צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
בראשית · כו
ב
רש"י כמו שירד אביו בימי הרעב קשה לי כשם שיצחק מעצמו לא רצה לישא שפחה אע"פי שאביו אברהם נשא שפחה לפי שהתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה כך היה מן הראוי למנוע מעצמו לבלתי צאת מן הארץ אע"פ שירד למצרי' בימי הרעב מהאי טעמא גופיה על היותו נתקדש לעול׳ תמימה ונ"ל כסבור היה יצחק כשם שאביו אברהם נצטווה לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך ואפ"ה יצא מעצמו מן הארץ למצרים בימי הרעב ולא עשה בזה שום איסור כדמשמע ממה שפרש"י גבי ויהי רעב בארץ באותו ארץ לבדו לנסותו אם יהרהר כו' עד ועכשיו משיאו לצאת ממנה מדאמ' עכשיו משיאו לצאת ממנה משמע שהיציאה ודאי מותרת ע"י סיבת הרעב אע"פ שלא הורשה בכך בפיר' מן הקב"ה וזה למד יצחק מאברהם שהיציאה מותרת ע"י סיבת הרעב ועי"ל כמו שכתבו החזקוני ור"מ אלשיך ז"ל ושאר מפרשים כסבור היה יצחק כאשר היה הרעב בארץ שמיד היה מתחיל גלות מצרי' ולכן חשב יצחק כי טוב טוב היה ללכת מצרימ' למען יחשבו ממנו מעתה ארבע מאות שנה שבפסוק כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם משא"כ ב"אי כי להם היתה כו' על כן וירא אליו יי' ויאמר אל תרד מצרימה כלומר אין הגלות העתיד להיות במצרי' מתחיל מעכשיו שכון בארץ אשר אומר אליך כלומר שכון בארץ כדי שאוכל אומר אליך בגילוי מראה שכינתי לכל עת שאני רוצה לדבר עמך כי אין השכינה שורה בח"ל א"נ כדפירש החכם ר"א אשכנזי ז"ל וז"ל ואומרו אשר אומר אליך נמשך אל אומרו גור בארץ הזאת ואהיה עמך כאלו אמר שכון בארץ כנען שבה אוכל אומר אליך לזרעך אתן את כל הארצות האל כלומר לא תלך אל מקום שלא יכול לומר לך את הארצות האל אתן לך ולזרעך וכו'.
לד
רש"י עשו היה נמשל לחזיר שנאמר יכרסמנה חזיר מיער כו' וא"ת מנא ליה דיכרסמנה חזיר מיער נאמר על עשו ולא על אומה אחר' וי"ל לפי שהעי"ן של מיער היא תלויה ונשאר רמי ור"מי היא מלכות עשו כדכתי' משמני הארץ מושבך ופר"שי זו אטליאה של יון ולכך העי"ן של שמע ישראל תלויה וגדולה והעי״ן של מיער תלויה והיא קטנה לרמז שישראל יעלו במעלה גדולה בזמן שיתקיי' יכרסמנה חזיר מיער על דרך ולאם מלאם יאמץ כשזה קם זה נופל וכן הוא אומר אמלאה החרבה לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים ועל זה נאמר דרך רמז כי עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון ר"ל כי עי"ן של שמע ישראל יתחלף תחת עין של יכרסמנה חזיר מיער אז יראו יי' בשוב ציון אכ"יר: