פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף פא.
צג) דף פא ע"א ברש"י ד"ה בשני שלה וכו' ותראה היום וגם מחר וכו' לכאורה קשה אמאי הוצרך לזה ת"ל אף אם לא ראתה בשלישי רק בשני א"כ ס"ס הרי אין יכול לאכול בלילה. ואפשר סובר רש"י בכה"ג שראתה רק שני ימים ודאי אין מטמא למפרע ואי דא"כ ס"ס מה פריך הש"ס דילמא איירי שראתה אח"כ רק בשני ולא בשלישי י"ל דזה פשיטא דלא מטמא למפרע ומאי קמ"ל וק"ל:
לכאורה קשה לס"ד דש"ס עתה דטעמא דר' יוסי משום ריצוי ציץ א"כ מאי איריא דנקט וזרקו עלי' ת"ל אף אם עדיין לא זרקו יזרוק לכתחילה כדמסיק לקמן ע"ב. וי"ל. אך ז"א כיון שראתה עכ"פ עתה א"כ זה הוי טומאת גלוי ואיך יזרוק וק"ל:
צד) תוס' ד"ה קסבר ר"י וכו' לכאורה י"ל הא דפריך הש"ס הכא וזיבה לא מרצה והתניא וכו' הי' יכול להקשות אף אם נימא דאין שוחטין על טומאת שרץ וא"כ למת בלבד י"ל אתי למעוטי שרץ אפ"ה לשון למת בלבד אבל לא שאר טומאות משמע יהי' מה שיהי' וא"כ ממילא ממועט אף זיבה רק פריך שפיר טפי מכח דלמ"ד שוחטין ממעט רק זיבה וכו' וכמו כן לקמן דפריך ולר"י למת בלבד וכו' למעוטי מה דקשה ג"כ לפי מה דמשני סב אין שןחטין וכו' ואתי למעוטי שרץ א"כ מנ"ל דר"י סבר למפרע מדרבנן דילמא מדאו' והא דסבר דזבה ח"נ פ"ש משום דסבר טומאת התהום דזיבה ג"כ הותר. ולהנ"ל ניחא דס"ס למת בלבד משמע למעוטי זיבה ג"כ א"כ מה הקשו תוס' כאן וצ"ל דתוס' סברי דלמת בלבד לא אתי למעוטי כל שאר טומאות והקשו שפיר ובתירוצם יתורץ הכל וק"ל ועי' צל"ח שהאריך:
צה) ד"ה אי נמי כגון וכו' בענין זה הארכתי הרבה במ"א:
צו) רש"י ד"ה בתמיד כל השנה וכו' עי' רמב"ם פ"ד מה' ביאת מקדש שם כ' אם נודע קודם זריקה וזרק הורצה אבל לכתחילה לא יזרוק א"כ קשה מאי נ"מ כיון דס"ס לכתחילה אין רשאי לזרוק ובדיעבד בלא"ה הותר משום טומאה דחוי' בציבור ושם בחי' כדומה כ' בזה. ולדעת הרמב"ם שפסק לכאורה טומאת זיבה הותרה בטומאת תהום א"כ נ"מ אף דיעבד דשאר טומאות לא הותרו בציבור משא"כ טומאת התהום מרצה ציץ וק"ל. ומכאן י"ל הוכיח הרמב"ם דינו עי' פ"ד מה' נזירות אך לכאורה לא שייר תהום זיבה בכהן: