פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק שירה · י
השיר העשירי בבאור כי השוא הפשוט לא יבא תחת אותיות אחע"ה רק באחד משלשה אופנים, והוא שיר מורכב במשקל השיר (השביעי) [השמיני].
לְאוֹתִיּוֹת גְּרוֹנִיּוֹת רְאוּיוֹת / חֲטִיפִיּוֹת לְבַד בִּהְיוֹת דְּחִיּוֹת
וְלֹא יָשׁוּט שְׁוָא פָּשׁוּט בְּרֹאשָׁם / לְעוֹלְמֵי עַד, אֲבָל אֶמְצַע מְצוּיוֹת
וְלֹא בָּאִים וְנִמְצָאִים לְבַד אִם / בְּאַחַת מִשְּׁלֹשָׁה הָרְשׁוּיוֹת
וְסִימָן צַח לְךָ תִּקַּח בְּנֶדַ"ח / נְגִינוֹת עֵת בְּרֵאשִׁיתָן חֲנוּיוֹת
פירוש: כי אותיות אחע"ה יבואו לעולם באחד מהחטופין שהם חטף קמץ וחטף פתח וחטף סגול, לבד בהיות אי זה דחייה כמו שהולך ומבאר. ואומר כי בראש המלה לא יבא לעולם שוא פשוט אבל באמצע יבא באחד משלשה פנים וסימנם נד"ח, ר"ל נגינה דגש חירק. ונגינה ר"ל כשתהיה הנגינה לפני אחע"ה אז הם בשוא פשוט, שָׁלַ֫חְנוּ, יָדַ֫עְנוּ ודומיהם.
וְחִירֵק כֵּן בְּעֵת שָׁכֵן וְאָכֵן / לְפָנָיו אַךְ בְּאוֹתוֹת שַׁמְּשִׁיּוֹת
כְּמוֹ 'יִהְיֶה' וְגַם 'יִחְיֶה' וְ'תִחְיֶה' / אֲבָל לֹא כֵן לְאַחַר שׁוֹרְשִׁיּוֹת
פירוש: כאשר החירק יבא לפניו תחת אות שמושית אז יהיה שוא פשוט כמו יִהְיֶה ויִחְיֶה וכו'. אבל אם האות שרשית יבא בחטף, כמו נִאֲצוּ, נִחֲשׁוּ, שהם בחטף פתח.
וְדָגֵשׁ קַל אֲשֶׁר הוּטַל לְאַחֲרָיו / וְאִם אֵינוֹ בְּתוֹךְ בִּלְתִּי רְפוּיוֹת
שְׁלׇשׁ אֵלֶּה קְרָא מָלֵא בְּרָחָב / אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לְהַחֲיוֹת
פירוש: כשיבא דגש קל אחריהם אז הם בשוא פשוט, כמו יַחְפֹּץ, תַּחְבֹּט ודומיהם. וכן בבלתי רפויות, ר"ל באותיות ט"ס שק"ץ נוזלי"ם שאינם מקבלים דגש קל, מכל מקום הם יבאו לפעמים בשוא פשוט, כמו יַחְמֹד, יַחְסוֹר ([אולי צ"ל: יֶחְסַר]) ודומיהם. והנה שלש אלה שסימנם נד"ח נמצאים בפסוק אחד ביהושע, שנאמר רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ (יהושע ו יז).
וְהֶפְרֵשִׁים לְנִדְגָּשִׁים בְּרִבּוּי / וְתַכִּירֵם וְאַל תָּבֹא לְטַעֲיוֹת
הֲלֹא הֵם אֶמְצַע בִּשְׁנֵי שְׁוָאִין / כְּמִן 'יַחְפֹּץ' וְ'יַחְפְּצוּ' לְרַאֲיוֹת
וּמִן 'יַחְמֹד' וְ'יַחְמְדוּ' וְאַף כִּי / לְדָגֵשׁ קַל כְּלָל בִּלְתִּי רְאוּיוֹת
וְלַחֲטָפִין שְׁנֵי פַּתְחִין רְצוּפִין / וְ'יַעַמְדוּ' בְּ'יַעַלְצוּ' גְּלוּיוֹת
פירוש: בארבעה בתים הללו נותן לך סימן שתכיר איזה הם בשוא פשוט או בחטף, ואומר כי אותם שיבאו ברבוי בשני שואין הם נגזרים מאותם שהם בשוא פשוט, כמו יַחְפְּצוּ ויַחְמְדוּ נגזרים מן יַחְפֹּץ ויַחְמֹד שהם בשוא פשוט, אבל אותם שהם בשני פתחין ברבויים, כמו יַעַמְדוּ, יַעַלְצוּ, הם נגזרים מאותם שהם בחטף, כמו יַעֲמֹד, יַעֲלֹץ.
וְיֵשׁ מִלּוֹת מְיֻחָדוֹת, וּבָאוֹת / בְּכָל לִשְׁנָא בְּעַד פָּשׁוּט קְנוּיוֹת
בְּלִשְׁנָא הַעֲלָמָה וַחֲסִיָּה / אֲבָל יוֹצְאִין שְׁמֹנָה בַּחֲסִיּוֹת
פירוש: יש מלות שאחע"ה בהן לעולם בשוא פשוט, כמו כל לשנא העלמה, כמו וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ (ויקרא כ ד), וכן אמרו במסורת: כל לשנא חסיה בשוא, כמו אֶחְסֶה, יֶחְסֶה וכו', חוץ משמונה יוצאים מן הכלל.
וְיֵשׁ רַבִּים פְּעָמִים כֵּן וְלֹא כֵן / וְכָאֵלֶּה בְּמָסֹרֶת מְנוּיוֹת
וְיֵשׁ שֵׁמוֹת בֶּחָטֵף גַּם בְּפָשׁוּט / וְאֵין טַעַם לְשֵׁמוֹת עַצְמִיּוֹת
פירוש: יש מלות שהם לפעמים בשוא פשוט ולפעמים בחטף, כמו מַעֲשֵׂר מִכֹּל (בראשית יד כ) הוא בחטף פתח, מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יח כד) בשוא פשוט, וכן נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ (ש"א ד יט) בחטף סגול, (כקש) ([לְקַשׁ]) נֶהְפְּכוּ לוֹ (איוב מא כ) בשוא פשוט. וכל אלה הם על פי המסורת. וכן יש שמות העצם שקצתם בפשוט וקצתם בחטף, כמו יַעֲקֹב, אַהֲרֹן, שהם בחטף פתח, ונַחְשׁוֹן, יַעְזֵר, נַעְמָן, אַחְאָב הם בשוא פשוט, ואין טעם לשמות העצמים.