אור ברסלב
פתח הבית חלק א פסחים › דף קיט:

פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין

פסחים · דף קיט:

דף קטז.

קיז) דף קיט ע"ב מאי אפיקומן אמר רב וכו' רשב"ם ד"ה אמר רב וכו' אבל שאר דברים שרי וכו' הנה צריך להבין ודאי רב מודה ג"כ דפסח נאכל על השובע דהרי בפירוש מבואר לעיל (ע.) ברייתא דפסח נאכל על השובע וע"כ צ"ל דרב סבר נהי דנאכל על השובע ס"ס יכול לאכול אח"כ ג"כ אם ירצה ועי' תוס' לקמן (קכ.) ד"ה מפטירין וכו' יראה מדבריהם שם שסוברים בפשיטות דאם נאכל על השובע אין לאכול דבר אחריו ע"ש ולקמן נזכיר בזה אי"ה. ולדעת תוס' י"ל לכאורה דבאמת אף רב מודה דאין לאכול אחריו רק לשון אפיקומן משמע לי' שלא יעקרו וכו' ופליגי רק בפי' דמתני' אבל לא בדינא:

ולפי"ז ניחא הא דקאמר לקמן לימא מסייע לשמואל דאמר אין מפטירין אחר מצה וכו' ואמאי לא פריך לרב דאף אחר פסח יכול לאכול ולהנ"ל ניחא וק"ל ולפי' רשב"ם י"ל באמת דלס"ד נימא מסייע קשה באמת גם לרב וק"ל: אך קשה לי א"כ לדעת הרשב"ם דלא תלי הא בהא דאף שנאכל על שובע יכול לאכול אחריו אם כן מאי קאמר הש"ס נימא מסייע וכו' דמאי ראי' זו נהי דבאחרונה אבל לא בראשונה מ"מ י"ל דצריך שיהא נאכל על השובע אבל מ"מ יכול לאכול אחריו ג"כ אך י"ל דנהי דרב סובר דלא תלי הא בהא מ"מ שמואל דאמר כגון אורדילאי וכו' וסובר דמשום שנאכל על השובע צריך שישאר הטעם בפיו א"כ ממילא כיון דמצה ג"כ צריך באחרונה להיות על השובע א"כ צריך ג"כ שלא יאכל אחריו ומעתה ניחא דלא קשה לרב דאיהו סבר דלא תלי הא בהא כנ"ל ועפי"ז י"ל דגם תוס' לקמן ד"ה מפטירין וכו' שכ' דתלי הא בהא זה דוקא לשמואל אבל לרב י"ל שפיר דלא תלי הא בהא כמו לרשב"ם וק"ל ועי' בזה:

קיח) (שם) בתוס' ד"ה אמר רב וכו' לכאורה קשה מה שפילפלו תוס' כאן דלענין זה לא איתקש מצה לפסח ס"ס כיון דאנן עבדינן מצה זכר לפסח א"כ מה שאנו אוכלין כזית מצה באחרונה שהוא זכר לפסח א"כ עושין כמו פסח לגמרי כמ"ש הר"ן ובעה"מ לפי פירושם דעושין הכל זכר לפסח. והן אמת דמלשון תוס' לקמן ד"ה מפטירין וכו' שסיימו ומ"ד אין מפטירין אחר מנה וכו' ע"כ סבר כטעם הירושלמי ייו ומנ"ל דהרי עבדינן זכר לפסח א"ו דלא סברי הכי והא דצריך כזית מצה באחרונה היינו כדי שישאר טעם מצה בפיו לא משום זכר לפסח. וא"כ ניחא לכ' מה שהטור או"ח סי' תע"ח פוסק דלא כתוס' דהרי הראשונים והרא"ש מכללם כ' הטעם משום זכר לפסח וא"כ ממילא אף בזה"ז צריך שלא יעקור מחבורה לחבורה וק"ל:

או נאמר דאפשר אף גם תוס' מודים לזה דהוכיחו רק דע"כ רב סבר דמצה נאכל בשני חבורות דאל"כ אמאי לא תנא אחר מצה א"כ ע"כ דרב סבר דמצה לא עבדינן עתה זכר לפסח אבל לשמואל מידי תוס' הוכרחו לומר דאיירי בתענית אבל אנן פסקינן כשמואל. אך קצת צריך ביאור עדיין הרי אנן קיימ"ל ג"כ הלכתא כרב באיסורי וי"ל ואין להאריך:

קיט) (שם) בגמ' אחר פסח הוא דלא הא אחר מצה וכו' ק"ק מאי פריך הרי משמע לכאורה דעיקר טעמי' דשמואל כיון דמצה הוי זכר לפסח עבדינן כמו בפסח וא"כ מתני' דאיירי בזמן המקדש שפיר שייך דדוקא משום פסח דאי משום מצה אף שהיו אוכלין גם מצה אז מ"מ משום מצה לא הי' צריך וק"ל וי"ל ואין להאריך:

קכ) (שם) נימא מסייע לי' הסופגנין וכו' כבר הארכנו לעיל בזה ועי' בחי' או"ח סי' תע"ח שם כ' לחד תי' דהא דפריך הש"ס באחרונה אין וכו' אף די"ל דס"ס מותר לאכול אח"כ ונהי דלגמרי בראשונה לא משום שצריך שיהא נאכל על השובע והיינו לדעת הסוברים דלא תלי הא בהא מ"מ פריך שפיר משום דמשמע באחרונה לגמרי ע"ש:

תוכן העניינים

פתח הבית חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה