה כבקשתי ודאי הגיע השעה כפי המערכה שיוסר הכל וז"ש וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד לבו הוא ועבדיו ואע"פ שאמר ויי' נתן קולות אלהים וברד וימטר יי' ברד על ארץ מצרים ידוע שבכלל זה שבא מטר ג"כ שהרי אחר שאמר ויחדלו הקולות והברד אמר ומטר לא ניתך ארצה עכ"ל בעל תולדות יצחק וכבר קדמהו בעל צרור המור שכתב פי' זה פרשת בא ותמה אני עליו למה לא כתב הדבר בשם אומרו ואולי נתכוון לדעתו ולא ראה דבריו ובמה שכתב ואע"פי שאמר ויי׳ נתן קולות אלהים וברד כו' ידוע שבכלל זה שבא מטר ג"כ כו׳ נסתלקה קושית ר"מ אלשיך ז"ל על פי' זה של בעל תולדות יצחק ומה שהוא פי' בפסוק ומטר לא נתך ארצה נרמז בשמות רבה דוק ותשכח:

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה