אור ברסלב
פרקי אליהו פרק שירה › ה

פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי

פרק שירה · ה

ד

השיר החמישי בדיני הדגש, לדעת איזה הוא קל או חזק, והוא שיר מרובע ומחולק, ומורכב מיתד וארבע תנועות, ושמי בקרבו.

אֲחַוֶּה אֶת דֵּעִי / בְּשֵׁם הָאֵל רוֹעִי / וְהוּא יִתֵּן יִשְׁעִי / לְיַשֵּׁר מַעֲגָלִים
לְבָבִי אוֹדִיעַ / וְדִקְדּוּק אַבִּיעַ / בְּדָגֵשׁ אַצִּיעַ / פְּרָטִים וּכְלָלִים
יְחַלְקוּ וָתִיקִים / דְּגֵשִׁים לַחֲלָקִים / קְצָתָם עַתִּיקִים / קְצָתָם נֶחֱשָׁלִים
הֲלֹא דָגֵשׁ הַבָּא / בְּרֵאשִׁית הַתֵּבָה / וְכֵן אַחַר הַשְׁוָא / שְׁנֵיהֶם הֵם קַלִּים
וְלִבְגַּ"ד כְּפַ"ת הוּקְצָה / וְלַתִּקּוּן יָצָא / וְחָזָק גַּם נִמְצָא / בְּטַ"ס שְׁקַ"ץ נוֹזְלִי"ם

פירוש: שני מיני דגש הן, קל וחזק; הקל הוא הדגש אשר בראש התיבה, כמו בְּרֵאשִׁית בָּרָא (בראשית א א) ודומיהן, וכן הדגש הבא אחר שוא, כמו יִזְכֹּר, תִּזְכֹּר ודומיהן. ולא יבא רק בבג"ד כפ"ת לתקון הקריאה ולהורות שאינם רפויים, כי אולי יחשוב האדם שהסופר השמיט הרפי. אבל הדגש החזק יבא בכל האותיות זולת בג"ד כפ"ת, כי גם באותם אשר נתתי סימנם ט"ס שק"ץ נוזלי"ם, רוצה לומר כי י"א האותיות האלה מקבלים הדגש החזק אבל לא הקל, לפיכך לא יבאו לעולם רפויים, כמו שמבואר בשיר שלפני זה.

הֲלֹא עָז יִקָּרֵא / בְּעֵת יָבֹא אַחֲרֵי / תְּנוּעָה, כִּי מוֹרֶה / שְׁמוֹנָה הֶבְדֵּלִים
לְחֶסְרוֹן נוּ"ן שָׁרְשִׁית / בְּסוֹף גַּם בָּרֵאשִׁית / וְגַם נוּ"ן שִׁמּוּשִׁית / כְּנוּ"ן הַנִּפְעָלִים

פירוש: הדגש החזק הוא הבא אחר אחת התנועות, והוא מורה על אחד משמונה דברים, כמו שמבאר והולך. הא' הוא לחסרון נו"ן שרשית, כמו חסרי פ"א; וכן בסוף, כמו מן נָתַן נאמר נָתַתָּ; ולחסרון נו"ן שמושית, כמו מִבַּיִת, מִשָּׂדֶה, הראוי מִן בַּיִת, מִן שָׂדֶה; ונו"ן הנפעלים, כמו אִפָּקֵד, יִפָּקֵד וכו', הדגש שבפ"א מורה על חסרון נו"ן נפעל, הראוי אִנְפָּקֵד, יִנְפָּקֵד וכו'.

וּמוֹרֶה עַל עִנְיַן / כְּבֵדוּת הַבִּנְיַן / וְהָיָה זֶה קִנְיַן / לְעֵי"נֵי הַפְּעָלִים

השני שמורה על כבדות הבנין, כמו בבנין פיעל ופועל והתפעל שהם תמיד דגושי עי"ן הפעל.

יְשִׂימוּהוּ עִלָּה / לְהוֹרוֹת בַּמִּלָּה / עֲלֵי אוֹת בַּת גִּילָה / לְדִמְיוֹן הַכְּפוּלִים

השלישי כשיהיו שתי אותיות דומות, על הרוב תחסר האחת ותדגש השנית להורות על אחותה בת גילה, לדמיון גזרת הכפולים: סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי וכו'.

הֲלֹא הֵ"א הַיְדִיעָה / וְגַם הֵ"א הַקְרִיאָה / בְּדָגֵשׁ מוּבָאָה / וְכָלֵ"ב בִּמְגַלִּים

הרביעי כל ה"י הידיעה אחריה דגש, כמו הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וכן אחר ה"י הקריאה, כמו הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת (במדבר טו טו), הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ (ירמיהו ב לא) וכן באותיות כל"ב 'המגלים', פירוש המורים על דבר ידוע, כמו בַּבַּיִת, כַּבַּיִת, לַבַּיִת, תמיד דגש אחריהם, כמו שיתבאר בפרק השמושים (שימוש יג).

אֱמֶת אוֹת נִסְמֶכֶת / לְוָי"ו הַמְהַפֶּכֶת / בְּדָגֵשׁ הוֹלֶכֶת / בְּזוּלַת הַמְבַטְלִים

החמשי כל אות הסמוך אחר וי"ו ההפוך היא דגושה, כמו וַיֹּאמֶר, וַתֹּאמֶר, זולת המתפעלים, כאשר יתבאר בשיר תשיעי.

שְׁתַּיִם הֵם עִלּוֹת / לְפָאֵר הַמִּלּוֹת / תְּנוּעוֹת הַגְדוֹלוֹת / בְּבוֹאָן בִּגְבוּלִים
כְּמוֹ כֵן הוּא מוּבָא / בְּאֶמְצַע הַתֵּבָה / בְּאוֹת נָקוּד בִּשְׁוָא / לְפָאֵר הַמִּלִּים

הששי הדגש הבא לתפארת הקריאה, והוא בא בשתי אופנים, האחד כשיבואו אחת מהתנועות גדולות בגבולים, ר"ל באס"ף – בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵ֑לּוּ (שופטים ה ז), הָרִים נָזֹֽלּוּ (ישעיהו סג יט), וכן תחת אות שואית, כמו הַצְּפִינוֹ (שמות ב ג), עִקְּבוֹת (תהלים פט נב) ודומיהם.

נְתָנוּהוּ שֶׁהוּא / תְּמוּרַת אוֹת יֵהוּ"א / וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהוּא / לְסַפֵּר נֶחְדָּלִים

השביעי הבא תמורת יהו"א, וקורין אותו 'דגש תמורת הנח', כמו קְדֻשָּׁה, גְּדֻלָּה, הראוי קְדוּשָׁה, גְּדוּלָה, על משקל מְלוּכָה, וכן וּפְטוּרֵי צִצִּים (מ"א ו יח), הראוי צִיצִים.

זְכוֹר כִּי יָבֹא עַל / מְקוֹם תָּי"ו הִתְפָּעַל / וְגַם כֵּן כָּל פֹּעַל / בְּתָי"ו שׇׁרְשִׁי מַשְׁלִים

השמיני הבא להורות על חסרון תי"ו התפעל, כמו אַל תִּטַּמְּאוּ (ויקרא יח כד), הראוי תִּתְטַמְּאוּ. וכן כל שרש שלמ"ד הפעל שלו תי"ו, כמו הִכְרַתִּי, הִשְׁבַּתִּי, הראוי הִכְרַתְתִּי, הִשְׁבַּתְתִּי ודומיהם.

יְקַדֵּם הַחֶסְרוֹן / וְדָגֵשׁ לוֹ אַחֲרוֹן / וְלַהֶפֶךְ יוֹרוּן / מְלָכִים הַגְדוֹלִים

פירוש: תמיד הדגש מורה על האות החסרה לאחריו ולא לפניו, אבל התנועות הגדולות יורו להפך, כי תמיד הם מורים על האות שלפניו, כמו אֵדַע, אֵשֵׁב, הצירי מורה על היו"ד שלפניו.

יְהִי שִׁירִי תָּמִיד / לְזֵכֶר כָּל תַּלְמִיד / וְעַל יָדוֹ צָמִיד / יְהַב הַמִּשְׁקָלִים

"יְהַב הַמִּשְׁקָלִים", פירוש יתן, והוא בגמטריא י"ז כמנין בתי משקל זה השיר.

תוכן העניינים

פרקי אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה