אור ברסלב
צידה לדרך במדבר › יד

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

במדבר · יד

יג

כא

ואולם חי אני וימלא כבוד יי' את כל הארץ פי' מהרי"א ז"ל כי מלך ב"ו ממהר ליקח נקמה מב' סיבות הן מצד שהוא ירא שמא היו׳ או מחר ימות ולא יראה נקמתו בחייו הן מצד שהוא ירא פן יברח שונאו למקום אחר ולא יוכל (להציגו) [להשיגו] ע"כ נאמר ואולם חי אני נאם יי' ומצידי לא יבצר לאחר הפירעון ועוד שימלא כבוד יי' את כל הארץ ואנה מפני יברח על כן ארחיב להם זמן מ' שנה אשר בהם יתמרק העון עכ"ל שפתים ישק הוא.

רש"י חי אני לשון שבועה כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ כך אקיים להם כי כל האנשים הרואים כו' כת' מורי הגאון מהר"ם יפה וז"ל נ"ל דטעות נפל כאן בנוסח רש"י אחד מב' טעיות או דגרסינן בראשונה חי אני לשון שבועה כשם שאני חי כך אקיים להם כי כל האנשים הרואים וגו' או דגרסי׳ בדבור זה דחי אני הנוסח כמו שהוא ואח"כ גרסי' ד״א אם יראו את הארץ הרי זה מקרא מסורס כו' דא"לכ קשה הא דברי רש"י סותרין זה את זה בתחלה הכניס וכבודי ימלא את כל הארץ בכלל השבועה כלומר כשם שאני חי וכשם שכבודי ימלא את כל הארץ כך אקיים כו' ואח"כ פי' וכבודי ימלא את כל הארץ שלא יתחלל שמי במגפה כו' כלומר וכאלו כתי' ואולם חי אני כי כל האנשים וגו' עד וכל מנאצי לא יראוה ואח"כ אמ' ואעפ"כ וימלא כבודי את כל הארץ ולא יתחלל כבודי במגפה כו' וא"כ לא יהיה וימלא כבודי את כל הארץ בכלל השבועה לכך נ"ל דגבי מ"ש רש"י באם יראו את הארץ הרי זה מקרא מסורס גו' חסר ד"א [דהא] פי' אחר הוא דבראשונה פי' וימלא כבודי וגו' הוא בינוני ויכנס בכלל השבועה כשם שאני חי וכשם שכבודי כו' ואח״כ אמ' דוימלא כבודי וגו׳ הוא הודעה לעתיד ואינו בכלל שבועה רק שאמ' כשם שלא יתחלל כבודי וגו' כך אקיים כו' נ״ל.

כג

רש"י אם יראו לא יראו כת' מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל וז"ל הוצרך רש"י לומ' כן משום דלשון אם יראו משמע שנשבע אם יראו את הארץ יעשו כך וכך וזה משמע דאפשר שיראוה אלא נשבע אם יראוה יעשה להם עונש אחר וזה אינו כתוב בפ' מה יעשה להם אם יראוה לכך פי' שהשבועה היתה כך אני וגו' אם יראוה כלומ' כשם שאני חי כך לא יראו וגו'.

לד

ארבעים יום יום לשנה יום לשנה וגו' מכאן הקשו התו' בפ"ק דסוטה על הא דאמרינן שם לעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות שהרי כאן גבי מרגלים נפרע מהם יום לשנה יו' לשנה א"כ היתה מרובה מדת פורענות ממדה טובה של מרים כו' והניחו הדבר בקושי' ול"נ ליישב דגם כאן היתה מדה טובה מרובה ממדת פורענות כיון שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם כו' כדפרש"י א"כ בעל כרחך צריך אתה לומר דגזירה זו של מ' שנה שהיו רועים במדבר יש לה טעם אחר מלבד מה שתולה כאן הטעם המספר של העונש מ' שנה במספר הימי' אשר תרתם את הארץ כיון דלא חשיד הק"בה דעביד דינא בלא דינא ולכן בודאי טעמא רבה ה"ל להקב"ה כאשר עלתה גזירה זו במחשבה למה גזר דוקא מ' שנה ולפיכך היה מן הראוי להיות הק"בה נפרע מהם שיהיו רועים במדבר מ' שנה בשביל עון העגל כאשר עלתה גזירה זו במחשבה ועוד מ' יום לכל הפחות במספר הימים אשר תרתם את הארץ אבל מחמת שמדה טובה מרובה ממדת פורענו' לא היתה הגזירה רק מ' שנה ולא יותר ואולי הטעם שעלתה הגזירה זו במחשבה משעשו את העגל על מ' שנה דוקא לא פחו' ולא יותר הוא מפני שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד מ' שנה כדפרש"י לקמ' סוף פר' כי תבא בפסוק ולא נתן יי' לכם לב לדעת ועינים לראו' ואזנים לשמוע עד היום הזה וגו' כן נראה לי.

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה