פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף לו.
דף לו ע"א סוגי' דמ"פ הארכנו ג"כ בחי' לה"פ (סי' תסב):
קיז) בפשטות הסוגיא י"ל קצת וליישב מה שהביא המתרץ ראי' מדאמר ר"י לבני' דממנ"פ ביו"ט ראשון קרא כתיב וביו"ט שני ג"כ פשיטא דשרי. עי' רמב"ן די"ל לעולם איירי בלי מים רק די"ל המקשה ודאי הוי ידע ג"כ די"ל דאיירי ביו"ט ב' רק דהי' קשה לו לר"ע דממעט לה מלחם עוני ת"ל דאינו בא לידי חימוץ וא"כ בלא"ה אינו יוצא מהיקשא דלא תאכל וגו' או מושמרתם כמ"ש כ"ז הרמב"ן ע"ש. וא"כ ע"כ צ"ל דמי פירות לחוד מחמיצין וק"ל. ובהך ברייתא דפליגי ר"ג וחכמים אי יאכל או ישרף הי' סבר המקשה דדוחק לומר דפליגי במציאות אי ממהר להחמיץ או לא רק פליגי דר"ג סובר חימוץ דמ"פ הוי חימוץ ורבנן סברי דלא הוי חימוץ כלל. ובחי' על הל' פסח הבאנו שם ת' מים עמוקים בתשו' מהראנ"ח שסובר ג"כ דפליגי דלחכמים לא הוי רק נוקשה וא"כ י"ל ג"כ דחכמים סברי נוקשה לא הוי רק דרבנן ולכך לא גזרו כולי האי א"כ פריך שפיר נהי דהא דאמר ר"ע שבת הי' וכו' הי' ביו"ט שני מ"מ כיון דע"כ לא הוי חמץ דאל"כ ממהר להחמיץ כנ"ל וע"כ או דלא הוי חמץ כלל או עכ"פ כסברת מהראנ"ח הנ"ל ולא הוי חמץ מה"ת. וכעת לא עיינתי בתשו' הנ"ל. וא"כ קשה שפיר ל"ל לחם עוני ת"ל בלא"ה כיון דאינו בא לידי חימוץ. ולזה משני לעולם כאן ביו"ט ראשון וכו' ואי משום קו' הנ"ל צ"ל הואיל והמין בא לידי חימוץ עי' מג"א (סי' תעא). ולזה הביא ראי' דהרי חזינן ר"י סבר כן א"כ ע"כ צ"ל כנ"ל וק"ל ואין להאריך. כ' דרך פילפול בעלמא: