אור ברסלב
פרקי אליהו פרק שירה › ז

פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי

פרק שירה · ז

ו

השיר השביעי בביאור קריאת השוא, איך הוא נוטה לשלשה פנים, והוא שיר מורכב מיתד וארבעה תנועות ויתד ושתי תנועות.

בְּקוֹל צָהֳלָה וָרֹן זְמִיר אֶעֱנֶה / שְׁוָא בִּתְנוּעָתוֹ לְךָ אֶמְנֶה
בְּשָׁלֹשׁ אוֹפַנִּים קְרִיאָתוֹ / וּבָהֶם יִתְחַלֵּף וְיִשְׁתַּנֶּה
בְּעֵת יָבֹא פָּשׁוּט אֲזַי תָּמִיד / לְפַתָּח גָּדוֹל הוּא קְצָת פּוֹנֶה
אֲבָל אִם יָבֹא גַּעֲיָא אֶצְלוֹ / תְּנוּעָתוֹ מַמָּשׁ אֲזַי קוֹנֶה

פירוש: השוא נקרא בשלשה אופנים. האחד הוא קריאתו הפשוטה, והוא נוטה קצת לקריאת הפתח, אבל אם יבא אצל השוא געיא, אז קריאתו כקריאת הפתח ממש. כמו דְּֽבַר־בְּלִיַּעַל (תהלים מא ט), יְיָ אֵלֶיךָ וְֽנָשׁוּבָה (איכה ה כא), קורין אותם כאלו הן בפתח ממש: דַּבַר, וַנָשׁוּבָה ודומיהם.

וְלִפְנֵי אוֹתִיּוֹת גְּרוֹנִיּוֹת / קְצַת לִקְרִיאָתָם בְּקוֹל עוֹנֶה
וְעִם גַּעֲיָא יָבֹא בְּהַרְחָבָה / בְּאוֹת הַגָּרוֹן אַחֲרָיו חוֹנֶה

האופן השני כשיבא השוא לפני אחה"ע קריאתו נוטה כקריאת אותו האות, כמו תְּאֵנָה, קריאתו נוטה קצת לצרי, וכן יְהִי־אוֹר (בראשית א ג), קריאת השוא נוטה קצת לחירק. אבל עם הגעיא קורין אותו כקריאת אות הגרון ממש, כמו תְּֽחִי־נַפְשִׁי (תהלים קיט קעה), יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם (תהלים עב יז), קורין אותם תִּחִי, יִהִי, וכן דְּֽעוּ־אֵפוֹ (איוב יט ו), קורין אותו דּוּעוּ.

וְאִם לִפְנֵי הַיּוֹ"ד שְׁוָא יָבֹא / אֱלֵי חִירֵק נוֹטֶה קְצַת מַעֲנֶה
אֲבָל אִם אֶצְלוֹ יִהְיֶה גַּעֲיָא / בְּבֵרוּר הַחִירֵק שְׁמַע מִנֵּהּ
וְכַאֲשֶׁר בַּיּוֹ"ד יִהְיֶה חִירֵק / שְׁוָא זֶה יֵצֵא מִכְּלַל הֵנָּה
שְׁאָר דִּינֵי גַּעֲיָא וְהַמְתָגִים / בְּפֶרֶק הַטְעָמִים לְךָ אֶשְׁנֶה

האופן השלישי כאשר יבא שוא לפני יו"ד הוא נוטה קצת לחירק כמו וְיַעֲקֹב, וְיוֹסֵף, וְיֵדְעוּ, בכולן קריאת הוי"ו נוטה לחירק. ואם אצל השוא געיא, אז קריאתו בבירור כקריאת החירק, כמו בְּֽיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (תהלים עז כא), וְֽיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים (תהלים נט יד), קורין אותו בִּיַד, וִיֵדְעוּ בחירק. אבל כאשר היו"ד נקודה בחירק אז קריאת השוא כקריאתו הפשוטה, כמו וְיִשְׂרָאֵל אָהַב (בראשית לז ג), אף על פי שהשוא בגעיא אין קורין אותו כחירק.

תוכן העניינים

פרקי אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה