אור ברסלב
צדקה ומשפט חלק א אבן העזר › סימן ד

צדקה ומשפט חלק א· רבי צדקה חוצין

אבן העזר · סימן ד

סימן ג

שאלה ראובן שידך אשה ופסק עמה לתת לה מוהר עשרה גרוש והיו שם באותו מעמד ד' וה' יהודים והיו עסוקים כולם בענין של אותם השידוכין והיה שם עמהם גוי א' והיה ג"כ מטפל עמהם באותו עסק של השידוכין ואחר שנתרצית האשה בשידוכין של ראובן וגם לאחר פסיקת המוהר, אמר לו הגוי לראובן המשדך תן לאשה מטבע א' כדי שיהיה ביע בלשון ערבי ר"ל שקונה שום דבר מחבירו נותן לו מקצת המעות לחזק אותו הקנין, אז לקח ראובן גרוש א' ונתן ביד האשה ואחר שנתן בידה אמר לה ראובן המשדך בלשון ערבי קבילתיה והשיבה האשה אקבילת ועכשיו האשה חזרה בה וטוענת שלא קיבלה אותו גרוש מתחלה לשם קידושין אלא לשם מתנה או מן המוהר ומה שהשיבה לו אקבילת ר"ל שנתרצית לינשא לו וחפיצה בו ולא היה דעתה לשם קידושין, והוא טוען שנתן אותו גרוש לשם ביע והן עתה לשאול הגיעו אי חיישינן בכה"ג לקידושין או לאו כיון שלא הזכיר לשון קידושין, יורנו רבינו ושכמ"ה

תשובה אם לא היה אומר לה אקבילתי וגם לא נתן אותו לשם ביע אלא שנתן לה בשתיקה לא היה מקום לספוקי בהאי מילתא כלל דפשיטא דליכא חשש קידושין כיון דלא היה מדבר עמה על עסקי קדושין דהא דמהני נתנו לה אפי' בשתיקה היינו דוקא כשהיה מדבר עמה על עסקי קדושין וכמבואר **( מבין מה שכותבין אצבעותיך חדא דכתבה דאיכא דלא סברי חכי אלא דחיישי לקדושייהו, וכבר כתבתי דאין בעולם מי שאומר דחיישי' לקדושי ב' אחים זולתך וליכא פלוגתא כלל ועור כתב "דליכא מאן דאמר קדושין בשני אחים דהוו קדושין ואין בעולם מי שאומר זה זולתך" וכו' וכו', וא"כ איך כתב הכנה"ג משם המחרים אלשקאר דיש מי שחושש להצריכה גט, האולי ? כיון ? הכנה"ג לדברי זה הכותב אשר הרב מהר"מ אל אלשקאר שפך עליו בחימת אפו והכה אותו בשבט פיו מלפנים ומלאחור באופן היותר נורא ומבהיל בכל אותה התשובה, ועל הכותב הזה ? חשש והוצרך הכנה"ג לכתוב ולהזכיר דבהר"ם אלשקאר סי' הנז' מבואר דיש מי שחושש להצריכה גט? והוא פלא. המגיה ד) גם בכאן כתב הרה"ג הנז' ר' ראובן דוד נאוי ז"ל להעיר בגליון הכת"י וז"ל אין צורך דאפילו למי שסובר דקרובי האם מד"ס הכא בנד"ד ליכא למיחש כיון דאעיקרא קדושי קטנות דרבנן הוה ליה קידושין דרבנן בפסולי ערות דרבנן וליכא למיחש מידי וכמ"ש הרשב"ץ בטעם הראשון, ואתמהא! מי ששנה זו לא שנה זו ? גם מה שכתב שמר"ן ז"ל שר המסכים לשיטת הרשב"ץ, ליתא דשם בבית יוסף אחר שהביא תשובת ר"י בן הרא"ש הסכים דאם לא נשאת דיש להצריכה גט משניהם לחוש לדברי הרמב"ם, הרי שלך לפניך דחלוק על הרשב"ץ. והכי הוה ליה למימר דבנד"ד כיון דנשאת אין לחוש, וכ"כ מרן ז"ל בתשובותיו בדיני קדושין דעלינו לחוש לסברת חרמב"ם, ע"ש, באופן דבנד"ד מתרי טעמי שריא, חדא הואיל דהוו קדושי דרבנן וכמ"ש הרשב"ץ ואפילו אם לא נשאת, ותו דכיון דנשאת עלתה דסכמת מר"ן דאין לחוש ודו"ק היטב עכ"ל של הרה"ג הנז'. ובאמת דהערותיו נכונות, ואמנם גם על דבריו יש להעיר במה שסיים וכתב באופן דבנ"ד סתרי טעמי שריא וכו', ומדוע לא שריא מתלתא וארבעת טעמי תרי אלה דכתב הוא, ועוד דבאמת בנד"ד הוו פסולי דאורייתא, וגט דככר מיאנה דנישואיה חן חן מיאוניה, ונר' כונתו מתרי טעמי אחריני נמי שריא והם אלה שלא הזכיר הרב חמחבר. ממגיה)** בטור א"ה סי' כ"ו וז"ל ואם היה מדבר עמה על עסקי קדושין ונתנו לה אפי' בשתיקה מקודשת והוא שעדיין עסוקין באותו ענין ואיכא בגמ' פלוגתא דתנאי אי בעינן עסוקין באותו ענין או אפי' מענין לענין באותו ענין דרבי סבר בעינן שיהו עסוקין באותו ענין וראב"ש סבר דאפי' בענין לענין באותו ענין מהני, וכתב מר"ן שדעת הרי"ף והרא"ש לפסוק כרבי ושכן נראה דעת הרמב"ם והטור, והרשב"א ס"ל כראב"ש דגם בלא עסוק באותו ענין אלא מענין לענין באותו ענין מהני אבל באינן עסוקין כלל בענין קידושין ונתן לה בשתיקה לכ"ע אינה מקודשת וכמ"ש מר"ן בב"י וז"ל ואם לא היו עסוקין כלל בזה ונתן לה כסף סתם אינה מקודשת אעפ"י שהוא אומר לקדשה נתכוונתי ע"כ, וא"כ בנ"ד כיון שלא היה מדבר על עיסקי קידושין ונתן לה בשתיקה ליכא למיחש לקידושין כלל, וכי תימא דמה ששידך תחלה ופסק עמה המוהר חשיב כמדבר עמה ע"ע קידושין, הא ליתא דאין השידוכין בכלל מדבר עמה ע"ע קידושין וכמ"ש הרשב"א בתשובה סי' תקנ"ח וז"ל באחד ששידך אשה ולקח המשדך סבלונות ושם בחיקה צריך לפרש לשם קדושין כל זמן שלא היה מדבר עמה על עסקי קידושין ואם לא פירש לשם קידושין ולא היה מדבר עמה וכו' לשם מתנה קבלה ואין השידוכין בכלל מדבר עמה ע"ע קידושין ע"כ, ומוכרח לומר דמיירי הרשב"א שתכף ששידך לקח הסבלנות ושם בחיקה דאם לאחר זמן ששידך שם הסבלונות בחיקה א"כ מה צריך למימר דאין השידוכין בכלל מדבר עמה ע"ע קידושין הא אפי' שיהיה השדוכין כמדבר עמה וכו' מ"מ לא מהני כיון שלא היתה נתינת הסבלונות סמוך לשידוכין אלא ודאי דמיירי שהיו נתינת הסבלונות מיד ואפ"ה לא חיישינן לקידושין כיון דשידוכין לא חשיבי כמדבר עמה ע"ע קידושין דבעינן שיהו עסוקין בענין קידושין ממש אז מהני נתינה בשתיקה, אבל אם היו עסוקין בשידוכין ולא הזכירו קידושין כלל ונתן בשתיקה ליכא למיחש לקידושין, וא"כ בנ"ד שלא הזכירו קידושין מקודם כלל אלא היו עסוקים בשידוכין לא מיקרי היה מדבר עמה ע"ע קידושין וכיון שנתן לה בשתיקה לא מיקרי קידושין, וכן כתב עוד הרשב"א בתשובה סי' אלף ק"פ וז"ל ראובן שידך בת לשמעון וכשנכנסו הקהל לקחת הקנין היו קהל אנשים וכו' והכלה יושבת על הכסא ועמד החזן ולקח הקנין וכו' ויצאו קצת מהקהל ונשארו מקצת ובפניהם לקח המשדך סבלונות ושם בחיקה וכו' וטען שבתורת קידושין נתנם והיא טוענת שלא קבלה אלא בתורת סבלונות והשיב וז"ל תחלה אקדים לכם שמי שמקדש אשה צריך לפרש שהוא נותן לה לקידושין ואם נתן סתם לא הוי קידושין ומ"מ אם היה מדבר ע"ע קידושין ונתן לה סתם מהני וכו' כי מה שהוא טוען שלא נתן סבלונות אלא לשם קידושין אינו כלום לפי מה שהקדמתי לכם שהנותן סתם ולא פי' לשם קידושין אם אינו מדבר על עסק קידושין אין חוששין להם ואין השידוכין כמדבר עמה ע"ע קידושין וכו', וכן מצאתי להרב הגדול מוהרי"ק ז"ל בשורש קע"א שכתב על תשובת הרשב"א דבסימן תקנ"ח שכתבתי למעלה וז"ל וגדולה מזו יש להוכיח מתוך תשובת הרשב"א שהשיב באחד ששידך וכו' ולקח סבלונות ושם בחיקה ע"כ הרי לך בהדיא שאעג"ב שבשעת השידוכין ממש שם הסבלונות בחיקה אפ"ה כתב דאין השידוכין בכלל מדבר עמה ע"ע קידושין ע"כ, הרי שהבין בדברי הרשב"א כמו שכתבתי למעלה שהיה שימת הסבלונות סמוך לשידוכין מיד ואפ"ה כתב הרשב"א דאין השידוכין בכלל מדבר עמה ע"ע קידושין.

ועוד כתב מוהרי"ק דאעפ"י שבשעת השידוכין הדרך הוא שמזכירין למשודכת אם היא רוצה לינשא או להתקדש לפלוני והיא מתרצית לינשא לו ואז עושין השידוכין עכ"ז לא מיקרי בהכי היה מדבר עמה ע"ע קידושין כדי לחוש לנתינת סבלונות שנותן לה באותה שעה בסתם והיינו טעמא דמה שמזכירין בעת השידוכין למשודכת אם היא רוצה לינשא או להתקדש לפ' או להיות אשתו אין כוונתם לקדשה באותה שעה של השידוכין אלא כוונתם לומר כשיגיע זמן נישואיהם אם היא חפיצה להתקדש ולהיות אשתו ומש"ה לא חיישינן לסבלונות שנתן לה בסתם בעת השידוכי' שמא נתנם לשם קידושין כ"ז שלא פי' שלשם קידושין נתן, וא"כ בנ"ד נמי אף אם הזכירו בעת השידוכין אם היא חפיצה להיות לו לאשה או להתקדש לו ונתרצית לינשא לו ותכף לשידוכין נתן לה בשתיקה לא חשיב כמו היה מדבר עמה ע"ע קידושין שלא אמרו לה להתקדש באותה שעה אלא לעתיד כשירצו לינשא זה לזה, נקטינן מיהא מב' תשובות הרשב"א סי' תקנ"ח וסי' אלף וק"פ דשידוכין לא הוי בכלל היה מדבר עמה וכו'.

איברא דממ"ש הרשב"א גופיה בסי' אלף תקע"ט נר' לכאורה דשידוכין חשיבי כמו היה מדבר עמה וכו' שכתב בא' שקידש לאשה דרך חור א' שיש בכותל א' המפסיק בין שניהם וטענה האשה שלא שמעה שנותן לה בתורת קידושין וסבורה היא שנותן לה לשם דבר אחר והשיב וז"ל גם בזה נ"ל שהיא נאמנת לפי שזה לא שידך ולא היה מדבר עמה ע"ע קידושיה ע"כ, הרי לא דשידוכין דמי להיה מדבר עמה ע"ע קידושין וכן כתוב בתשובה אחת למהר"ר שמואל ברוך והיא בתשובה מוהרח"ש סי' י"ח דמ"ש הרשב"א בתשובה סי' תקע"א הוא סותר למ"ש סי' תקנ"ה וסי' אלף ק"ף וכתב כי בדוחק יש לו לישב שתי תשובות הרשב"א כי היכי דלא תיקשי דבריו דידיה אדידיה אבל כעת לא עמדתי על עומקן של דברים בשתי תשובו' הנז'

אמנם הרב הגדול מוהרח"ש ז"ל כתב שדברי הרשב"א כולם נכוחים למבין וכולם צדקו יחדיו ולא פליגי אהדדי דמ"ש הרשב"א באותם התשובות דשידוכין לא הוי בכלל היה מדבר עמה ולא חיישי' היי' באתרא דמסבלי והדר מקדשי אבל באתרא דמקדשי והדר מסבלי חיישי' כשהיתה משודכת ולהכי כתב בתשובה סי' אלף וקע"ט דאף שיהיה באתרא דמקדשי והדר מסבלי דאי חיישי' כשהיא משודכת הכא ליכא למיחש דהא לא שידך ולא היה מדבר עמה ע"ע קידושין וא"כ באתרא דמסבלי והדר מקדשי כמו בנ"ד במתא צובה דמסבלי והדר מקדשי לא חיישי' לשידוכין כלל ולא חשיבי שידוכין כמדבר עמה ע"ע קידושיה.

עוד כתב הרב מוהרא"ש דגם מוהריב"ל דמחמיר בשידוך היינו דוקא בהזכיר לשון קידושין אלא דהוא לשון גרוע שאמר הרי את מקודשת בלתי מילת לי אבל היכא דלא הזכיר מלת קידושין אלא שנתן כסף סתם בזה הוא שכתב הרשב"א דאין לחוש אפי' בשידוך לנתינת הסבלנות בסתם זולת באתרא דמקדשי והדר מסבלי וא"כ בנ"ד שלא הזכיר קידושין כלל אעג"ב דשדיך לא חיישי' לקידושין כלל כיין דאתרא דידן מסבלי והדר מקדשי ושידוכין לא הוו כמו היה מדבר עמה ע"ע קידושין, ואפי' שאמר המשדך בשעת נתינת המעות אקבילתו וחשובה היא אקבילת אינה ר"ל שקבלתם בתורת קידושין אלא ר"ל שקבלתם מידו ושרצונה לינשא לו אבל לא שיהיו אותם המעות בתורת קידושין גם הרב כנה"ג הביא בשם מוהר"ם איסארלן ובשם מוהר"ש חקאן הלוי דהיכא דשידך ונתן לה כסף בשתיקה דאינה מקודשת **(עד כאן נמצא מתשובה זו בהעתקה, וחסר חלק גדול מהתשובה והע"ד. המגיה)**

תוכן העניינים

צדקה ומשפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה