אור ברסלב
צידה לדרך במדבר › לה

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

במדבר · לה

לד

טז

רש"י שהברזל ממית בכל שהוא אפי' מחט כו' עיין בשאלו' ותשובות ריב"ש סימן של"ח והא דפרש"י לפיכך לא נתנה בו התורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו כו' תמה אני מאד שהרי בפרק הנשרפין קא יליף הגמרא שהברזל ממית בכל שהוא מדלא כתיב ביה יד דאמרינן התם אמר שמואל מפני מה לא נאמרה יד בברזל שהברזל ממי׳ בכל שהוא ופי׳ רש״י מפני מה לא נאמ׳ יד בברזל כמו שנאמר באבן יד בכלי עץ יד דמשמע שיש בה מלא אחיזה דבעינן שיעור' אבל בברזל כתיב ואם בכלי ברזל הכהו עכ"ל א"כ למה שבק רש"י הדרשה הנז' בגמרא והעלה דרשה אחרת שהברזל ממית בכל שהוא אפי' מחט מדלא כתיב ביה אשר ימות בו:

יז

רש"י באבן יד שיש בה מלא יד וכו' כתב הרא"ם ז״ל לא ידעתי למה נכתב זה והלא כבר כתוב אשר ימות בה שפירושו שיהא בה שיעור כדי להמית וכשיש בה מלא יד אם היא ממיתה הרי היא בכלל אשר ימות בה ואם אינה ממיתה אינה בכלל אשר ימות ופטור עכ"ל וא"ת למה עמד הרב בקושיא הלא יש להשיב ולומר שהוצרכו שניהם דקרא דבאבן יד שפירושו שיש בה מלא יד בא ללמדנו שאינו חייב אלא א"כ הכהו בדבר שיש בו כדי להמית וקרא דאשר ימות בא ללמדינו דאינו חייב אלא א"כ הכהו על אבר שהוא כדי למות בהכאה זו וכן משמע בהדיא לשון רש"י למעלה בפרשת משפטים בפסוק בשבט ויש לומר דאי אפשר לומר כן חדא דלישנא דרש"י הכא דפירש על אשר ימות בה שיהא בה שיעור כדי להמית משמע בהדיא שבא ג"כ ללמדינו שאינו חייב אלא אם כן הכהו בדבר שיש בו כדי להמית ועוד דהא דאינו חייב אלא אם כן הכהו על אבר שהוא כדי למות בהכאה זו מפיק לה בהדיא במכילתא מן וארב לו וקם עליו ורש"י הביא המכילתא ההיא שם בפרשת משפטים עכ"ל הרב המופלא בעל אמרי שפר אבל המחברים אחרים תרצו יפה לקושיית הרא"ם ז"ל וז"ל דחד ללמד שיש בו כדי להמית במכה וחד שיהא בו כדי להמית בזריקה דפעמים יש בו כדי להמית במכה ואין בו כדי להמית בזריקה ואם זרק והמית בו ה"א דחייב ק"מל דאינו חייב עד שיהא בו כדי להמית בזריקה:

כט

רש"י בכל מושבותיכם למד שתהא סנהדרין נוהגת בח"ל כל זמן שנוהגת בא"י כו׳ כת' הרא"ם וז"ל מ"ש רש"י כל זמן שנוהגת בא"י הוא מפני שאינן נקראים אלדים שפירושו דיינים אלא הסמוכים בלבד ל"ש מפי ב"ד הגדול ל"ש מפי ב"ד של כ"ג ל"ש מפי ב"ד של ג' ואינם נקראים סמוכי' אלא הסמוכים מפי הסמוך איש מפי איש עד ב"ד של יהושע או ב"ד של מרע"ה בלבד וכן אינם נקראים סמוכין א"אכ נסמכו בא"י בלבד שאין סומכין זקנים בח"ל ואע"פ שהסומכין עומדים בארץ כיון שהנסמכי' בח"ל וכ"ש אם היו גם הסומכים בח"ל מכל הני משמע שאין סנהדרים נוהגת בח"ל אלא בזמן שסנהדרים נוהגת בארץ וכו' עכ״ל ול"נ שטעמו של רש"י הוא כדפירשו הרמב"ם ור"ע מבירטינורה ז"ל בפי' המשנה פ"ק דמכות על המשנה סנהדרים נוהגת בארץ ובח"ל וז"ל אבל אין דנין דיני נפשות בח"ל אלא בזמן שדנין דיני נפשות בא"י כ"ש שאין דנין אלא בזמן שב"ד הגדול בלשכת הגזית כמ"ש לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט בזמן שיש כהן מקריב ע"ג המזבח יש דיני נפשות ובלבד שיהו הסנהדרין בלשכת הגזית כלומר במקדש ממש כו' כן נ"ל.

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה