אור ברסלב
צדקה ומשפט חלק א אבן העזר › סימן א

צדקה ומשפט חלק א· רבי צדקה חוצין

אבן העזר · סימן א

אבן העזר

שאלה נערה בת ישראל שראוה מעוברת והנה הרה לזנונים ושאלו אותה מם טיבו של עובר זה ואמרה מאיש פלוני והוא אחי אביה שהיה דר עם אחיו והיה אוכל ושותה וישן עמהם במקום אחד בין בימות הגשמיים, ובין בקיץ בגג אחד, ואותה הבת היתה עדיין בבית אביה שהוא אחי הבועל ואמרה שפיתה אותה אחי אביה ובעלה ונתעברה ממנו, ושאלו את פי אותו הבועל והכחיש ואמר שלא בעל אותה והיא עודנה מחזקת דבריה ואומרת שממנו היא מעוברת ולא עבר זר בתוכם, אח"כ ילדה אותה הנערה זכר וחיה כמה חדשים ומת יורנו מורנו אם נערה זו אסורה לינשא לכהן או לא, מי אמרינן שנאמנת בדבריה שאמרה לכשר נבעלתי שהוא אחי אביה שמותר לישא אותה, או דילמא דחיישינן שמא נתעברה מגוי ונעשית זונה ואסורה לכהן, ואפי' לפי דבריה שאמרה שנתעברה מאחי אביה איכא לספוקי דדילמא הלכה כמ"ד דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והן עתה יש כהן אחד שרוצה לישאנה ושאל את פינו אם מותר לו ליקחנה אם לאו יורנו מורנו ושכמ"ה.

תשובה מעיקרא צריכין אנו לפשוט הספק הב' לפי דבריה שאמרה שנתעברה מאחי אביה מי נימא הלכה כמ"ד הפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה או לאו והדר ניפשוט הספק הא' דמי חיישינן שמא נתעברה מגוי דאי אמרינן הלכה כמ"ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה תו לא נפקא מידי בין אי חיישינן שנתעברה מגוי או מישראל דהא בין הכי ובין הכי עשאה זונה וכי קא מבעיא לן אם האמת הוא דמישראל לא הויא זונה אז שייך למבעי דמי חיישינן שמא נבעלה לגוי, והנה לספק זה שאמרה שנתעברה מאחי אביה אם עשאה זונה אם לאו בזה כבר כתב הרמב"ם בהדיא בפ"י מה איסורי ביאה דין ב' וז"ל וכן פנוי הבא על הפנויה אפו' היתא קדשה שהפקירה עצמה לכל אעפ"י שהיא במלקות לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו וכו' וכתב ה"ה ע"ז שם בגמרא מפורש ואין הלכה כר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וכתב רבינו אפי' היתה קדשה ודלא כר"ע דאמר זונה המופקרת אלא כחכמים דאמרי אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילה זנות ע"כ הרי לך בהדיא שאפי' שהיתה קדשה שהפקירה עצמה לכל לא נעשית זונה אלא דוקא כשנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו כ"ש בנ"ד שלא היתה בזה קדשה שלא הפקירה עצמה לכל אלא היא בבית אביה והפקירה עצמה לאדם אחד בודאי דלא נעשית זונה ולא נאסרה לכהן וא"כ אי הוה פשיטא לן בנ"ד שנתעברה מאותו האיש שאמרה עליו שהוא אחי אביה בודאי דלא היתה נפסלת בכך לכהונה הואיל ולא נבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו ואדרבא מצוה לישאנה דהנושא את בת אחיו או בת אחותו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה וכדאמרו רז"ל וכמו שכתבו החו' דבת אחותו לא דוקא אלא ה"ה בת אחיו אבל כיון דמספקא לן מילתא דדילמא נבעלה לגוי דפוסל אותה מכהונה וכדכתב הרמב"ם שם אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין או עשה וכו' או לכותי ועבד הואיל והיא אסורה להנשא לו ה"ז זונה וכן פסק מרן בא"ה סי' ו' סעי' ח' עיי"ש

והנה עיקרא דהאי מילתא איתא בספ"ק דכתובות דתנן התם ראוה מדברת עם א' אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת ור"י או' לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה, היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרי' נאמנת ור"י אומר לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה, ואפסיקא הלכתא בגמרא כר"ג ופירש"י נאמנת וכשירה לכהונה ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה ואמרינן בתר הכי א"ל שמואל לר"י שיננא הלכה כר"ג ואתה לא תעביד עובדא ומסיק הא לכתחלה הא דיעבד דלכתחילה בעינן רוב כשרים אצלה כדי להנשא לכתחלה לכהן אבל בדיעבד אם נשאת לכהן לא בעינן רוב כשרים אצלה, ותנן תו התם מעשה בתינוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה אר"י ן' נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה ובגמ' א"ל רבא לר"נ ר"י ן' נורי דאמר כמאן אי כר"ג אפי' ברוב פסולים אצלה מכשר אי כרבי יהושע אפי' ברוב כשרים נמי פסיל איל הכי אר"י אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה וכדר"א דאמר והוא שהיתה סיעת של בני אדם עוברת דהוי תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה לשם וכדרבי ינאי דאמר נבעלת בשעת קרונות כשירה לכהונה אבל פירש אחד מציפורי ובעל הילד שתוקי כי הא דאתא רב דימי אמר ר"ח הולכין אחר רוב העיר והוא דהיתה רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעא גרידתא מ"ט גזירה רוב סיעא אטו רוב העיר ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש לא צריכא דקא אזלה איהי בהדייהו דהו"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ומי בעינן תרי רובי והתניא תשע חנויות וכו' ומסיק מעלה עשו ביוחסין, ופירש"י בקרונות של צפורי ביום השוק שסייעות ושיירות ממקום אחר באות שם וכדרבי דאמר והוא שהיתה סייעה של בני אדם כשרין עוברת שם דהשתא איכא סיעה ורוב העיר אבל פירש אחד מצפורי דידעינן ודאי דמן העיר היה אעג"ב דצפורי עיר שרובה משיאין לכהונה הולד שתוקי דבחד רובא לא מכשר דבעינן תרי רובי רוב העיר שיהא כשרין ורוב סיעא נמי דמעלה עשו ביוחסין.

והנה בפירושא דהאי סוגיא איכא ג' שיטות דלרש"י ז"ל האי דמסקינא דבעינן תרי רובי הוא כדי לאוקמי למתני' כר"י דאית ליה בראוה מעוברת דאפי' ברוב כשרים אצלה אינה נאמנת והכא במתני' אמרינן בתינוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה דאם רוב העיר משיאין לכהונה דתנשא לכהונה ולהכי אוקמוה בגמר' בקרונות של צפורי הוה עובדא דאיכא תרי רובי רוב בני העיר ורוב סיעא ור"י היא ואפי' דלא מכשר איהו בחד רובא בתרי רובי מודה דמהני אבל אה"נ דלר"ג לא בעינן תרי רובי ואפי' בחד רובא מכשר, והתו' והרא"ש והר"ן הקשו על שיטה זו דקשיא הלכתא אהלכתא דאפסיקה הלכתא בגמ' כר"ג והדר אפסיקא הלכתא כר"י ן' נורי לכך פירשו דהא דאוקימנא דבעינן תרי רובי האי סוגיא אתיא אפי' כר"ג וע"כ לא מכשר ר"ג אפי' ברוב פסולין אלא כשטוענת ברי ואומרת לכשר נבעלתי והיינו דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא תנשא לכהן עד שיהא רוב כשרין אצלה, אבל באינה טוענת ברי שלא ידעה מי הוא הבועל בכה"ג הוא דבעינן תרי רובי, וכן דעת הטור שכתב פנויה שראוה שנבעלה והלך הבועל או אם באה לפנינו מעוברת ואומרת שלכשר נבעלתי נאמנת והיא וביתה כשרה לכהונה אפי' רוב פסולים אצלה ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה שבא כהן לפנינו לימלך אין מתירין אותה לו עד שיהא רוב כשרים אצלה בד"א שאומרת לכשר נבעלתי אבל אם אינה יודעת מי הוא הבועל אפי' בדיעבד תצא עד שיהיה תרי רובי רוב העיר כשרים ורוב שיירא של כשרים הבאה ממקום אחרים עוברים שם.

והרמב"ם ז"ל אית ליה שיטה ג' דאית ליה דאפי' בטוענת בריא שלכשר נבעלתי בעינן תרי רובי להשיאה לכתחלה ובדעבד אפי' חד רובא לא בעי כיון שהיא טוענת ואומרת לכשר נבעלתי וכשאינה טוענת בריא אפי' נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי ומרן ז"ל בב"י ובכס"מ כתב דמשמע מדקדוק לשון רבינו דאפ"י בדאיכא תרי רובי נמי לכתחלה לא תנשא משום מעלה עשו ביוחסין דלא עדיף אינה טוענת בתרי רובי מטוענת בחד רובא ע"כ, ונראה שהוציא דין זה ממ"ש הרמב"ם באינה טוענת דהויא ספק זונה ואם נשאת לכהן תצא אא"כ היו תרי רובין המצוין אצלה כשרין ע"כ ומשמע ליה למר"ן דע"כ לא קאמר הרמב"ם תרי רובי מהני באינה טוענת אלא לענין דאם נשאת לא תצא דאהא דאם נשאת תצא כתב אא"כ איכא תרי רובי לומר דבהכ"ג אם נשאת לא תצא אבל לענין להנשא לכתחלה אפי' בתרי רובי לא מהני באינה טוענת, ונראה דה"ה לא כן דעתו אלא דתרי רובי מהני באינה טוענת אפי' לענין להנשא לכתחלה שכך כתב וז"ל ולא חילקו באינה טוענת בין לכתחלה לדעבד וכן דעת רבינו אלא הכל בתרי רובי באינה טוענת ע"כ ומוכח מדבריו דבעי למימר דבאינה טוענת ליכא חילוקא בין לכתחלה לדיעבד אלא הכל תלוי באיכא תרי רובי דאי איכא תרי רובי אפי' לכתחלה תנשא ואי ליכא תרי רובי אפי' בדיעבד תצא דאם איתא לפי דברי מר"ן ז"ל גם באינה טוענת יש חילוק בין לכתחלה לדעבד היכא דאיכא תרי רובי מהני דבדעבד ולכתחלה לא תנשא ולא תליא מילתא בתרי רובי דוקא אלא תליא מילתא בין לכתחלה לדעבד והיכי כתב ה"ה דבאינה טוענת הכל תלוי בתרי רובי ולא יש חילוק בין לכתחלה לדעבד, ועוד כיון דהשוה ה"ה דעת רבינו לשאר מפרשים באינה טוענת וכתב שדוקא בטוענת יש חילוק בין הרמב"ם לשאר פוסקים אבל באינה טוענת מסכמת דעתו לדעת הפוסקים והרי שאר פוסקים ס"ל דהאי סוגיא דמצרכה תרי רובי מיירי באינה טוענת והיא דעת הרמב"ן והרשב"א שכתב ה"ה ובודאי דלדידהו אפי' באינה טוענת כל היכא דאיכא תרי רובי מהני להנשא אפי' לכתחלה דהא מתני' דתנוקת דאוקימנא לה בקרונות של צפורי דאיכא תרי רובי ואוקמוה הרמב"ן והרשב"א דמיירי דאינה טוענת קתני בה בהדיא אמר ר"י ן' נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה ע"כ, ומילת תנשא לכתחלה משמע וגם הר"ן דאית ליה כהאי שיטא כתב דבאינה טוענת לא מפלגינן בין לכתחלה לדעבד ע"כ אלמא דלא מפלגינן כלל וכיון דבאינה טוענת כתב ה"ה שדעת הרמב"ם שוה לשאר הפוסקים כי היכי דלדידהו כי איכא תרי רובי מהני אפי' באינה טוענת להנשא לכתחלה ה"נ לדעת הרמב"ם דבהאי לא פליגי

כללא דהאי מילתא לדעת הרמב"ן והרשב"א והתו' והרא"ש והר"ן בטוענת בריא לכשר נבעלתי בחד רובא סגי אי רוב העיר גרדיתא או רוב סיעה גרידתא להנשא לכתחלה ובדעבד אפי' ברוב פסולים אצלה מהני, ולדעת הרמב"ם אפי' בטוענת בריא בעינן תרי רובי להנשא לכתחלה אבל בדעבד אפי חד רובא לא בעי, וא"כ בנ"ד נמי שטענה ואמרה לכשר נבעלתי לכאורה נראה דלא מהני להנשא לכתחלה לכ"ע דהא לדעת הרמב"ם בעינן תרי רובי להנשא לכתחלה שיהא רוב העיר כשרים ורוב השיירות שבאים לשם כשרין וכאן במדינה זו לא הוי אפי' חד רובא דהא רוב העיר גוים נינהו ורוב השיירות שבאים ממקום אחר גוים נינהו וא"כ נראה דלדעת כל הפוסקים שזכרתי פה אסורה לכתחלה להנשא לכהן דהא אפילו לדעת שאר הפוסקים חד רובא מיהא בעינן לינשא לכתחלה ובנ"ד ליכא אפי' חד רובא.

והנה מר"ן ז"ל בס' הקצר פסק סברא סתמית כדברי הרמב"ם וסברת שאר הפוסקי' כתבו אח"כ בשם יש מי שאומר ותמיהא לי מילתא טובא דהיכי שביק דעת רוב הפוסקים שזכרנו התו' והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והר"ן כולהו בחד שיטתא קיימי דבטוענת בחד רובא סגי אפי' לכתחלה ולא בעינן תרי רובי אלא בדלא טענא ותפס שיטת הרמב"ם דאפי' בטוענת בעינן תרי רובי ולפחות הו"ל לכתוב דעת כל הני רבוותא בסתמא ודעת הרמב"ם בשם יש מי שאומר ובנ"ד כבר כתבנו דבין לדעת הרמב"ם ובין לדעת כל הני רבוותא שזכרנו לא שריא לכתחלה להנשא ואם בא כהן לימלך אין מתירין לו לכתחלה להנשא כיון דליכא אפי' חד רובא דהא בעינן שיהא רוב העיר כשרים או רוב שיירא של כשרים הבאה ממקום אחר ובנ"ד רוב העיר ורוב השיירות פסולים נינהו, ומכ"ש לדעת הרמב"ם דס"ל חומרא אחריתי דע"כ לא שרינן בתרי רובי אלא דוקא היכא שנבעלה בפרשת דרכים או בקרנות שבשדות אבל היכא שנבעלה בעיר או שנתעברה בעיר אפי' בתרי רובי לא מהני שכך כתב בפי"ח מה' א"ב דין י"ד וז"ל פנויה שראוה מעוברת ואמרה מאדם כשר נאמנת ומותרת לכהן בד"א כשהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים או קרנות שבשדות שהכל עוברין שם והיו רוב העוברים שם כשרים ורוב העיר שפירש אלו העוברים ממנה כשרים שחכמים עשו מעלה ביוחסין ואצריכו ב' רובות אבל אם היו רוב העוברי' שם פוסלים אותה כגון גוים או ממזרים אעפ"י שרוב המקום שבאו ממנה כשרים או שהיו רוב המקום פסולים אעפ"י שרוב העוברים שם כשרים חוששין אותה למי שפוסלין אותה נבעלה ולא תנשא לכהן ראוה שנתעברה בעיר אפי' לא שוכן שם אלא כותי אחד וכו' ה"ז לא תנשא לכתחלה לכהן שכל קבוע כמחצה על מחצה הוא וכו' וטעמו כמ"ש מר"ן דגורס בגמ' ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש ומשני איכא דאזלה לגבייהו וס"ל דאם נתעברה בעיר אפי' הלך הבועל אצלה חשוב כקבוע גזירה אטו היכא דאזלה איהי לגבי וכמ"ש מר"ן בב"י ובכ"מ לאחר שהביא גרסת רש"י ודברי הגמ' כתב וז"ל וכך הם דברי רבינו שסתם וכתב דנבעלה בעיר לא תנשא לכתחלה ולא חילק בין אזלה איהי לגביהו ובין אזלי אינהו לגבה, ונראה מדבריו דאפי' בדאיכא תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה כל שנבעלה בעיר לא תנשא לכתחלה דאפי' אזל בועל לגבה חשיב כקבוע גזירה אטו היכא דאזלה איהי לגביה ולא מכשרינן אלא כשנבעלה בפרשת דרכים והיו שם תרי רובי ע"כ, הרי לך דתרי רובי בעיר לא מהני לדעת הרמב"ם ומר"ן שנמשך אחריו בס' הקצר וא"כ בנ"ד שראוה מעוברת בעיר אפי' תרי רובי לא מהני כ"ש דליכא אפי' חד רובא בנ"ד, ואפי' לדעת הטור דפליג בהא אדברי הרמב"ם וס"ל דאפי' נתעברה בעיר אם הלך הבועל אליה שרינן לה בתרי רובי ולא מיקרי קבוע אלא בהלכה היא אצלו וס"ל דבסתמא נמי שאין ידוע מי הלך למי תנשא לכתחלה מ"מ ע"כ לא שרי הטור בנתעברה בעיר בהלך הבועל אליה או בסתמא, אלא דוקא היכא דאיכא תרי רובי וכמו שמבואר בדבריו עיי"ש אבל בנ"ד דליכא אפי' חד רובא, ליכא מאן דשרי לכתחלה, ודעת הטור לא יכולתי להולמה לפי סוגית הגמ' דהא לפי דעת הטור בהלך הבועל אליה או בסתמא שרינן לה לכתחלה בתרי רובי ואלו בהלכה היא אצלו אפי' בתרי רובי לא שרינן ואילו מדברי הגמ' מוכח לפי מאי דכתב מר"ן ז"ל דהטור גורס לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו אז בעינן תרי רובי ולא סגי בחד רובא ואילו באזלו אינהו לגבה בחד רובא סגי דהא אמאי דקאמר רב דימי הולכין אחר העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא מ"ט גזירה רוב סיעה ואטו רוב העיר פריך בגמ' ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש כלומר ותסגי ברוב העיר גרידתה ומכ"ש ברוב סיעה גרידתא דכל דפריש מרובא פריש, ומשני לא דקא אזלא איהי לגבייהו דהו"ל קבוע וכו' כלומר ובכה"ג הוא דאמרינן דלא מהני רוב העיר גרידתא וגזרינן נמי רוב סיעה גרידתא אטו רוב העיר גרידתא ולא שרינן אלא ברוב העיר ורוב סיעה בהדה וא"כ דוקא באזלה איהי לגבייהו בעינן תרי רובי אבל באזלי אינהו לגבה בחד רובא סגי והיכי כתב הטור באזלה איהי לגבייהו לא מהני תרי רובי ובאזלי אינהו לגבה בעינן תרי רובי ובשלמא אי גריס כגרסת רש"י בשנויא דגמרא איכא דאזלא איהי לגבייהו כלומר כיון דלזמנין איהי קא אזלה לגבייהו מש"ה באזלי אינהו לגבה נמי גזרינן אטו היכא דאזלה איהי לגבייהו ומש"ה בעינן תרי רובי גם באזלי אינהו לגבה.

אמנם אכתי קשה דא"כ גם בהלכה היא אצלם הו"ל למשרי בתרי רובי דהא מאי דבענין תרי רובי באזלי אינהו לגבה כולה משום גזירה דאזלה איהי לגבייהו ואפ"ה שרינן בתרי רובי א"כ באזלה איהי לגבייהו הוה לן למשרי בתרי רובי ונראה דדוקא באזלי אינהו לגבה דמשום גזירה היא דאסרינן לה ולא מדינא שרינן בתרי רובי משא"כ באזלה איהי לגבייהו דמדינא הוא דאסורה מחמת כל קבוע ס"ל להטור דאף בתרי רובי לא שרי ובסתמא נמי דלא ידעינן מי הלך למי אזלינן לקולא היכא דאיכא תרי רובי וכמ"ש מר"ן בב"י דכיון דאין איסור זה מין הדין אלא משום מעלה בעלמא כל היכא דלא ידעינן אזלינן לקולא א"כ מ"ש מר"ן בגירסת הטור לא נהיר כלל דאיהו נמי גריס כגירסת רש"י גם מה שנר' מדברי מר"ן ז"ל דהריטב"א ז"ל ס"ל כהטור ז"ל ליתא ולא ידענא מנ"ל לשווי פלוגתא ביניהו דהא הריטב"א אתא לאפוקי ממ"ד דע"כ לא בעינן תרי רובי אלא בדלא ידעינן אי אזלי אינהו לגבה ואי אזלה איהי לגבייהו אבל היכא דידעינן בבירור שפירש אחד דמבני העיר והלך אצלה בחד רובא סגי ברוב בני העיר גרידתא וקאמר הריטב"א ז"ל דליתא לסברא זו אלא אפי' ברי לן שפירש אחד מבני העיר אצלה לא שרינן עד דאיכא תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה וקאמר דכולה סוגיא רהטא כשיטא זו והכי דייקי דברי רבי ינאי דאמר אבל פירש אחד מצפורי ובעל הולד שתיקי דמוכח מינה דאעג"ב דפירש ודאי וזהו דברי רב דימי דאמר דבעינן תרי רובי וא"כ דברי הרטב"א והטור עולים בסגנון אחד דגם הטור סבר דאפי' הלך הבועל אליה בעינן תרי רובי ולאו בסתמא דוקא הוא דבענין תרי רובי אבל לא גילה הריטב"א ז"ל דעתו בהלכה היא אצלו מה דינו אי מועיל תרי רוב או דסבר כהטור דלא מהני בהכ"ג תרי רובי דאפשר דאיהו נמי מפליג כסברת הטור בין אזלה איהו לגבייהו ובין אזלי אינהו לגבה גם הרשב"א שהביא מר"ן הב"י שרצה להסכים דעתו אם דעת הרמב"ם דלא מפליג בין אזלי אינהו לגבה ובין אזלה איהי לגבייהו ובעי למימר מר"ן דהרשב"א פליג על הטור דמפליג בינייהו לא ידעתי מנ"ל דמדבריו שהביא לא מוכח מינייהו מידי דמפליג על הטור דהא כל מה שהביא מר"ן משמו הן הנה דברי הטור דהא הרשב"א בעי למימר דמאי דאמרינן בגמ' דהולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה דהיינו דלא ידעינן מאיזה מקום פירש הבועל אם מהעיר אם מן הסיעה אבל אם נודע שפירש מן העיר או פירש מן הסיעה לא שרי ואיפשר דמודה בה הטור ומ"מ במאי דמפליג הטור בין היכא דקא אזלי אינהו לגבה לאזלא איהי אפשר דגם הרשב"א מפליג בהכי.

שוב ראיתי להרב בית שמואל שכתב שמ"ש מר"ן בגירסת הטור דבריו תמוהים בעיניו אבל לא ביאר מאיזה צד תמוהים עוד כתב שהרשב"א ז"ל לא פליג על הטור דלא כמשמעות הב"י דפליג ע"כ.

ונראה לתרץ דמה שנר' מדברי מר"ן דהרשב"א ז"ל פליג על הטור הוא לפי שיטתו דסבר דהטור ז"ל גריס בשינויא דגמרא לא דקא אזלה איהי לגבייהו ועלה קאמר דמדברי הרשב"א מוכח דלא גריס הכי דהא איהו כתב לאפוקי ממאן דסבר דדוקא בדלא יודעין מי הלך למי הוא דבעינן תרי רובי, אבל לא כשידעינן בבירור שהוא הלך אצלה ואיהו ס"ל שאפילו דיודעין בבירור שהוא הלך אצלה בעינן תרי רובי, ואם איתא שגורס לא דקאזלה איהי לגבייהו א"כ באזלי אינהו לגבה לא בעינן תרי רובי ואיך כתב הריטב"א דאפי' באזלי אינהו לגבה בעינן תרי רובי אלא ודאי דגריס בגרסת רש"י אבל אכתי אין זה סברא דהא הטור ז"ל גריס גירסא אחרת ועכ"ז סבר דגם בהולך הוא אצלה בעינן תרי רובי, ואפשר דהרישב"א ז"ל יסבור כמותו ומנ"ל דהריטב"א ז"ל גריס כרש"י, ואפשר שכוונת מר"ן דמדהו"ל להרשב"א ז"ל לאפלוגי בהדיא בין היכא דאזלה איהי לגבייהו לאזלי אינהו כדמפליג הטור ולא אפליג ש"מ דגריס כרש"י.

נקטינן מיהא לענין דינא דבנתעברה בשדה או בפרשת דרכים לדעת הרמב"ם בעי תרי רובי להשיאה לכתחלה, ואפי' בטוענת לכשר נבעלתי ולדעת אינך רבוותא בטוענת בריא בחד רובא סגי, ובנבעלה בעיר או שראוה מעוברת בעיר לדעת הרמב"ם אפי' בתרי רובי לא סגי ולדעת הטור אפילו בכה"ג מהני תרי רובי אם הלך הבועל אליה או בסתמא דאין ידוע מי הלך אצל מי, וא"כ בנ"ד שראוה מעוברת בעיר נר' לכאורה דאף לדברי הטור דמיקל מ"מ בעינן תרי רובי והכא בנ"ד ליכא אפי' חד רובא דכשרים דהא רוב העיר ורוב סיעה פסולין נינהו וא"כ נר' דאסורה להנשא לכתחלה לכהן, אמנם אחר העיון נראה דאיתתא זו שריא להתנסבא לכהן לכתחלה לפי שהיא דרה בבית אביה שהם דרים במבוי ארוך הרבה וכל אותם חצרות שבאותו מבוי ישראלים נינהו ואותו מבוי אינו מפולש לר"ה ואין דרך הרבים מפסיקתו ואותו מבוי מצד אחד פתוח להרבה חצרות של יהודים ומצד הא' הוא מפולש למבואות אחרים ואותם המבואות הסמוכים לאותו מבוי רובם של ישראלים נינהו ובית אביה הוא לפנים ולפנים של אותו מבוי ויש כמו עשרים חצרות באותו מבוי וכלם של ישראל נינהו.

ומצאתי להרב בית שמואל שכתב וז"ל ונראה הא דבעינן תרי רובי איירי כשיש עכ"פ מיעוט פסולים אבל בדליכא מיעוט פסולין לא בעינן תרי רובי וכשיש לישראלים שכונה בפני עצמה ואין דרך הגוים מפסיק אז הויא אותה שכונה כעיר עצמה וכאלו לא היו דרים שם גוים כמ"ש בת"ה ובטי"ד ס' קכ"א ע"ש וז"ל הרשב"א בת"ה שער ד' בית ה' גנבים שפתחו חביות ואין ידוע אם גוים אם ישראלים אם רוב גנבים של אותם מקום כותים אסור ואם רוב ישראלים מותר וכו', ומסתברא דאפי' בעיר שרובה גוים ואין ידוע אם ישראלים אם גוים, אם ישראל שבאותה העיר דרים בשכונה בפני עצמה שאין דרך הגוים מפסיקתן הרי אותה שכונה כעיר בפני עצמה ואין הולכין בה אחר רוב העיר כולה אלא אחר רוב השכונה ואעפ"י שיש קצת גוים דרים דהרי שכונה זו כעיר בפני עצמה ואעפ"י שאין דלתות השכונה ננעלות, וכדרך שאמרו גבי בשר הנמצא דאין הולכין אחר רוב העיר אלא אחר רוב טבחי העיר ואעפ"י שאין דלתות מדינה נעולות כדאיתא בשלהי פ"ק דכתובות ואמרינן נמי התם חדא בחורבא דמתא וחדא בחורבה דדברא וצריכא דאי אשמעינן חורבה דמתא התם הוא דמכשר ר"נ דרוב כשרים אצלה אבל חורבא דדברא דרוב פסולין אימא לא צריכא אלמא בכל מקום אחר רוב המקום אזלינן אעג"ב דרובא דעלמא כנגדו וכן משמע מדברי רבה דאמר רוב שוארי ישראל נינהו ואי בתר רובא דעלמא אזלינן רוב גנבי לאו ישראל נינהו ע"כ אלמא דשכונה חשיבה כעיר בפני עצמה לפי דברי הרשב"א וא"כ כל היכא דסגי בחד רובא כמו גבי יין של נסך בגנבים שנכנסו לעיר ופתחו חביות דאמרינן אם רוב גנבים גוים אסור ואם רוב גנבים ישראל מותר וכן בבשר הנמצא דאמרינן אם רוב טבחי ישראל מותר וישראלים דרים בשכונה אחת חשבנין לאותה שכונה כעיר בפני עצמה ואפי' שיהיו מעט גוים דרים באותה שכונה אזלינן בתר רוב שכונה דישראל נינהו ושרי אבל בנ"ד דבעינן תרי רובי דמעלה עשו ביוחסין אז בעינן שיהו כל בני השכונה ישראל כדי להתירה לכהן דאם יש מעט גוים דרים באותו שכונה לא מהני דאעג"ב דרוב בני השכונה ישראל נינהו מ"מ בחד רובא לא סגי ומ"מ בנ"ד דכל בני השכונה ישראלים וליתא גוים דדיירי התם כלל בודאי שרי דאעג"ב דבעינן תרי רובי היינו כשיש עכ"פ מיעוט פסולין אבל בדליכא מיעוט פסולין אז לא בעינן תרי רובי וכיון דחשבינן לשכונה כעיר בפני עצמה ובאותה שכונה אין דרים כי אם יהודים וליכא גוים כלל ואין דרך גוים מפסקת א"כ ליכא מיעוט פסולין ולכ"ע לא בעינן בכה"ג תרי רובי וכמ"ש הרב בית שמואל וליכא למימר שדוקא כשכל הישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת אז הוא דחשבינן לאותה שכונה כעיר בפני עצמה, אבל כשהם דרים במקומות אחרים ומקצת ישראל שבאותה עיר דרים במבוי אחר כנר' לא חשבינן לאותה שכונה דאותה מבוי כעיר בפני עצמה, הא ליתא דהא כיון שבני כל אותה שכונה ישראל נינהו מה יתן ומה יוסף שיש ישראלים במקומות אחרים וכי גרע אם יש ישראלים אחרים, הגע עצמך שלא יש יהודים אחרים באותה העיר אלא אלו מי לא הוה שרינן לה וכי משום דאיכא ישראלים אחדים סמוך להם במבואו' אחרים מי גרע גרע ? ומאי דנקט הרשב"א בההיא דגנבים שפתחו החביות דאם ישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת משום שפתחו חביות של כל ישראל שבאותה העיר מש"ה בעי שיהיו דרים כולם בשכונה אחת כדי להתיר יינן של כל בני העיר בתר רוב שכונה דהוו ישראלים אעפ"י שיש קצת גוים דרים באותה שכונה דאם היו דרים ישראל גם במקומות אחרים הישראלים לא הוה משתרי יינן אלא דוקא של בני אותה שכונה, ומש"ה כתב שהיו ישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת אבל לעולם להתיר יינן של בני השכונה לא בעי ליהו וכולהו ישראל שבאותה העיר בחד שכונה, וכן כדי להתיר פנויות הנבעלות באותה שכונה לא בעינן שיהו כל ישראל שבאותה העיר בשכונה אחת אלא אפי' במקצתם סגי להתיר בני אותה שכונה, וא"כ בנ"ד שכל בני אותו מבוי שהוא ארוך הרבה כולם ישראלים מתחלתו ועד סופו ובית אביה הוא לפני ולפנים דאותו מבוי ואין דרך גוים מפסקת באותו מבוי א"כ ליכא מיעוט פסולין אצלה הו"ל כאילו דרה בעיר שאין בה כי אם יהודים דודאי שרי דחשבינן לאותה שכונה כעיר בפני עצמה ולא בעינן תרי רובי, וכן נר' מדברי הרא"ה ז"ל שהבין מדברי הרשב"א דס"ל שמחלקין כל העיר למבואות וכל מבוי ומבוי חשבינן ליה כעיר בפני עצמו שהקשה עליו וז"ל ואיני מבין דבריו וכי מחלקין העיר למבואות ותנוקת שנבעלה בשכונה אחת ורוב העיר פסולין ורוב שכונה כשרין ושבקינן רוב העיר ואזלינן בתר רוב שכונה וכו' ע"כ, הרי לך בהדיא דהבין מדברי הרשב"א שמחלקין העיר למבואות וכל מבוי ומבוי חשבינן ליה כעיר בפני עצמו, ומה שהקשה וכי מחלקין העיר למבואות ותנוקת שנבעלה בשכונה אחת היכי שבקינן רוב העיר ואזלינן בתר רובא דשכונה, ועוד הקשה עליו דהא קיי"ל כר"ח דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב והכא היכי אזלינן בתר קורבה תירץ ע"ז משמרת הבית דבשכונה מיוחדת שאין דרך גוים מפסיקתה היא בודאי כעיר בפני עצמה, וכתב שכן אנו נוהגין בבשר הנמצא בשכונתינו להתיר ואין הולכין אחר הרוב העיר מפני ששכונתינו מיוחדת ואין דרך גוים מפסיקתה וכתב וה"ה והוא הטעם לתנוקת הנבעלת שם, וכתב עוד דההיא דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב מיירי כשאין המעוט הקרוב מובדל ומיוחד בעיר בפני עצמה אלא בשביל של כרמים ורובן ישראלים ומיעוט גוים שאין שכונת כרמי ישראל מובדלת ומיוחדת לישראלים שרגל הגוים נמי ורגל הכל מצוי שם ע"כ, וא"כ בשכונה שדרין בה ישראל לבד כנ"ד שאין רגל גוים מצוי שם ואפי' אם יבא באקראי גוי אחד לשם הוי מלתא דלא שכיחא שרי כיון שהיא מובדלת ומיוחדת לישראל.

אמנם אכתי פש גבן לברורי אי בעינן שיהיו דלתות השכונה ננעלות או לא, והנה מר"ן ז"ל גבי יין נסך סי' קכ"א הביא דברי הרשב"א שכתבתי לעיל שכתב אעפ"י שאין דלתות השכונה ננעלות ואח"כ כתב וז"ל אבל הרא"ש כתב על האי עובדא דגנבי דפומבדיתא וכן במקומות שיש ליהודים מגרש בפני עצמו ונעול בלילה תלינן בגנבי ישראל ע"כ, ומרן שם בס' הקצר העתיק דברי הרשב"א וכתב ואם יש ליהודים שכונה לבדם שאין דרך הגוים מפסיקתה הולכין אחר רוב בני השכונה ע"כ, ולא הזכיר לההיא דהרא"ש דבעי שיהו דלתות השכונה ננעלות בלילה אלמא דלא ס"ל כוותיה ולא בעו שיהו דלתות השכונה ננעלות בלילה וא"כ בנ"ד נמי אעג"ב דאין דלתות השכונה ננעלות בלילה שרי, אבל אם באנו לחוש לדברי הרא"ש בנ"ד הוה אסור כיון דאין דלתות השכונה ננעלות בלילה, ועוד בנ"ד לא שייך דלתות השכונה ננעלות בלילה, דהתם דחיישינן מגנבים ושודדי לילה מש"ה כי ננעלות דלתות השכונה בלילה שרי אבל בנ"ד כי דלתות השכונה ננעלות בלילה מאי הוי כיון דביום פתוחות חיישינן שנבעלה ביום, וכן מצאתי להרב בכנה"ג בא"ה שחילק בהכי א"כ לדעת הרא"ש דבעי גבי י"נ דלתות נעולות בלילה בנ"ד נראה דאסור, איברא שמצאתי להש"ך וט"ז שכתבו דהרשב"א והרא"ש לא פליגי דהרשב"א דמיקל אפי' כשאין דלתות נעולות מיירי באין דרך גוים מפסיקתן והרא"ש דמחמיר ובעי שיהו דלתות נעולות בלילה מיירי כשדרך גוים מפסקת, וא"כ בנ"ד דאין דרך גוים מפסקת גם להרא"ש שרי ומכ"ש לפי דעת מר"ן דפסק כהרשב"א דמיקיל דודאי שרי, ומאי דפסק מר"ן כהרשב"א גבי י"נ הוא משום דמיירי דרבנן אזלינן לקולא וכמ"ש שם הרב בכנה"ג וא"כ גם בנ"ד דמיירי דרבנן הוא דהא אם נשאת בדיעבד לא תצא ואפי' ברוב פסולין אצלה באומרת לכשר נבעלתי, וכמ"ש בגמ' הלכה כר"ג ואתה לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אצלה ופריך הלכה ואתה לא תעביד עובדא ומסיק הא לכתחלה הא בדעבד וכן פסק הטור וז"ל ואם אמרה לכשר נבעלתי כשרה לכהונה ואפילו רוב פסולים אצלה ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה שבא כהן לימלך אין מתירין לו עד שיהו רוב כשרין אצלה, וכיון דהוי מידי דרבנן פסקינן כהרשב"א דשכונה חשיבא כעיר בפני עצמה ואפי' אין דלתות השכונה ננעלות וגם דלא שייך בהאי דינא דין לנעלות בלילה אפ"ה שרי, ואעפ"י שמכחישה אותו שאמרה שנתעברה ממנו, מ"מ כיון דחשבינן לשכונה כעיר בפני עצמה תלינן בבני השכונה דישראלים נינהו, ומ"ל שנתעברה מאיש זה, ומ"ל מאיש אחר מבני השכונה כולם הוו ישראלים עד כאן נמצא בהעתקה, וכנראה כי חסר מהתשובה הזאת. המגיה

תוכן העניינים

צדקה ומשפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה