פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף ה:
מה) ע"ב בגמ' ת"ר יכול יטמין וכו' בסוגיא זו ראיתי לבאר קצת תחילה הא דקאמר לפי שנאמר לך שלך אי אתה רואה וכו' יכול יטמין ויקבל וכו' ק"ק כיון דהתנא לא בעי רק לשנוי ל"ל לא ימצא א"כ הי' לו לתרץ רק יכול יטמין להכי כתיב לא ימצא ומה קאמר לפי שנאמר לך וכו' דמשמע אי לאו הכי לא הי' מיושב הקושיא ל"ל לא ומצא ת"ל ס"ס הי' ניחא משום יכול יטמין ואף דבעי להשמיענו הך דינא דשלך אי אתה וכו' וגם דאסור לקבל פקדונות מ"מ אין ענין לכאן להך קושיא. ונ"ל די"ל משום איסור הטמנה לחודי' עדיין קשה אכתי שם בגבולין לכתוב לא ימצא במקום לא יראה והוי ידעינן איסור הטמנה א"ו דצריך לכתוב לא ימצא באפי' נפשה ולא לכתוב גבי לך כדי לאשור קבלת פקדונות וק"ל:
מו) שם משום שנאמר לך לך תרי זימנא וכו'. עי' מהרש"א בתוס' שהקשה א"כ מנ"ל לאסור הטמנה הא צריך קרא לגופי' להתיר כבשתו ותי' דעכ"פ משמעות הלשון כן ע"ש. ואכתי קשה מנ"ל לאסור קבלת פקדונות וצ"ל ג"כ ממשמעות הלשון וק"ל. וקצת נ"ל בלא משמעות י"ל ע"כ קרא מיותר דאכתי קשה נכתוב לך גבי לא ימצא וממילא הוי ידעינן להתיר אף כבשתו דכן המשמעות כפי' רש"י ולא נצטרך לך גבי לא יראה א"ו להכי לא כתבי' גבי לא ימצא דאז הוי שרינן אף קבלת פקדונות:
ומעתה יתיישב קצת לשון הש"ס לקמן דקאמר למ"ד דהגל"מ כממון דמי לא ימצא ל"ל. וקשה הא צריך לגופי' להטמנה וצריך לדחוק ולומר דעיקר הקושיא על תנא דברייתא דלא צריך למילף מלא ימצא הך דרשא דאסור ק"פ. וזה צ"ע דילמא הבריית' אתי באמת כמ"ד דהגל"מ לאו כממון דמי. ולהנ"ל י"ל דפריך שפיר קרא ל"ל אי להטמנה לכתוב שם במקום לא יראה לא ימצא והוי כתוב גבי ג"כ לך וממילא הוי ממעטינן גם כבשתו וק"ל:
מז) ראיתי באחרונים שהקשו מדוע ציין הש"ס תחילה הסיפא דאין לי אלא נכרי שכבשתו וכו' ואח"כ הרישא יכול יטמין. והג' א"א ז"ל תי' בטוב טעם. ולפענ"ד הי' נ"ל בפשיטות כי כן דרך הש"ס בכל דוכתי הקו' מסיפא הקשו אביי ורבא והקו' מרישא פריך סתמא דהש"ס ולהכי סידר תחילה הקו' מאמוראים הקודמים ועל אביי ורבא גופי' לא קשה מדוע לא הקשו מרישא דהם ידעו שפיר תי' הש"ס כאן שקיבל אחריות וכו' וק"ל. אכן נ"ל ג"כ ליישב דרך פלפול די"ל לכאורה מה פריך הש"ס דילמא לא התירה תור' של אחרים רק אם הניח עכו"ם לרשותו אין צריך להוציאו אבל דרך פקדון אף בלא אחריות כלל אסור ובפקדון אם נא' אחריות פשיעה לא הוי אחריות לענין חמץ או דפקדון עכו"ם מיעטה תורה אף מפשיעה. וע"כ הא דמשני הא דקיבל וכו' וכו' היינו שקיבל בפירוש ומנ"ל הא דילמא פקדון סתמא אף בלי אחריות אסור. אך י"ל לפי פי' מהרש"א דהוי משמעות ולא ייתורא א"כ אין לנו רק המשמעות וזה לה היי רק באחריות. ובלא"ה ע"כ צ"ל כן לכל חד מפוסקים למר המשמעות לא הוי רק באחריות גניבה ולמר באחריות פשיעה ולדעת התוס' ב"מ בשמעתין דהמלוה על המשכון בעי דוקא אחריות אונסין וק"ל. וא"כ י"ל בלא סיפא לא ה"מ להקשות דהמ"ל דלא ימצא מיותר דאי להטמנה הוי לי' למכתב לא ימצא במקום לא יראה וע"כ מיותר והוי אמרינן לאסור פקדון אף בלא אחריות אבל השתא דצריך לא ימצא כדי להתיר אף כבשתו א"כ לא אתי רק ממשמעות א"כ פריך שפיר פקדון בלא אחריות מה משמעות איכא וק"ל. וקצת יש לפקפק ע"ז דאכתי הוי ייתורא דנכתוב לא ימצא שם במקום לא יראה ונכתוב גבי לך והוי ידעינן הכל ואכתי הוי ייתורא וי"ל ואין להאריך: