פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף לד.
קט) דף לד ע"א בתוס' ד"ה ומחמין לו וכו' עי' היטב מ"ל (פ"ב מה"ת הי"ד שפילפל בזה הרבה אי הוי דאו' או דרבנן ע"ש ובחי' לקצת הל' עירובין כ' בזה דלפ"ז ספק תרומ' טמאה פסול לערובי חצרות אף אי ספק עירוב כשר מ"מ הרי אסור ליהנות מתרומה טמאה הנאה שאינה בשעת הסקה.
וישבנו שם בזה דעת הרשב"א בס' עבה"ק שכ' ספק עירוב אסור והביא ראי' מהא דתרומה תלוי' לא הוי עירוב ותמה עליו שם המ"מ דהרי בעירובי חצירות מודה רשב"א דספק כשר ובתרומה תלוי' פסק אף בע"ח פסול א"כ ע"כ התם טעם אחר משום דבעי' סעודה הראוי' מבעוד יום ע"ש. ולהנ"ל ניחא דודאי עירובי חצירות דמערבין אף לדבר הרשו' ואסור משום לא יהנה מת"ט משא"כ עירובי תחומין דהוי רק לדבר מצוה אי לאו דספק עירוב פסול הי' שרי דמצות לאו ליהנות ניתנו ושם הארכנו:
קי) נסתפקתי כהן שהי' לו פירות טבל אי שרי לפרוע חובו אי נימא דהוי הנאה של כילוי. ודאי בישראל אסור משום גזל כהן כמבואר בחולין (קלו.) גבי הא דמי שאנס המלך גורנו בחובו יע"ש היטיב. אבל בכהן יש לספק ועי' בחי' על ה' פסח (סי' תמא) כ' בזה ע"ש: