אור ברסלב
פתח הבית חלק א פסחים › דף עז.

פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין

פסחים · דף עז.

דף עו.

כח) דף עז ע"א בתוס' ד"ה שכן יש בהם צד חמור פר"ת וכו' היינו דהוקשה להו הא מאי שייך צד חמור כיון שאין חומרא בזה מה שבזה ועי' חי' הר"ן הבאתיו ריש ב"ק שסובר דוקא היכא דהתחיל בק"ו צריך פירכא שוה אבל אם מתחיל במה מצינו שייך שפיר פירכא כי האי דמה להנך שכן יש בהם עכ"פ צד חמור משא"כ הלמד אין בו צד חמור כלל יע"ש:

כט) (שם) ד"ה דלא אשכחן תנא וכו' תימא לר"י דבשמעתין משמע וכו' עכ"פ יראה מסוגיא דהכא דאף אם צבור כיון דטומאה דחוי' בעי ס"ס ריצוי ציץ ולזה מהני עכ"פ ריצוי ציץ אף בטומאת גברא ועי' תוס' יומא (ז:) ד"ה מכלל וכו' יראה מדבריהם אף אם טומאה דחוי' עכ"פ בעי ציץ רק לכתחילה ועי' מ"ש שם ובחי' ליומא שם. ובחי' לרמב"ם הל' ק"פ וה' ביאת המקדש הארכנו בענינים אלו. וגם בחי' לעניני חנוכה כ' בזה ע"ש ועי' רמב"ם פ"ד מה' ביאת מקדש כ' להדיא כן דאין ציץ מרצה על טומאת גברא רק בציבור ע"ש אח"ז ראיתי במנחות (טו.) תוס' ד"ה והכא שכ' כאן איירי בטומאת בשר ומה שהקש' הרי אין הציץ מרצה על טומאת הגוף וכו' עי' רמב"ם בענינים אלו יראה דעכ"פ בציבור מהני ציץ אף לטומאת הגוף וק"ל: ל) ד"ה נימא מתני' דלא כר' יהושע וכו' ותימא דאפילו סבירא לי' וכו' לכאורה צ"ע מ"ש תוס' לא אתיא מתני' כותי' משום שתי לחם וכו' ות"ל אף ככ"ע לא אתי כיון דליכא רק אכילה ואי משום דלר"א ניחא דסבר ציץ מרצה על אכילות מ"מ אין זה תלוי בהך פלוגתא דר"א ור"י דאף לר"י י"ל כן רק באידך דפלוגתי' דר"א ור' יוסי ועי' רש"י לקמן ע"ב ד"ה אלא סבר ר"י ציץ מרצה וכו' ע"ש. וקצת יראה די"ל סברי תוס' דהמ"ל מ"ד ציץ מרצה על אכילות היינו לאכול ממש ומ"ד אינו מרצה מרצה וכמו דלמסקנא מ"ד ציץ מרצה על אכילה היינו שלא לאכול רק דמותר לזרוק הדם וכדומה דהוי כמו אינו רוצה לאכול וכמבואר לקמן והארכתי בזה בחי' ליומא הנ"ל עכ"פ לס"ד המ"ל מ"ד מרצה לאכול ממש ומ"ד אין מרצה כנ"ל וא"כ לא הי' קשה משתי לחם דלענין זה מרצה שיוכל להניף אותם ולכך מייתי הש"ס שפיר הך דאם אין בשר אין דם ומשמע לי' אם אין בשר היינו אף אם נטמא הבשר א"כ חזינן להדיא דסובר אף לענין זה אין מועיל ולזה הקשו תוס' ס"ס אף אם היה סובר יש דם אע"פ שאין בשר הי' יכול להוכיח כיון דאין בשר היינו שנטמא א"כ חזינן דעכ"פ כיון שנטמא הוי אין בשר רק דדם לחוד סגי א"כ ממילא קשה ג"כ משתי לחם כיון דאין שם רק אכילה וזה הוי כמו שאינו א"כ אין רשאי להניף. וניחא ג"כ שפיר לשון משמע שכ' תוס' ועי' מהרש"א ועל פי' הנ"ל בתוס' יראה הקשה שפיר המהרש"א דהרי אם אין דם ע"כ לא איירי בטומאה דהרי על טומאת דם ודאי הציץ מרצה וע"כ איירי באבוד וכו' א"כ אם אין בשר ג"כ נוכל לפרש שנאבד א"כ אי ס"ד דהש"ס הוי סבר דאף אם אין ציץ מרצה על אכילה היינו רק לאכול ממש וכנ"ל א"כ מאי פריך נימא דלא כר"י נימא ר"י סבר ג"כ הכי אלא ע"כ צ"ל דסבר הש"ס אם אין הציץ מרצה על אכילות היינו אף להקטיר דבר אחר א"כ בלא ברייתא דהכא קשה מתני' משתי לחם זה יראה אפשר כונת מהרש"א ואין להאריך:

תוכן העניינים

פתח הבית חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה