אור ברסלב
צידה לדרך במדבר › ב

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

במדבר · ב

א

ב

רש"י באותות כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע של כל אחד כגוון אבנו הקבוע בחשן כו' בענין סידור הדגלים הפלינ רבינו בחיי ז"ל כאלו הנבואה דברה בו ולכן ראיתי להעתיקו פה למען תהיה הזכרון בין עיני וז"ל איש על דגלו באותות מלשון אותות השמים והם סימנים שיהיה בכל דגל ודגל היה בדגל ראובן צורת אדם רמז לדודאים והיה בדגל יהודא צורת אריה שכן המשילו אביו לגור אריה והיה בדגל אפרים צורת שור כענין שכתוב בכור שורו הדר לו והיה בדגל דן צורת נשר עד שהיו דומין לכרובים שראה יחזקאל ויתכן לפרש באותות מלשון בכל אות נפשיך שכן ישראל נתאוו לדגלים במעמד הקדוש כשראו שם הדגלים של מלאכי השרת וכן אמ׳ שהע"ה דודי צח ואדום דגול מרבבה ודרז"ל בשיר השירים שבא הק"בה לסיני עם מלאכי השרת עשויין דגלים ועוד דרשו שם הביאני אל בית היין זה הר סיני שבו נתנה התורה שנמשלה ליין ודגלו עלי אהבה זו שכינה וכן באר הכתוב טוב ארוחת ירק ואהבה שם ע"ד הקבלה ולכך אוו ישראל שיהיו עליהם דגלים כמותם וכך היה סדור הדגלים כפי מה שמצינו בכתובים כבר ידעת שהיו י"ב שבטי׳ נחלקים לד' דגלי' ג׳ לכל רוח ורוח מד׳ רוחות העולם כשם ש״יב שבטי מעלה הידועים נחלקי' לד' מחנו' ג' לכל רוח והם הנקראי׳ ד' מחנות שכינה והיה להם י"ב מפות מפה לכל שבט ושבט והיו המפות משתנות בגווניה' וצבעוניהן חלוקים זה מזה כענין דגלי' שלמעלה שראה בסיני שהן כדמות להבי אש במיני גווני' וצבעונים יהודא ויששכר וזבולון שהיו במזרח יהודא צבע מפתו כענין השמים מצוייר בה אריה ויששכר צבע שלו דומה לכחול מצוייר בה שמש וירח על שם שהיו בקיאים בתקופות ובמזלות זבולון צבע מפה שלו לבנה סי׳ לעשרו שהכסף לבן מצוייר בה ספינה ראובן ושמעון וגד שהיו בדרום ראובן מפה שלו אדומה מצוייר בה דודאים שמעון מפתו ירוקה מצוייר בה שכם גד מפה שלו חציו לבן וחציו שחור מצוייר בה גדוד אפרים מנשה ובנימין שהיו במערב אפרים [רבינו בחיי: ומנשה]צבע מפה (שלו) [רבינו בחיי: שלהם כמראה שוהם בשל אפרים] מצוייר בה שור ובשל מנשה ראם בנימין מפתו בלולה מכל הצבעים מצוייר בה זאב דן ואשר ונפתלי שהיו בצפון דן מפתו שחורה מצוירת בה נחש אשר צבע מפתו דומה לאור השמן מצויר בה אילן זית נפתלי צבע מפתו דומה ליין צלול מצויר בה אילה ועתה הבן היטב ואסדרם כולם בשמותיה' שבטים שבטי יה של מעלה ושל מטה דגל מחנה יהודא היה נוסע תחלה והיה במזרח ולפי שהיה בעל גבורה נמשל לאריה שנ' גור אריה יהודא ועמו מטה יששכר ומטה זבולון וכתוב בהם ראשונה יסעו והמלה הזו תרמוז לחכמה כי כן היו כלם בעלי תורה שנ' יהודא מחוקקי וכתי' ומבני יששכר יודעי בינה לעתי' וכתי' ומזבולון מושכין בשבט סופר וע"כ ראויים הם לשבת יחדיו ושלשתן נקראים מחנה יהודא והיו דוגמת מחנה גבריאל עזריאל שמעיאל מלפני השכינה ושלשתן נקראי' מחנה גבריאל ויש לכל אחד מהם כמה מחנות וכמה צבאו' מלאכי' שהם ממוני' עליהם כשם שהיו במטה יששכר ובמטה זבולון כמה אלפי' ורבבות מישראל ומעתה הבן הרמז הנמרץ אשר רמז הכתוב באומרו יהודא גבר באחיו בא לרמוז כי מחנה יהודא דוגמת מחנה גבריאל דגל מחנה ראובן היה בדרום והיה בעל תשובה והתשובה היא חסד גדול מהבורא ית' על נבראיו והוא פתח תחלה בהצלה ורחמים שנ' וישמע ראובן ויצילהו ועמו מטה שמעון שנולד אחריו ומטה גד שהוא בכור שפחת לאה וכתי' בהם ושנים יסעו כי כן הב"ינה שנייה לח״כמה ושלשתן נקראי' מחנה ראובן והיו דוגמת מחנה מיכאל כוכביאל פדיאל מימין השכינה ושלשתן נקראי' מחנה מיכאל הוא שרמז מרע״ה כשפתח בשירת הים מי כמוכה וסיים בתורה אין כאל ישורון הרי מיכאל וידעת כי הוא מלאך החסד והרחמים ואחרי זאת כתי' ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות וידעת כי מחנה הלוים כ"ב אלף היו שנ' כל זכר מבן חדש ומעלה שני׳ ועשרים אלף דוגמת המלאכים שירדו בסיני שהם ך״ב אלף שנ׳ רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ושנים ועשרים אלף הללו היו קרובים לשכינה והנה הלוים משרתי המקדש זכו אל המעלה העליונה הזאת כי היה במספרם כמספר מלאכי השרת הקרובים לשכינה ואין ספק כי ירדו שם צבאות רבות ומחנות עצומות של מלאכים מלבד אלו והיו רחוקי׳ לשכינה מפני שלא היתה מעלתן כל כך וכן היו פקודי ישראל רחוקים מן הארון כענין שכתוב מנגד שהוא לשון רחוק כלשון ותשב לה מנגד הרחק ויש לך לדעת כי כמו שהיה מחנה ישראל ד' דגלים לד' רוחו' העולם מקיפין למחנה הלוים הוא שאמ' מחנה הלוים בתוך המחנות כלומר שמחנה הלוים היה באמצע תוך ד' מחנות ישראל כן היו מחנה הלוים מקיפי' לאהל מועד לד' רוחות העולם שהרי משה אהרן ובניו היו במזרח ובני גרשון במערב ובני קהת בדרום ובני מררי בצפון ואהל מועד היה באמצע תוך הלוים ומה שאמר הכתוב ונסע אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות פירושו כך ונסע אהל מועד בתוך מחנה הלוים ומחנה הלוים בתוך המחנות של ישראל נמצא אמצעות הנקודה לאהל מועד שד' מחנות ישראל מקיפי' לה מנגד וזה כנגד השכינה שד' מחנותיהן מקיפי' לה וז"ש בפר' המרכבה ושכינת אל רם ונשא באמצע וכסאו גבוה ותלול למעלה דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה ידעת כי ירבעם חטא והחטיא את הרבים והוא היה משבט אפרים לפיכך היה צריך רפואה לרפאות את (שלו) [רבינו בחיי: שברו] ועמו מטה מנשה ומטה בנימין וז"ש לבני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתיך והיו חונים במערב וארז"ל שכינ׳ במערב וכתי' בהם ושלישי' יסעו ומהראוי לסמוך לתורה ולתשובה ולגבורה כדי שישוב האדם בתשובה ויתגבר על יצרו ושלשתן נקראים מחנה אפרים והיה דוגמה מחנה רפאל זבדיאל אחזיאל מאחרי השכינה ושלשתן נקראים מחנה רפאל הוא שרמזו מרע"ה על (מי) [רבינו בחיי: מרים] הצריך רפוא׳ ואמ׳ אל נא רפא נא לה הרי רפאל דגל מחנה דן צפונה מן הידוע כי שבט דן קבלו ב' עגלי זהב שעשה ירבעם שכתב את האחד נתן בבית אל ואת האחד נתן בדן והיה ראוי להיותו בצפון לפי שמשם העושר יצא לעולם ודן החשיך כל העולם בע"ז ואמ' הכתוב והיה במחשך מעשיהם כי המזרח השמש יוצא משם גם הדרום השמש הולך שם בגובה לכך נקרא דרום שהוא דר רום כלומ' שדר ברומו של רוח גם המערב כיון ששוקע שם הנה הוא מתהלך באותו רוח אבל רוח צפון אין השמש זורחת שם לעולם כי לכך נקרא צפון שהשמש צפון משם וכלו חשך והוא רוח הראוי לשבט דן שהחשיך בע"ז את העולם ולפיכך היה צריך כפרה שיכפר לו הק"בה ושיאור עליו וכענין שכתוב כי אשב בחושך יי' אור לי ועמו מטה אשר ומטה נפתלי להאיר על חשכו ממה שכתוב וטובל בשמן רגלו שהשמן קרוי אור וכתי' בנפתלי [רבינו בחיי: נפתלי] שבע רצון מלא ברכת יי' וכתי' בהם לאחרונה יסעו ולפי הכתוב בשאר הדגלים הי"לל וריבעים יסעו ואמ' לאחרונה לרמוז על האבן (האחרונה) [רבינו בחיי: הראשה] העשירית הה"א אחרונה ושלשתן נקראים מחנה דן והיה דוגמת מחנה אוריאל דניאל רמאל משמאל השכינה ושלשתן נקראים מחנה אוריאל הוא שרמזו דוד ע"ה בענין כפרת הקרבנות אל יי' ויאר לנו הרי אוריאל ודע והבן כי כשם שהיה סדור ד' דגלים שבמדבר דוגמה ד' מחנות שכינה כן הסדור בעצמו בד' חיות הקודש וכן הוא הסדר לכלן חיה ששמה אריה ומחנה גבריאל ודגל מחנה יהודא למזרח חיה ששמה שור ומחנה רפאל ודגל מחנה אפרים למערב חיה ששמה אדם ומחנה מיכאל ודגל מחנה ראובן לדרום חיה ששמה נשר ומחנה אוריאל ודגל מחנה דן לצפון והבן היטב מה שדברתי ותבין כח תורתינו הקדושה ואיך הם צבאות ישראל למטה נקשרים ונאחזי' עם צבאות מלאכי השרת למעלה ואז יתגלו לך תעלומות חכמה וכדי לבאר כי י"ב שבטי יעקב כנגד י"ב מלאכי שבטי מעלה אלה שהזכרתי שכלן חתומים בשם אל תמצא שמות נשיאי השבטים העומדים לד' רוחות שחותמים בשם אל ג"כ והנה גם זה ענין נפלא והיה ראוי להסתירו כי הנשיא העומד לרוח מזרח בדגל יהודא שמו נתנאל ונשיא העומד לרוח דרום בדגל ראובן שמו שלומיאל והעומד ברוח מערב בדגל אפרי' שמו גמליאל והעומד ברוח צפון בדגל דן שמו פגעיאל ולא תמצא בשאר השמות שיהיה חותם אחד מהם בשם אל זולת אלו הד' העומדי' בד' דגלי' לד' רוחות העולם וכן תמצ' זה מפור' בפ' קרבנו׳ הנשיאים שהקריבו כסדרן בסדור הדגלים ואמ' ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודא ביום השני נתנאל בן צוער נשיא יששכר ביום השלישי נשיא לבני זבולון אליאב בן חלון ביום הרביעי נשיא לבני (זבולון) [ראובן] אליצור בן שדיאור ביום החמשי נשיא לבני שמעון שלומיאל בן צורישדי ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור ביום התשיעי נשיא לבני בנימין אבידן בן גדעוני ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן הרי לך שנים עשר נשיאי השבטי' איך הקריבו קרבנם כסדרן כפי הסדור שהיו בדגלים ממש ואם תצרף הד' ימים שהקריבו בהם הד' נשיאים שחותמם בשם אל ביום השני שהקריב נתנאל וביום החמישי שלומיאל וביום השמיני גמליאל וביום עשתי עשר פגעיאל יצא לך מהחשבון השני והחמשי והשמיני והעשתי עשר מספר ה' המיוחד בענין מספר ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש שעלה לט' והוא שם היחוד כאשר ידעת עכ"ל דברי פי חכם חן.

יז

רש"י ונסע אהל מועד לאחר ב' דגלי' הללו כו' יען כי ראיתי הרבה משתבשים בדעת רש"י במסע הדגלים עם מסע אהל מועד אחוה דעתי בפירושי ראשונה מ"ש בפ' במדב' ונסע אהל מועד אחר שני דגלי' הללו ר"ל בני גרשון ומררי הנושאי' האהל מועד וכל כליו גם הדברים המקודשי' שהיו במשא בני קהת כולם נסעו אחר שני הדגלים הללו קודם שני הדגלים האחרונים וז"ש כאן בתוך המחנות ר"ל באמצע כל המחנות אלא שהלוים עצמם היו מחולקים והלכו מרוחקים זה מזה דהיינו גרשון ומררי נושאי האהל מועד הלכו עם ב' הדגלים הראשונים מיד ובני קהת נושאי הדברי' המקודשי׳ הלכו עם ב' הדגלי' האחרוני' והיה ריוח בין בני גרשון ומררי ובין בני קהת מרחק רב כדי שיוכלו בני גרשון ומררי נושאי אהל מועד להקימו טרם בא בני קהת כמו שפירש"י בפ' בהעלותך על והקימו את המשכן ופי' הפסוקים במסע הדגלים כך הוא כשתקעו הכהני' בראשונה נסע דגל מחנה יהודא ובלי ספק שהו מלתקוע שנית שעה או שתים עד שהכינו עצמם דגל יהודא להלוך והלכו ואח"כ תקעו הלוים שנית הכינו עצמם דגל ראובן להלוך ובין כך ובין כך מיד אחר התקיעה הראשונה נכנס אהרן ובניו ופרקו את הפרוכת וכסו בה את הארון וגו' ואח"כ באו בני גרשון ומררי והיו פורקין את המשכן וטוענין בעגלות אבל עדיין לא הלכו עד שהלכו דגל מחנה ראובן ואז הלכו הם מיד אחריה׳ ונשארו הארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסי' נתונים על המוטות ואח"כ הוצרכו הכהנים לחזור ולתקוע כדי שילכו דגל מחנה אפרי׳ והוצרכו להמתין עוד שעה או שתים עד שיהיו דגל אפרים מכינים לעצמם להליכה ומיד כשהלכו בני אפרים תקעו כהנים עוד פעם אחת כדי שילכו דגל מחנה דן המאסף וגו' ומיד אחר אותה התקיעה הלכו בני קהת עם דברים המקודשים עם דגל מחנה אפרים שבאו סמוך להם אחר שהכינו עצמם להליכה שהרי היו מרוחקי' מהם כאורך מיל ועכשיו באו להם והלכו יחד נמצא שבין בני גרשון ומררי ובני קהת היה מרחק רב בהליכתן שהרי גרשון ומררי הלכו מיד עם הדגלי' הראשוני' ובני קהת המתינו ולא הלכו עד שתקעו הכהנים עוד ב' פעמים כדי שילכו שני הדגלים האחרונים וזה שפירש"י בפ' בהעלותך על והקימו את המשכן בני גרשון ובני מררי שהיו קודמין להם מסע ב' דגלי' ר"ל מרחק המסע שהיו הולכין כבר השני דגלים הראשונים ומה שפירש"י בדבור של פסו' והורד המשכן כיון שנוסע כו' וסיים דבריו ואח"כ ונסעו הקהתי' הטועי' נקדו ופסקו הדבור כן אבל טעות הוא בידם כי סוף הדבור הוא ואח"כ נסעו ור"ל ואח"כ נסעו בני גרשון ובני מררי ומ"ש אח"כ הקהתי׳ נושאי המקדש דבור בפני עצמו הוא וקאי על הפסוק השני המתחיל ונסעו הקהתי' נושאי המקדש כו' עוד טועי' בדברי רש"י שפי' בפ' במדבר על פסוק ואת מיתריו לכל עבודתו מיתריו של משכן ולא של חצר והם מבינים שדעת רש"י במ"ש ולא של חצר ר"ל מיתריו של האהל והמשכן היה במשמרת בני גרשון אבל המיתרי' של קלעי החצר לא היו במשמרותם וטועים הם בדברי הרא"ם שכתב כי מיתרי החצר במשמרות בני מררי ומבינים אותו ג"כ שר״ל מיתרי קלעי החצר ומקשין אח"כ ואומרים דברי רש"י סותרי׳ זה את זה שבפ' נשא כתב על פסוק ויתדותם ומיתריהם של עמודים שהרי יתידות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו כו׳ אבל טועי' הם בדברי רש"י שמ"ש בפ' במדבר ולא של חצר אינו ר"ל דמיתרים של קלעי החצר לא היו במשמרת בני גרשון דודאי היו מיתרים של קלעי החצר במשמרת בני גרשון כמ"ש בפ' נשא ומ"ש כאן ולא של חצר ה"פ כנוי של מיתריו שאמ' הכתוב במשא בני גרשון שהוא לשון יחיד לא קאי אלא על מיתרי המשכן לבדו או על מיתרי האהל לבדו כלומ' על כל אחד מהם אבל לא קאי על מיתרי הקלעי' ג"כ לבדם דא"כ ואת מיתריהם מבעי ליה לשון רבי' דהא קלעי לשון רבי' הוא וכמ"ש בפ' נשא על עמודי החצר ומיתריהם דקאי ומיתריהם על עמודי' שהוא לשון רבי׳ ואח"כ אמ' רש"י אבל לא קאי כינוי היחיד על מלת החצר שיכול ג"כ לומ' עליו ומיתריו כמ״ש הרא"ם דא"כ היינו צריכים לפרש מיתריו של עמודי החצר שהם עיקר החצר וזה לא יכול להיות שהרי מיתרי' של העמודים היו במשא בני מררי וע"ז כתב הרא"ם ופי' שמיתרי החצר משמרת בני מררי הם כו' ור"ל מיתרי עמודי החצר דוק נ"ל עכ"ל מהר״ם יפה ז"ל.

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה