פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף פ.
נה) דף פ ע"א מטמאין אחד מהן בשרץ וכו' ואף לדעת הרמב"ם פ"ד מה' ק"פ וביאת מקדש דטומאת שרץ לא הותרה בציבור מ"מ ס"ס כיון דנטמא אחד בשרץ א"כ עכ"פ טמאין רוב על הטהורים בלא זה אשר נטמא בשרץ וק"ל: נו) רש"י ד"ה אלא יעשו בטומאה אם ירצו וכו' ובד"ה אי איכא תנא וכו' כ' רש"י שאסור לחלק וכו' ועי' תשו' נוב"י (מה"ב סי' פ"ו חלק א') כ' שם דברי רש"י סותרים יע"ש. ולדידי יראה ודאי העיקר אם ירצו אבל אין מחויבין לעשות בטומאה רק אעפ"כ אם אסור לעשות בטומאה א"כ יהא הקרבן חלוק שצריכין ליזהר אבל אם רשאין לעשות בטומאה וא"כ א"צ ליזהר ואף אם ירצו לעשות בטהרה מי יעכב על ידן וק"ל:
נז) שם בגמ' אי איכא תנא דסבר כר"י וכו' עי' מהרש"א בתוס' ד"ה משלחין וכו' שכ' דע"כ הך דאין קרבן ציבור חלוק לא הוי דינא דאו' דאל"כ אמאי מטמאין אחד כמש"כ תוס' לעיל (עט:) ד"ה וטמאין וכו' כיון שפטור מדינא מדוע נטמא אחד ע"ש ועי' תשו' נוב"י הנ"ל שהקשה על המהרש"א דהרי חזינן שם במנחות (טו.) דהך דאין ק"צ חלוק הוי מדינא ע"ש. ולדידי יראה ודאי ר"י סבר דהוי מדאו' רק הכא קאמר אם נמצא תנא דסבר כת"ק וכר"י היינו לחומרא וק"ל וראי' לזה דקשה לעיל (ע"ט:) תוס' ד"ה וטמאין וכו' הנ"ל שכ' שם מש"ה אין עושין לא את הראשון ולא את השני דסבר ג"כ אין ק"צ חלוק וכו' וקשה כיון דהוי חומרא א"כ ליטמא אחד מהן וע"כ צ"ל רב כהנא סובר באמת מדינא אין ק"צ חלוק רק רב אמר אי איכא תנא דסבר מחומרא וק"ל:
נח) ודע מה שהקשו תוס' לעיל ד"ה הנ"ל לר"כ ליטמא אחד מהן קשה דילמא ר"כ סבר שוחטין וזורקין על טמא שרץ ואי משום נטמאהו במת מדחהו אתה מחגיגתו אך ז"א דודאי מחויב לטמאות אחד במת כדי שלא ידחו כל הטמאים מפסח רק לרב עדיף טפי לטמאות בשרץ כדי שלא ידחה מחגיגה אבל למאן דסבר שוחטין על טמא שרץ ולית לי' ג"כ משלחין לדרך רחוקה וכו' א"כ ודאי צריך לטמאות במת והבן:
נט) בתוס' ד"ה משלחין וכו' והקשה ריב"א וכו' לכאורה קשה מאי קאמרי דהשתא יעשו טהורין בטהרה וכו' ת"ל אף משלחין טהור ס"ס עכ"פ רשאין לעשות בטהרה דאף דאין ק"צ חלוק היינו אם ירצו וכאשר כ' לעיל. אך י"ל ס"ס עדיף טפי להיות רוב טהורין ויצטרכו ליזהר משא"כ אם רוב טמאין אין צריכין ליזהר וק"ל:
ס) (שם) גמ' טמא מת נמי אפשר דעביד בשביעי וכו' עי' תשו' שאג"א ס"י שם הקשה ס"ס מדחהו משלמי שמחה ע"ש שהאריך ובמ"א כ' ג"כ מזה ואין להאריך פה:
סא) שם קסבר שני תשלומין וכו' עי' מ"ש לעיל (סט.) תוס' ד"ה שוחטין וזורקין וכו' ומה שהקשה השאג"א מסוגיא זו ע"ש: