פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף י:
עט) ע"ב בגמ' ככר בשמי קורה וכו'. עי' ב"י (סי' תלח) מה שהאריך במחלוקת הרמב"ם והראב"ד ע"ש. וקשה שכ' דבלא ביטל ואח"ז איסורו הוי ספק דאורי' ע"ש וצ"ע מאי ספק איכא הכא אטו מי ס"ד דמאי שהונח בקורה או בבור יהי' כמו ביעור וצ"ע וק"ל:
פ) בתוס' ד"ה ואם לא בדק וכו' קצת י"ל קו' תוס' די"ל עיקר טעמו של ר"י דלא גזר בשעת הביעור דהיינו שעה ששית אין הטעם משום דהוי גזירה לגזירה דהרבה פעמים מצינו שגוזרין אף גזירה לגזירה רק הטעם הואיל שהוא זמן ביעור שכל העולם מבערין לא ישכח א"כ לרבנן דלא גזרו בלא"ה לא קרי לה שעת הביעור וק"ל וכדומה שכ"כ הצל"ח ג"כ ע"ש:
פא) שם ומי גזר ר"י וכו' ותוכן הענין בסוגיא זו יראה אף דמשמע ודאי שכל איסורין מותר להשהות בביתו ולא גזרינן כלל דילמ' אתי למיכל. עי' תוס' לעיל ריש מכילתין שחילקו דדוקא חמץ הואיל ולא בדיל או משום הואיל והתורה החמירה לעבור בב"י ע"ש. ואף למה שהקשו שם דנגזור ג"כ בשאר איסורין לא הקשו רק על איסורי אכילה ע"ש. וע"כ צ"ל הא דהש"ס דהכא מדמי חדש ג"כ לחמץ היינו הואיל ועסיק בו גזרינן שפיר אף בשאר איסורין. ובודאי לתי' ב' דלעיל שהטעם הואיל והחמירה תורה לעבור על ב"י א"כ פריך ודאי הש"ס שפיר דא"ל שאני חמץ הואיל והחמירה תורה וכו' דאדרבה הרי לא בדקינן או משום דעסיק בי' גרע טפי ועדיף טפי שלא לבדוק משא"כ בעלמא דלא שייך ב"י וק"ל, אלא אף לתי' ראשון הואיל ולא בדיל צ"ל דהמקשן ידע שפיר דלענין בדיקה שייך לחלק בין בדיל או לא משא"כ אם עסיק בי' והתרצן משני אפ"ה שייך לחלק וק"ל והבן כ"ז היטב: ועפי"ז קשה טובא עמ"ש הח"י (סי' תלה) ובתורת השלמים (סי' ויו) שהעלה דמוכח דלא כדעת בה"ע שסובר דחמץ שביטלו ועבר עליו הפסח אין אסור בהנאה רק באכילה ומתני' איירי בביטלו. עי' מהרש"ל ואפ"ה תני יבדוק אחר פסח [ות"ל] דבאיסורי אכיל' ודאי לא חיישינן. ועי' בתשו' מ"ב שהוכיח מהך משנה דאף אם בטלו אפ"ה צריך לשרוף והשיב עליו ע"ש. ולכאורה צ"ע דנראה אפשר דא"צ כלל לשרוף אחר פסח אם ביטלו רק אפ"ה צריך לבדוק עכ"פ ודבעי לחלק בין חמץ המותר להאסור דודאי עדיף דבר האסור מונח במקום שייחד לו מדבר שא"י אם יש לו חמץ בביתו וכשימצאנו פתאום ודאי לא ידע החילוק בין חמץ המותר לאסור וצ"ע וק"ל. אבל לשרוף י"ל דא"צ ואפשר אף בלא ביטלו כיון דלאחר פסח אין אסור רק מדרבנן וק"ל. ובאמת צריך להבין בכל שאר איסורין הי' לו להש"ע לבאר דעכ"פ אסור לעסוק בדבר איסור שמא יאכלנו וגם בחדש גופי' לא ביאר בש"ע הדין וצ"ע וק"ל: