צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
במדבר · יז
ה
רש"י ולא יהיה כקרח וכעדתו כדי שלא יהיה כקרח כו' י"מ כתבו וז"ל לאפוקי שלא תבין שהוא לאו כדעת הרמב"ם שמנאם עם הלאווים כו' עכ"ל ואני אומר זה לא היה ולא נברא כי לא תמצא שהרמב"ם מנאן עם הלאוין.
יא
רש"י וכפר עליהם רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע כו' בשבת פרק ר"ע הכריחו רז"ל דבר זה אי לאו דאמר ליה מלאך המות מנא הוה ידע ופרש"י מנא הוה ידע הלא בתורה לא נכתב עכ"ל וי"מ שכתב וז"ל וקשה למה לא נאמר שהקב"ה מסר לו סוד הקטורת כמו שמסר לו שאר סודות התורה וי"ל כי להיות שהי"ת נתן ביד מלאך המות כח להמית בני אדם כאשר ירצה הוא ית' הנה בזמן המגפה אשר נתן רשות למשחי' לחבל לא יעלה על הלב כי אחר שנתן הש"י הכח למלאך המות להמית שיגלה סוד ההצלה מהמיתה לאחר זולת המלאך המות עצמו שאם היה כן יהיה מסיר מהמלאך המות הכח שנתן לו להמית ואין דרך מוסר לתת מתנה לאיש מה ויחשוב המקבל שהוא מקבלו ושלא מדעתו מסירה ממנו כ"ש בחוק האל ית' ח"ו ע״כ אמר בעל המאמר שסוד הקטורת לעצור המגפה אשר ידעו מרע"ה א"א שגלה אותו לו הש"י ולא לשום נמצא אחר בשום צד מאחר שכבר נתן הכח והרשות למשחית לחבל וא"כ א"א שיגלה אותו רק המלאך המות עצמו וע"כ אמרו ואי לאו דא"ל מנא הוה ידע עכ"ל ועוד כתב וז"ל ויעמוד בין החיים והמתי' וגומ' רש"י בא ליישב שמתחלה אמר ותעצר המגפ' ואח"כ וישב אהרן אל משה וגו' וחזר ואמר והמגפה נעצרה והלא כבר נעצרה לכך פי' אחז המלאך וגו' ע״כ ותעצר המגפה ומדלא רצה להאמין לכן אמר וישב אהרן אל משה וגו' וכשבאי׳ שם והיה אמת כאשר אמר אהרן והמגפה נעצרה אך קשה מה היה המלאך מתנצל עם אהרן הלא הוא עצמו מסר לו סוד זה וא"כ לעולם יריב ויאמר אני שלוחו של מקום ומה יועיל לו סגולתו שמסר למשה ונראה לומר כי המלאך המות אמר שהקטורת עוצר המגפה אם היא גזרה כללית תוכל האומ' פרטי להציל בקטור' אבל אם הגזירה פרטיי על אומה זה אמר המלאך המות אני שלוחו של מקום להשחית אומה זו והיאך אבטל שליחותו בשלמא אם הגזרה כללי' יתקיים השליחות באחרים אבל באומה פרטית תתבטל השליחות לגמרי והשיבו אהרן אין משה אמ' כו' ועי"ל דלרש"י עצמו קשה קושי' זו לזה פי' ד"א שהב"ה מסר לו סוד זה דאלו מלאך המות לא היה מתנצל עם אהרן ולזה פי' ד"א שפי' ויעמוד בין החיים כו' דמקומו היה לעיל אחר רז כו' עכ"ל והרב ר״מ אלשיך ז"ל תירץ קושיא זו בענין אחר כי מלאך המו' הודה במניעתו מלנגוף עוד אך אשר כבר הכה היו גוססי' לקוחים למות על אלו סירב דוקא עד שנצטרף זכות משה כי אמ' די לו יספיק הקטורת לבטל מלנגוף עוד באותן שלא החל בהם הנגף כלו' שעדיין לא הוכו כלל אבל לא לחיות הלקוחים למות שהיו גוססי' ולי נראה שלא מסר מלאך המו' רז זה למשה שהקטור' עוצר המגפה כ"א דוקא אם יהיה בשליחו' הש"י לאמר למלאך הרף ידך לאו כל כמיניה דמלאך המות לעשו' שום דבר כנגד שליחותו של הש"י רק שגילה לו מלאך המות רז זה שע"י הקטורת יתרצה ויתפייס הש"י לעצור המגפה אבל עכ"פ צריך בזה הסכמת הש"י שהוא ישלח לאמר למלאך הרף ידך ולכך הוצרך אהרן לאחוז המלאך ולהעמידו מפני שהמלאך לא האמין לאהרן שבשליח' הש"י שלחו משה כי חשב המלאך ודאי משום שקבל משה זה ממני הוא מעצמו שלח את אהרן לעצרו ולא מפי הגבור' ולא האמין המלאך לאהרן עד ששב עמו פתח אהל מועד לשאול אם היה בהסכמת הש"י ואז המגפה נעצרה כן נראה לי:
יח
ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כת' מהרא"י וז"ל מקשים מה תיקון הוא בזה שלא יעורערו על הכהנים עדיין יאמ' שאר שבט לוי אלו נכתב אחד משמותינו על מטה לוי היה פורח ג"כ משום דכל שבט מקודש וי"ל דכל מחלוקות קרח וכל שבטו כבר נסתלק' בשרפ' המקטירי' קטור' ונתנסה שאין ראוי לכהונה אלא אהרן ועדיין היה ערעור מן שאר שבטי' על שבט לוי כולה בשביל שהקרי' משה לעבוד עבוד' המקו' ואמרו שמש' עשה זאת מדעתו בשביל כבוד אבותיו ושבט ראובן התחיל בערעור זה מפני הבכורה ואפשר ע"י כך באו ג"כ שבט יהודה לערער משום מלכות וג"כ שבט יוסף לפי שלו נתנה הבכורה וע"י כך באו כל השבטי' ונתנסה זה במטו' עכ״ל כבר נתחבטו בזה הרמב"ן והתולדות יצחק ושאר מפרשים הרבה מאד והמחוור שבכולם בעיני הוא מה שבירר וסילת מורי הגאון מהר"ם יפה וז"ל רש"י למשמרת לאות לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה ע"כ מה שפירשו אחר ותכל תלונתם והוא מוקדם בפסוק מפני דקודם ותכל תלונת' אפשר לפרש למשמרת לאות שר"ל לזכרון על ב' תלונות האחד למטה לוי בכללו שהם נבחרים לעבודת הש"י מכל השבטי' השני לאהרן שהוא נבחר בתוך השבט לבדו לכהן ולא א' מהם אבל אחר שכתב הכתוב ותכל תלונות' שפירשו תלונה אחת הוצרך לפר׳ מה היא התלונ' האחת ואמר למשמר' לאות ר"ל לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה ואין להקשו' ומנ"ל זה לרש"י דשמא התלונה האחרת היא למטה לוי בכללו שהם הנבחרים מכל השבטי' דנ"ל דס"ל לרש"י מדכתיב והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ולא כתי' והנה פרח מטה לוי משמע שעיק' בחינת המטות לא באה אלא על בחינת כהונת אהרן שהוא הכהן ולא אחר ואופן הבחינה שהוא מורה דוקא על בחינת אהרן ולא על השבט בכללו אפשר לי לומר מיציאת (הפרחת) [הפרחים] בין האותיו' של שמו הכתוב על המטה ואלו לא היתה הבחינה רק על השבט בכללו לא היתה הפריחה לצאת מבין אותיות השם רק במקום אחר והיתה הבחינה על השבט בכללו ואולי ס"ל לרש״י שעל בחינת שבט לוי משאר השבטים לא הוצרך אות שהרי עדיין לא שמענו שבאו שאר השבטים לערער עליהם ואע"ג שאמר משה בקר ויודע יי' את אשר לו ופרש"י לעבודת לויה לא מצינו שחלק שום אדם על זה רק משה מעצמו אמר כן שמא יעלה אחד מהם שהוא משאר השבטי' כגון דתן ואבירם טינא בלבו ויאמר לחלוק גם על עבודת הלוים הקדי' משה לפייסו בדבריו אלה אבל מעולם לא מצינו ערעור משאר השבטים על הלויה כי הצדיקו הדין עליהם הואיל ומשה ואהרן שניה' הם משבטם ראויים הם להיות קרובים להם נ"ל:
כג
ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים וגו' כתב החזקוני וז"ל חז"ק הא דאמרינן במסכ' אבות ואף מטהו של אהרן שקדיה ופרחיה שהן מן הדברי' שנבראו בע"ש בין השמשות עכ"ל ואני אומ' כאן כבודו הגדול במקומו מונח כי הוא הבין הא דקחשיב והמטה בכלל י' דברי' שנבראו בע"ש בין השמשו' ר"ל המטה של אהרן ואין זה אמת כי כבר פרש"י שם וז"ל והמטה של משה שבו שם המפורש חקוק היה מונח ועומד עד שנתנו למשה ולא זהו מטה אהרן דהא כתי' ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי וא"א שכתו' בו שם אהרן עכ"ל וכן פירשו שאר מפרשים ז"ל.