פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף מא:
קנד) ע"ב בסוגיא דחדא מיהא לקי כעת לא עיינתי היטיב בענינים אלו ובפרט בסתירת לשונות הרמב"ם. גבי נזיר פסק דחייב על כל אחת. וגבי נא ומבושל פסק דאינו חייב על שניהם יחד רק אחת. וגם מ"ש דגבי לחם וקלי וכרמל דאי לאו ריבויא אינו חייב על שניהם יחד רק אחת וכן בחלב שור וכשב אם אכלן יחד אינו חייב רק אחת כמבואר כ"ז בריש פרק קמא דכריתות וכן יש לפעמים לאו שבכללות אשר אף בישות הכל יחד אין לוקה אף אחת.
עי' בכ"ז בלח"מ ובש' של"ה (דף רסז רסח) ותמצא לרות צמאונך וכעת לא עיינתי היטיב בפרט הלז. גם יש לעיין קצת אי אכל חצי זית נא וחצי זית מבושל אי חייב. ובפ' שבועות הפקדון כ' קצת בענין צירוף לחם קלי וכרמל ע"ש. ויש לדמות זה ג"כ וק"ל:
קנה) בתוס' ד"ה אכל וכו' הקשו מאלמנה לכ"ג וכו'. לכאו' לפי"מ שמסקו תוס' לקמן פי' ר"ת לא קשה. רק כאן הקשו לפרש"י וכעת לא עיינתי: קנו) בד"ה איכא דאמרי חדא יכו' הקשו על פרש"י מהא דמס' ב"מ וכו'. לכאורה כבר נשמר מזה רש"י שם בעצמו שכ' לרבא כי אם צלי אש מיותר ואי לאסור חי ומבושל בחמי טבריא זה ידעינן מקרא קמא צלי אש על מצות וגו'. אך לכאורה כונת תוס' דאכתי י"ל אתי ללאו לחי וחמי טבריא וק"ל. אך לפמ"ש תוס' שם בב"מ ד"ה רבא אמר וכו' לחד תי' די"ל שם גבי רחיים ורכב מסתבר טפי לאוקמא אשאר דברים מרחיים ורכב משא"כ גבי חרצן וזג ע"ש. כמו כן י"ל כאן דאי ללאו מהיכי תיתי נוקמינהו אחי וח"ט יותר מנא ומבושל. והא דכ' רש"י שם דאחי וח"ט ל"צ קרא דיליף לה מעל מצות וגו' היינו דאי לא הוי ידעינן כלל לאסור חי וח"ט ודאי מסתבר טפי לאוקמי קרא אהנך ולא אנא ומבושל לרבויי לאוי וק"ל. משא"כ כיון דאיסור ידעינן מקרא קמא וע"כ לא נ"מ רק לענין מלקות ודאי קאי גם אנא ומבושל וק"ל. וכמדומה שכ"כ השטמ"ק בב"מ שם ע"ש. ובחי' לב"מ הארכנו קצת ועי' של"ה (דף רסח) האריך בסוגיא ותמצא נחת: