אור ברסלב
צידה לדרך במדבר › ג

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

במדבר · ג

ב

לט

רש"י אשר פקד משה ואהרן נקוד על ואהרן לומ' שלא היה במנין הלוים כו' כת' מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל כתב הרא"ם לכאורה משמע דהאי שלא היה במנין הלוים דקאמ' פירושו שלא היה אהרן מתעסק במנין הלוים אלא משה לבדו דקרא דאשר פקד משה ואהרן במונין קמיירי ולא בנמנין וננקד אהרן ללמד שאע"פ שכת' אשר פקד משה ואהרן דמשמע ששניה' נתעסקו במנין לא היה רק משה לבדו אלא שדרך הכתוב הוא שמפני שהיו שניהם יחד עסוקים במנין שאר כל שבטים דכתי' כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם אתה ואהרן כת' גם במנין הלוים כך ע"כ ולא ידעתי מאי קאמ׳ שמפני שהיו שניהם יחד עסוקים במנין שאר השבטים כתב גם כאן כן וא"כ קשה למה לא כתב ג"כ אשר פקד משה ואהרן וכל נשיאי ישראל שהרי גם הם היו בכלל המונין שאר שבטי' עוד כתב הרא"ם וז"ל ובקצת נוסחאו' של רש"י בפ' הזאת כתי' נקוד על אהרן שלא היה נמנה עם הלוים וא"כ לא אדע היאך דרשו מהנקוד שעל אהרן שלא נמנה עמהן והא קרא דאשר פקד משה ואהרן במונין קמיירי קאי במונין וקא ממעט נמנין והלא דרך כל המדרשות שדרשו על הנקודות אינו אלא למעט מה שמורה עליו הכתוב לומ' שאינן כפי הוראתן ממש עכ"ל גם בכאן נ"ל דליכא הוכחה כלל דלעולם אימא לך דגירס' שלא היה אהרן נמנה עמהן אמתי' היא וגם הלשון שכתוב בגיר' הספרים שלנו שלא היה אהרן במנין הלוים ג״כ ה"פ שלא היה אהרן במנין הך"ב אלף של הלוים דהיינו מן הנמנים ומה שהקשה קאי במונין וקא ממעט נמנין וכו' אינה קושיא כלל דה"פ דקרא כל פקודי הלוים שהם הנמנין אשר פקד משה ואהרן ומשמע שהם היו ג"כ מן הנמנין תוך הכ"ב אלף שהרי הם ג"כ היו מבני לוי ונופל עליהם לומ' שהם בכלל פקודי הלוי' היו כך וכך לכך נקוד על אהרן לומ' שהוא לא היה בתוך מנין כ"ב אלף אע"ג שמש' היה בתוכ' שהו' היה ג"כ מן הנמנין מ"מ אהרן אע"פ שגם הו' הי' מבני לוי לא הי' בתוך המספ' הכ"ב אלף הנמני' מפני שהוא היה תחלה יחוס של הכהנים לכך נקוד עליו לומ' דלשון דכל פקודי הלוים שפירושו הנמנין לא קאי עליו ואין כאן קושיא קאי במונין וממעט נמנין דאדרבה קאי בנמנין והנקודה מורה למעט עליו שאינו כפי הראותו ממש דקאי על פקודי נ"ל:

נ

רש"י הביא שנים ועשרים אלף פתקין וכת' עליהם בן לוי ורע"ג פתקי' כת' עליהם ה׳ שקלים כו' י"מ שכת' וז"ל נ"ל שכשיצא בן לוי היה חוזר פתקו לתוך הנותרי׳ דא"לכ מי שהלך ראשון ראשון היה יותר בטוח שלא יגיע אליו ה' שקלים מן הבאי' אחריו והיה הדבר חוזר חלילה עד שיצאו כל רע"ג מן ה' שקלים או אולי כל עסקיהם היו ע"פ יי' ולא בדרך טבע עכ"ל והנה מ"ש דא"לכ מי שהלך ראשון ראשון היה יותר בטוח שלא יגיע אליו ה' שקלים כו' כבר קדמהו ר' נחמיה בקושי' זו לדעת ר"י בב״ר ע"ש ומה שרצ' לתרץ קושיא זו שכשיצא בן לוי היה חוזר פתקו לתוך הנותרי' צלל במים אדירים והעלה חרס בידו משום דאכתי קשה דלמא יעלו כולם בן לוי אף אותן רע"ג הנותרים על הלוים ומ"ש או אולי כל עסקיהם היו ע"פ יי' ולא בדרך טבע גם הא ליתא שהרי בירושלמי בפ' קמא דסנהדרי' מתרץ כן לדעת רבי נחמיה מעשה נסי' היה ומסורגים עלו מחמת קושי' זו דלמא יעלו כולם בן לוי אף אותן רע"ג הנותרי' על הלוים משמע דלדעת ר"י שהביא כאן רש"י אין אנו צריכים לומ' מעשה נסים היה שוב ראיתי מ"ש מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל וז"ל מקשין העולם שהרי גם על הגורל הזה של הפתקין יש לפקפק שכל אחד יאמ' אני אטול ראשון מן הקלפי שאז יש לו ך"ב אלף פתקין בן לוי שהם רובא ורובא דרובא כנגד רע"ג פתקים של ה' שקלים וקרוב לודאי שיזדמן לידו פתק של בן לוי וכן השני וכן השלשי וכן כולם עד שיתמעטו הפתקים של בן לוי וכדי ליישב זאת הקושי' סיים רש״י דבריו ואמ' בואו וטלו פתקיכ' לפי הגורל ור"ל שבתחילה היו מטילי' גורל ביניהם מי יטול תחלה פתקו מן הקלפי ואפשר לי לומ' שאותו הגורל היה כמו שהיו עושין הפייסות במקדש שכן שנינו ריש פ"ב דיומא הממונה אמ' להן הצביעו פירש"י הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו כדמפ' לקמ' בפרקין מקיפים ועומדים בעגולה ובא הממונה ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהם וממנו הפייס מתחיל למנות ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למניין ומונין האצבעו' והממונה אמ' כל שהמנין כלה בו הוא זוכה ומוציא מפיו מניין או מאה או ששים או הרבה יותר משהיו שם הכהנים ומתחיל למנו' מזה שנטל מראשו המצנפת וסובב והולך ומונה וחוזר חלילה עד סוף המנין עכ"ל רש"י שם ונ"ל דה"נ היו עושין כן היו כותבין כל הכ"ב אלף ורע"ג לוים על נייר אח' זה אח' זה במספ' אבג"ד וכן כולם בלא ידיעת הממונה שלא ידע מי הם הראשונים או האחרונים ויבא לידי חשד ואח"כ חזרו ונתערבו ובאו כולם בעגולה סביב הממונה והממונה נוטל מראש אחד מהם המצנפת והזכיר הממונה סך מאה או ששי' או יותר מכ"ב אלף ור"עג והיו מתחילין למנות מזה שנטל מראשו המצנפת ואותו שכלה בו המנין היה המתחיל ונוטל בראשונה פתקו מן הקלפי ואח"כ נוטלים השאר אחר זה כסדרן בנייר שהיו כתובים בו וזהו שסיים רש"י דבריו בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל ור"ל לפי הפייס שעשו כמו שאמרתי ואין להקשו' למה לי הפתקי׳ יעשו הכל ע"פ הפייס ואותו שכלה בו המנין יתן חמשת שקלים וכן יעשו רע"ג פעמים כמו שהיו העודפים דאין זה קושיא חדא דהפייס הזה אינו ברור כ"כ לסמוך עליו רע"ג פעמי' זה אחר זה מפני שיכולין לבא בו לידי רמאות כדתנן שם בסיפא ואין מוציאים אגודל במקדש ופרש"י מפני הרמאין כשיקרב המנין לכלות ויביט למי יכלה יוציא זה העומד לפניו ב' אצבעות כשימנה בשני בני אדם וימהר המנין לכלות בו והממונה לא יבין לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה ונראין האצבעות ב' בני אדם עכ"ל וא״כ ה"נ אם היו עושין כן רע"ג פעמים יכולין היו לבא לידי רמאות ובלבול בפייס מה שאין לחוש כן בגורל ע"י פתקי' ועוד הפייס רע"ג פעמי' ע"י האצבעו' יש בו טורח גדול יותר מבגורל ע"י פתקי' שהוא דבר נקל מאד נ"ל ומה שהיו עושים הפיים ע"י אצבעו׳ ולא במספר גלגלותם ממש משום שלא ישלוט בהם עין הרע מה שאין שייך באצבעו' נ"ל עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין מי דוחקו לפרש שאותו הגורל דקאמ' רש"י בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל היה כמו שהיו עושין פייסו׳ במקדש כו' למה לא נפרש אותו הגורל דקאמר רש"י כפשוטו ששני קלפי היו וקלפי אח' היו כ"ב אלף פתקי' שכת' בהם בן לוי ורע"ג פתקי׳ שכת' בה' ה' שקלי' טרפן ובללן ונתנן בקלפי ועוד היו כ"ב אלף ור"עג פתקי' שכת' בהם שמות הבכורי' ונתנן בקלפי האחרת ונתן ידו בקלפי השמות ומי אשר יעלה שמו כנגדו היה נוטל מקלפי השנייה אם עלה בידו פתק של בן לוי הרי פדאו בן לוי ומי שעלה בידו פתק של ה' שקלים היה משה אומ' לו תן ה' שקלים וכן עשו כו' ואין להקשות א"כ לא יעשו רק קלפי אחד ויכתוב השמות כולם ומי שיעלה ראשון יתן ה' שקלי' עד רע"ג או מי שיעלה ראשון יהא פדוי עד כ"ב אלף והנותרי' יתן ה' שקלים משום די"ל דגם בזה לא ינצל מתרעומו' דאם יעשו מי שיעלה ראשון ראשון יהי' פדוי יאמרו הנותרי' אלו עשית שמי שיעלה ראשון ראשון יתן ה' שקלים הייתם גם אתם הראשוני' והייתם אתם חייבי' ואם יעשו שמי שיעלה ראשון יתן ה' שקלי׳ יאמרו העולים ראשונים אלו עשיתם שמי שיעלה ראשון יהיה פדוי היינו ג"כ אנו עולים ראשונים והיינו מן הפדויים ע"כ אין שום דרך להנצל מן התערומו' אם לא כדפרשתי ומ"ש מורי ז"ל דהפייס הזה אינו ברור כ"כ לסמוך עליו רע"ג פעמים זה אחר זה מפני שיכולי' לבא לידי רמאו' כדתנן שם בסיפא ואין מוציאין אגודל במקדש כו׳ לא ידעתי מאי קאמ' דא"כ קשה אמאי לא היו עושין במקדש שהפייס ג"כ ע"י פתקי׳ כיון שהוא עדיף טפי מהפייס ע"י אצבעו' ועוד וכי לא היה יכול לעשות משה הכל ע"פ הפייס כמו שהיו עושין במקדש בלי חשש שיכולין לבא בו לידי רמאו' ע"י שהיה מצוה להם שלא יוציאו להם אגודל ויותר מכל הא דלעיל קשה בעיני מאד על מה שסיים בחתימת דבריו ומה שהיו עושי' הפייס ע"י אצבעו' ולא במספר גלגלות' ממש שלא ישלוט בהם עין הרע מה שאין שייך באצבעו' נ"ל למה כתב נ"ל כאלו למראה עיניו ישפוט ובדה חידוש זה מלבו הא תלמוד ערוך הקשה ותירץ כן בהדיא ברפ"ב דיומא וקשה להאמין שלא ראה הגמ' הנז' כיון שהביא המשנה דפ"ב דיומא הממונה אמ' להם הצביעו וכו' דעליה פריך הגמר' ונמנינהו לדידהו ומשני מסייע ליה לר' יצחק דא"רי אסור למנות את ישראל אפי' לדבר מצוה דכתי' ויפקדם בבזק וכו' והא ודאי שהטעם שאסור למנות את ישראל אפי' לדבר מצוה הוא מפני שלא ישלט בהן עין הרע ע"כ לבי אומ' דב' מלות אלו נ"ל הכתובים בספר מורי ז"ל הם ט"ס כן נ"ל:

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה