צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
בראשית · ז
ב
רש"י הטהורה העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה דא״לכ מנא ידע טהורין וטמאין בההיא שעתא מי הוו אבל בזבחים פרק פרת חטאת תרצו בזה אמר רב חסדא העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ורבי אבהו אמר הבאים כתיב שבאו מאליהן ולא ידעתי למה הניח הרב דברי (התלמיד) [התלמוד] ותפש דרך אחרת כך כתב רא"ם ז"ל ואני כבר כתבתי בתוספות פרק חלק גבי בידוע שלא נעבדה בהן עבירה דמוכח שם דהא דקאמר בפרק פרת חטאת העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור כו' לאו לענין אכילה קאמר בידוע שהוא טהור וטמא אלא לענין (אכילה) [באר שבע: עבירה] אבל עניין אכיל' לא ידע נח מתוך קליט' התיבה אלא מתוך שלמד תורה כדפר"שי כאן ושם הארכתי ובזה נסתלקה קושיית רא"ם ז"ל וכן פירש בהדיא החזקוני ע"ש. וכתב מורי הגאון מהר"מ יפה ז״ל וז"ל ואשר הקשה הרג"א היאך למד נח תורה הא אמרינן בפרק ארבע מיתות ב"ד בן נח שלמד תורה חייב מיתה נ"ל דלא קשיא שהרי נח מהול היה שנולד מהול כדכתיב גביה תמים והוי כגר שנימול שמותר ללמוד תורה וכן י"ל גבי יעקב ובניו דאמרינן שלמדו תורה שהיו נימולים ג"כ וטעם שאסור ללמוד תורה לגוי הוא מפני הערלה שבו ויש בו סוד שלא להכניס הטומאה בהיכל הקודש וזה לא יהיה שייך בנח וביעקב ובניו גם ביצחק אלא שאין זה מיושב (גם) [לבוש האורה: גבי] שם בן נח ובית מדרשו דאמרינן ותלך לדרוש את ה' שהלכה לבית מדרשו של שם גם גבי אברהם כתיב עקב אשר שמע אברהם וגו' מצותי חקותי ותורתי הרי שלמד תורה קודם שנימול אבל גם בהם יש בו סוד ואולי מדותיהם גרמו להם כידוע באברהם שהיתה מדתו חס"ד ואם נאמר קודם מתן תורה שאני הכל מיושב לדעת הג"א אבל הוא דוחק מה שאמר דמה לבן נח מצד מה שהוא בן נח יש הפרש בין זמן נתינת התורה לקודם לכן שאין שייך לחלק בזה אלא בישראל שהותר או נאסר לנו אח"כ מה שלא הותר או נאסר לנו קודם לכן מה שאינו כן גבי דידהו נראה לי עד כאן לשון מורי ז"ל.
ואני אומר אחר אלף מחילות מעצמותיו הקדושים לא כן אבי ח"ו פה קדוש יאמר דבר זה שהרי רש"י פירש בהדיא פרשת בראשית בפסוק ויולד נח את שם את חם ואת יפת וז"ל והלא יפת הגדול הוא אלא בתחלה אתה דורש את שהוא צדיק ונולד כשהוא מהול ושאברהם יצא ממנו כו׳ בבראשית רבה עכ"ל הרי שמה מבואר דשם נולד מהול א"כ איך כתב אלא שאין זה מיושב גבי שם בן נח וכי תימא שלא נתכוון באמרו אלא שאין זה מיושב כו' על שם בן נח גופיה אלא על בית מדרשו של שם דהיינו תלמידיו אכתי קשה מאן יימר שלא היו נימולים בית מדרשו של שם שהרי בודאי גם שם בן נח ידע הטעם שאסור ללמוד תורה לגוי הוא מפני הערלה שבו שלא להכניס הטומאה בהיכל הקודש ועוד קשה איך כתב ואולי מדותיהם גרמו להם כידוע באברהם שהיתה מדתו חסד כו׳ מה ענין מדותיהם לעניין תלמוד תורה שהרי הוא בעצמו כתב הטעם שאסור ללמוד תורה לגוי הוא מפני הערלה שבו שלא להכניס הטומאה בהיכל הקודש א"כ מה מועיל מדותיה' קודם שנימול ועוד דא"כ קשה היאך למד אברהם תורה עם אליעזר עבדו קודם שנימול כדפירש רש"י בפסוק הוא דמשק אליעזר דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. ועוד קשה איך כתב על התירוץ קודם מתן תורה שאני שהוא דוחק דמה לבן נח כו' עד מה שאין כן גבי דידהו הלא הוא בעצמו כתב התירוץ זה קודם מתן תורה שאני אפילו גבי דידהו לקמן בפרשת וישב לענין טעות יוסף בהוצאות דבה איסור אבר מן החי וז"ל וזה דוקא אחר מתן תורת משה לישראל כו' ע"ש שהאריך מאוד לכן עיקר דעת הרג״א קודם מתן תורה שאני כן נ"ל:
רש"י כדי שיקריב מהן קרבן בצאתו וכו' אין לומר דקשה לר"שי למה נטל כל כך הרבה שבעה זוגות אלא כדי שיקריב כו׳ דעדיין לא היה מתורץ למה נקט דוקא ז' זוגות ולא ה' או ו' זוגות ועוד שהקרבן שהביא היה עולה כמו שנאמר בסוף העניין ביציאתו מן התיבה ואין מביאין עולה אלא מן הזכרים כמו שנאמר בפרשת ויקרא ולמה נטל ז' נקיבות אלא הכי פירושו דפשיטא דמה שנאמר בקרא שבעה שבעה היינו ר"ל דבין כולן היו שבעה דהיינו ג' זוגות ואחד נשאר בלא זוג והא דכתיב בקרא שבעה שבעה לאו למימרא שיהיו ז' זוגות אלא שבעה עופות ואותן שבעה יהיו איש ואשתו כמו גבי שנים שנים איש ואשתו דהיינו שני עופות ואותן שנים יהיו איש ואשתו ה"נ גבי שבעה שבעה וא"כ נשאר אחד בלא זוג אלא כדי שיקריב כו' ואותו היה זכר מצאתי ונכון הוא:
ד
ומחיתי את כל היקום כו' כתב החכם ראב"ע ז"ל ומלת היקום לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת כו' ואני אומר עם כל בקיאותו וחכמתו הגדולה במקרא נעלם ממנו מקרא מלא כבפרשת עקב היקום אשר ברגליהם וגו'.