אור ברסלב
פתח הבית חלק א פסחים › דף י.

פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין

פסחים · דף י.

דף ט:

עג) דף י ע"א בתוס' ד"ה הלך וכו' עי' בצל"ח שתמה ע"ד התוס' שכ' האוכל במיתה דהרי בתרומה טמאה ליכא רק עשה וצ"ע. ועי' בשבת (יד:) במהרש"א ופ"י ז"ל שם ע"ש:

בד"ה בבת אחת וכו' עי' פר"מ יו"ד בכללי ספיקות ובמ"ל פ"י מהל' אבות הטומאה:

עד) שם בגמ' ספק על וכו' לכאורה קשה הרי אין חוששין שמא גיררה חולדה וצ"ל דהכא נראה לעינים שיש לחוש שמא נכנסה וק"ל:

עה) בתוס' ד"ה הניח עשר וכו' עי' מהרש"א יראה מדבריו שסובר דאף בהניח ט' ומצא עשר בעי ג"כ קשורים ולכאו' לא נראה כן מלשון הפוסקי'. ועי' מג"א או"ח (סי' תלט) כ' להדיא כן דבהניח ט' וכו' לא בעי קשורים לכ"ע ע"ש. ובדברי תוס' כאן מה שסיימו ד"ה חולין ומעשר מעורבין יראה שיש כאן ט"ס וצ"ל ד"ה מנה מונח וכו' וצ"ע ועי' שעה"מ ספ"ב מהל' חו"מ שם כ' דדברי מהרש"א נכונים דכן משמע מתוס' שם דלא כמג"א:

עו) צריך להבין בכל הנך ספיק' דלעיל בציבורין אם אירע שמצאו אי חייב לבער. דלכאור' נראה דחייב עכ"פ לבער דלא גרע מאיסורי דרבנן דלדעת הרבה פוסקים צריך לבער.

עי' (סי' תמד) וא"כ קשה אמאי לא יהא צריך לבדוק ס"ס דילמא אתי למיכל מיני' וצריך ישוב בזה:

מה דקשה בסוגיא זו מאי מדמי הש"ס חמץ למעשר הא שם הטעם לפי מה שכ' התוס' בביצה משום דאין דרך להניח מעשר אצל חולין. עי' שעה"מ שפילפל בזה טובא וכעת לא עיינתי היטב:

עז) הרמב"ם לא הביא הך דהניח עשר ומצא ט' ועי' [ב"י ס"ס תלט] שתמה בזה. ועי' בהגהות מיימוני גבי הא שכ' דמה שמשייר יניחנו בצנעה שמא יניח עשר וימצא ט' כ' ע"ז דאז מנה מונח ומנה מוטל ע"ש וצ"ע דהרי הרמב"ם פסק להדיא (פ"ו מהל' מ"ש) הכל חולין ע"ש. ועי' אבן עוזר שם שתי' דמש"ה השמיטו משום שהוא פסק הניח בזויות זו ומצא באחרת צריך לחזור ולבדוק א"כ ממילא אין נ"מ אי צריך לבדוק אחר אחד או אחר כל העשר דס"ס צריך לבדוק כל הבית משא"כ הטור פסק בהניח בזוית וכו' דאם ביטלו א"צ לבדוק מש"ה הביא הך דהניח עשר דאף ביטלו צריך לבדוק כל הבית ע"ש. ודבריו צ"ע דהרי בלא"ה קשה על הרמב"ם דהוא פסק על ובדק ואשכח א"צ לבדוק יותר מ"ש מהניח בזויות זו וכו' וע"כ צ"ל כמ"ש התוס' דאיירי באין יודע כמה חסר וא"כ הדר הקו' לדוכתי' אמאי לא הביא הרמב"ם הא דהניח עשר וכו' וק"ל. אך י"ל דאבן העוזר סובר כמ"ש המג"א שם דמצא בזויות אחרת גרע טפי דאיכא ריעותא. אך דברי המג"א צ"ע דמה ריעותא יותר מבדק ואשכח כאשר תמה בזה החק יעקב שם וגם אף לדברי המג"א יראה הניח עשר ומצא תשע הוי כמו על ובדק ואשכח וק"ל: עח) עוד ראיתי להזכיר לכאור' מ"ש תוס' דהניח עשר ומצא תשע קאי רק לרבי דסבר קבר שאבד הוא שנמצא משא"כ לרשב"ג אין נ"מ וכו' לכאורה אכתי נ"מ אם מכיר אותו ככר בט"ע או בסי' שהוא מעשר שהניח ועכ"פ צריך לבדוק אחר האחרים. אך י"ל כיון דתוס' כ' דאיירי בקשורים א"כ כיון שמצא אותו לבדו י"ל מודו רבנן דא"צ לבדוק יותר דכיון ע"כ אותו ככר ניתק מן האחרים א"כ מה"ת לומר שאחרים הם דעיקר סברת רבנן דיותר מסתבר דאחרים הן מלומר שניתק מקשר משא"כ אם מצאו ויש בו סי' בע"כ ניתק והבן. ולפ"ז נסתר ג"כ דברי פר"ח דלעיל כיון דהרמב"ם לא הביא קשורים א"כ נ"מ אכתי במכיר זה שמצא וק"ל:

תוכן העניינים

פתח הבית חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה