פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סה · לח
לכן נ"ל בזה דאפי' לר"ה דאמר למפרע הוא קדוש מ"מ בכה"ג חל המכירה ואע"ג דאיגלאי מילתא למפרע שחל עליו קדושת בכור מ"מ כמו דאמרינן דברי הרב כו' אלמא דכל היכא דאיתא צד עדיפות חל וא"כ הכא דהמכירה לנכרי חל מיד ואין מחוסר שום דבר וקדושת בכור לא מצי לחול מיד כ"א לאחר שיצא רובו אז חל למפרע וא"כ כיון שלקדושת בכור מחוסר מעשה הלידה ואף דבכור הוי דברי הרב מ"מ כיון דדברי התלמיד המכירה חלה מיד ואין מחוסר שום מעשה לחול וקדושת בכור לא מצית לחול מיד ביציאת מיעוטו אלא דמחוסר מעשה הלידה ואז תחול למפרע א"כ דברי התלמיד עדיפא וחל המכירה ומפקיע קדושת בכור, וה"נ בנידון דידן דכ"ש הוא דקנית השינוי הוא נמי דברי הרב שאמר ששינוי קונה שבודי שקנית השינוי שחלה מיד ואין מחוסר שום מעשה עדיפא מקדושת בכור שא"א לחול אלא אח"כ כשיצא רובו וא"כ חל השינוי שפיר, והתוס' שם בחולין כתב וז"ל וכן הא דא"ל רב עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו יהא עולה עולה הוא או בכור הוי ההיא נמי דלא כר"ה דמשמע דפשי' לי' דקודם יציאת רובו יכול להפקיע ממנו קדושת בכור אם לא נחלק בין מכירה לעכו"ם להנך עכ"ל, אולם התוס' בתמורה שם כ' בפשיטות וז"ל ודוקא עם יציאת רובו אבל אמר עם יציאת מיעוטו לא מיבעיא לי' דודאי עולה חל עלי' דאכתי לא חל עלי' קדושת בכור כלל ע"ש, וסתמו הכא אי כוונתם משום דהגמ' אזלא אליבי' דרבה כדבריהם שם בחולין או דאפי' לר"ה נמי הדין כן, וביותר יקשה לדעת הרמב"ם שפסק כר"ה דלמפרע הוא קדוש א"כ איך הוא דאם אומר עם יציאת רובו יהא עולה דהוי בכור דלשי' אפי' אם אמר עם יציאת מיעוטו יהא עולה נמי בכור הוי וכמ"ש התוס' בחולין, ומזה נראה כמו שכתבתי דאם אמר עם יציאת מיעוטו כיון דעולה חל עלי' מיד ובכור לא מצי לחול כ"א אחר הלידה דאז חל מעיקרא א"כ חל עלי' עולה ולא בכור ומיושב דעת הרמב"ם וכן סוגית הגמ' אתיא אליבא דר"ה נמי וכמ"ש, וכן הדין לענין שינוי דחל עלי' קנית השינוי ולא חל קדושת בכור עלי' כלל דכבר קנאה העכו"ם כנ"ל.