אור ברסלב
צדקה ומשפט חלק א אבן העזר › סימן ב

צדקה ומשפט חלק א· רבי צדקה חוצין

אבן העזר · סימן ב

סימן א

האותיות אשר תבאנה יעידון יגידון אשר הגעתי לפרק התקבל כתב אשר כוננו אצבעותיך על דברת ראובן שקידש דינה בפני שמעון ולוי בן דודו ובפני יהודה ואח"כ נתחרט על הקידושין ובא לב"ד של חכמים וכתבו לארוסתו והביא הגט בידו ונתן בידה אח"כ בא יהודי אחד כהן ורוצה לקדש לדינה ונסתפקת אם יכול לקדש אותה ולישאנה שאפי' ריח הגט פוסל בכהונה וכתב דבעיה הדר פשטה, וברישא כתב בענין קדושי ראובן שלא אמר לו ורוב הפוסקים ס"ל היכא דלא אמר לי דלא הוי מקודשת ואח"כ כתב דבנ"ד הויא ידים מוכיחות שא"ל העדים הוא רוצה לקדש אותך אל תקבלי ממנו א"כ הוי ידים מוכיחות והויא מקודשת בודאי שיפה כתבת דשפיר הוי ידים מוכיחות והוי קידושין ואין צורך להאריך בדבר פשוט כזה.

עוד כתבת דכיון דשמעון ולוי הם קרובים וקידש בפניהם דאינה מקודשת ופשיט לה מהא שפסק מרן בח"מ סי' ל"ו סעיף א' עדים רבים שנמצא אחד קרוב אי פסול עדותן בטלה בד"א בזמן שנתכוונו להעיד וכו' והרשב"א בתשובה סי' קפ"ט כתב דאם תראו עצמם בשעת ראייה שנתכוונו להעיד כגון שהתרו בו כל העדות נפסל בשבילן וכתבת דבנ"ד ודאי כיונו להעיד דהא התרו בו והתרו בבת וצעקו ואם לא כיוונו להעיד למה להם להתרות ולצעוק וא"כ אין לחוש לקידושין אחר שכוונו להעיד ובאו בבת א' לב"ד והעידו ע"כ תורף דבריך, ודברים אלו קשים לשמוע דלא דמי נ"ד לההיא דהרשב"א דהתרו בו העדים דשאני התם דהתרו בו העדים בשעה שרוצה לעבור עבורה פ' דחייב עליה מיתת ב"ד או מלקות ובלא התראת העדים לא מחייב דבעינן עדים והתראה וכיון שהתרו בו העדים שלא תעבור עבירה פ' ואם תעבור תתחייב מיתה כמבואר בה' עדות ודאי דנתכוונו להעיד, אבל בנ"ד לא שייך התראה אלא עצה טובה קאמרי לבת שלא תקבל ונתנו לה עצה שלא להתקדש שיודעין בו שהוא איש עני והבת תתחרט לבסוף ונותנין לו עצה שהיא הוגנת לו ולה, ולא מיקרי בכה"ג התראה וא"כ לא מוכח מידי דהם שמעון ולוי נתכוונו להעיד דהא התראה אינה נעשית אלא בעדים אבל עצה טובה כ"ע יהבי לה ולא בעיא עדים.

וא"כ אנו תופסין עדות יהודה שהוא אינו קרוב לא לאיש ולא לאשה ומצרפין עמו עדות שמעון או לוי ולא בעו לאצטרופי קרבייהו כחדא אלא חשבינן עדות שמעון או לוי עם יאודה דהוו תרוויהו עדים כשרים ואידך חשבינן ליה כמאן דליתיה אעג"ב דשמעון ולוי יתבי תרוייהו כחדא מקבלין עדות אחד מהם ומצטרף עם עדות יהודה ואידך הוי כמאן דליתיה דלא מוכח כלל דשמעון ולוי נתכוונו שניהם להעיד ולא שייך התראה בנ"ד והרי בסי' ל"ו דאמרינן רבים שהעידו ונמצא אחד קרוב או פסול דעדותן בטילה בד"א שנתכוונו להעיד וכו' כיצד בודקין הדבר אומרים להם ב"ד כשראיתם הדבר באתם כדי להעיד או כדי לראות וכל מי שאמר להעיד באתי מפרישין אותו וכו'.

א"כ בנ"ד דלא בדקנו אותם אם להעיד באו או כדי לראות ולא אמרי שמעון ולוי דלהעיד באו לא אמרינן מסתמא דלהעיד באו וא"כ בנ"ד הא איכא תרי סהדי כשרים דהעידו בקידושין יהודה ואחר עמו או שמעון או לוי בודאי דהוו קידושין גמורים ומה שבאו כולם בבת אחת והעידו על הקידושין אין הדבר כך שלא באו כלם להעיד אלא שבאו לב"ד להגיד גופא דעובדא היכי הוה ומתקיים הדבר בעדות הכשרים ולא מצרפינן הפסול עמהם זהו דבר פשוט אפי' לדרדקי:

דבי רב.

ועוד בר מן דין הרי כתב הרשב"א בתשובה דאפי' לא נתגרשה רק משום קול הקידושין בעלמא ואע"פ שהוא ברור שאין ממש באותן קידושין ואין נותנין גט רק משום חומרא בעלמא אפ"ה פסולה לכהונה

א"כ בנ"ד אפי' אם היה יהודה לבדו בקידושין מ"מ הא איכא כמה מרבתא מגדולי הפוסקין דחיישי למקדש בעד א' כמבואר בכנה"ג סי' מ"ב וא"כ תיפוק לי' בנ"ד דיהבינן גט לחוש לסברת גאוני עולם דחיישי למקדש בעד א'.

וכיון דיהבינן גט משום חומרא בעלמא פסולה לכהונה כמבו' בתשובת הרשב"א דלעיל בסמוך דאף דאין נתנין גט כי אם משום חומרא בעלמא אעפ"י שהוא ברור שאין ממש באותן הקדושין אפ"ה פסולה לכהונה כ"ש דכבר הוכחנו דבנ"ד קדושי מעליא הוו בפני ב' עדים כשרים ודאי דבעיא גיטא ואינן נפסלין ע"י הקרוב א"כ בודאי שנפסלה לכהונה ואינה יכולה לינשא לכהן.

ומעתה מה שכתבת עוד דכל קול שלא הוחזק בב"ד לא חיישי' לאותו קול, דברים אלו לא ניתנו ליכתב דבנ"ד אתחזק קלא בב"ד וקידושי מעליא הוו בפני עדי' כשרי' פשיטא דפסולה לכהונה הויא ואני הייתי חולה מוטל על ערש דוי זה חדש ימי' ועדיין אית בי חולשא והדיבור אין בי ולא יכולתי להאריך כאשר עם לבבי ועת לקצר ותמהתי עליך שאתה מורה הוראות בדיני גיטין וקידושין ועדיין אינך ראוי להוראה וכבר החמירו רז"ל ואמרו כי רבים חללים וכו' זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ח"ו על כן עצתי עליך כלך מדרך זה ולא תכניס עצמך בענינים כאלה ויהי אלהים עמך, נאום ד"שו כל הימים,

תוכן העניינים

צדקה ומשפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה