פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק שירה · ט
השיר התשיעי בדיני אותיות אחע"ה ואיך הם מבלבלים כל הנקוד, והוא שיר מורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות, על משקל יגדל אלהים חי וכו'.
אֶקְרָא אֲנִי אַחְעַ"ה מְבֻלְבָּלִים / הוֹרְסֵי יְסוֹד נִקּוּד וְהַכְּלָלִים
בִּלְתָּם נְתִיב נִקּוּד וְאָרְחוֹתָיו / מִכָּל דְּבַר מִכְשׁוֹל מְסֻקָּלִים
לָהֶם שְׁלֹשָׁה אוֹיְבִים תָּמִיד / אֵין מִי אֲשֶׁר בֵּינָם יְהִי מַשְׁלִים
אֶחָד שְׁמוֹ חִירֵק וְלֹא יַקְדִּים / לַעְזֹר מְשַׂנְאָיו לַעֲשׂוֹת מִלִּים
סֶגוֹל וּפַתָּח יֵלְכוּ תַּחְתָּיו / לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹ גּוֹאֲלִים
כל זה כמעט מבואר, ופי' "אֶחָד שְׁמוֹ חִירֵק" ר"ל השונא האחד של אחע"ה הוא החירק והוא לא יעזור לשנאיו לעשות מלה, כי במקום שיבא החירק תחת שאר האותיות, כמו יִשְׁמֹר, תִּשְׁמֹר, נִשְׁמֹר וכו' לא יבא כן עם אותיות אחע"ה, רק יבא במקומו פתח או סגול, כמו יַחֲמֹד, יַעֲמֹד, יֶאֱסֹף, תֶּאֱסֹף.
שֵׁנִי שְׁוָא נִקְרָא וְלֹא יוֹרֵד / תַּחְתָּם יְחִידִי, רַק בְּמַקְהֵלִים
קוֹרֵא לְעֶזְרָתוֹ שְׁלֹשׁ רֵעָיו / קָמֵץ וְהַפַּתָּח וְהַסְגוּלִים
פירוש: השונא השני הוא השוא הפשוט, כי לא יבא תחת אחע"ה רק אחד משלש רעיו שהם הקמץ והפתח והסגול עמו, חוץ מבשלש אופנים יבא השוא הפשוט, כמו שיתבאר בשיר שאחר זה.
שׂוֹנֵא שְׁלִישִׁי הוּא שְׁמוֹ דָּגֵשׁ / מִן גּוֹ יְגָרְשׁוּהוּ וּמַפִּילִים
רָצָה כְּמוֹ כֵן רֵי"שׁ שְׂנֹא דָגֵשׁ / הָיוּ לְאַחְעַהַ"ר וּבוֹ מוֹשְׁלִים
וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ וּבָא לָגוּר / בֵּין הַנְּקֻדִּים הָאֲמֵלָלִים
פירוש השונא השלישי הוא הדגש, ובזה נשתתפה גם כן הרי"ש, וסימנם אחעה"ר, וחמש אותיות אלה מגרשים הדגש מתוכם והוא הולך ויושב תחת הנקודות הקטנות שלפניהם, כמו שהולך ומבאר.
בּוֹ שָׂגְבוּ יֶשַׁע קְטַנֵּיהֶם / לִמְקוֹם גְּדוֹלִים הֵם אֲזַי עוֹלִים
פַּתָּח יְהִי קָמֵץ, וְהַחִירֵק / יָשׁוּב אֱלֵי צֵרֵי כְּבַפִּעֲלִים
קִבּוּץ לְחוֹלָם יַעֲלֶה מַעְלָה / פֶּן יִהְיֶה נִקּוּד בְּקִלְקוּלִים
פירוש: התנועות הקטנות יהיו אז לתנועות גדולות, כי הפתח יהיה קמץ והחירק ישוב לצרי, כמו בבנין פִּעֵל, כמו מָאֵן יְמָאֵן (שמות כב טז), לולי אות הגרון היה המ"ם בפתח ודגש אחריה, כמו פַּקֵּד יְפַקֵּד. וכן בֵּרֵךְ, בֵּרַכְתָּ, לולי הרי"ש היה בִּרֵךְ על משקל פִּקֵּד, והקבוץ יש לה למעלה על ראש האות ונעשה חולם, כמו וּמֹרַק וְשֻׁטַּף (ויקרא ו כא), הראוי וּמֻרַק, ולא יורד הדגש תחת ג' הנקודות, כי יהיו אז ד' נקודות ותקולקל הכתיבה.
עוֹד יֵשׁ לְאַחַעַ"ה שְׁאָר דִּינִים / יִהְיוּ מְבֹאָרִים בְּמִשְׁקָלִים