אור ברסלב
פרי יצחק חלק ב סימן סה › לב

פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר

סימן סה · לב

לא

ובהיותי בזה לא אוכל להתעלם במה דתמוה לי שיטת הס' יראים דאף דגזל עכו"ם מותר מ"מ לא הוי לכם מהא דב"מ פ"ז בכרם רעך ולא בכרם עכו"ם הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך קרא למשרי פועל אלא למ"ד גזל עכו"ם מותר השתא גזילה מותרת פועל מיבעי וע"ש בפרש"י כרם רעך ואל כליך לא תתן אבל כרם עכו"ם תתן. ואם נאמר דגזל עכו"ם אף דמותר מ"מ לא הוי לכם א"כ שפיר איצטריך קרא בזה דהתורה זיכתה לו שיהי' שלו לגמרי דמשלו הוא אוכל ויכול לעשות בזה מה שירצה, וכן בבכורות י"ג הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך קרא למשרי אונאה אלא למ"ד גזל עכו"ם מותר אונאה מיבעי, ולשי' הס"י הנ"ל שפיר איצטריך קרא למשרי אונאה דהוי שלו, מיהו לכאו' בב"ק קי"ג מניין לאבידת העכו"ם שהיא מותרת שנאמר לכל אבידת אחיך וקשה למ"ד גזל עכו"ם מותר השתא גזילה מותרת אבידה מיבעי ולשי' היראים ניחא דאיצטריך קרא דאבידתו מותרת והוי לכם, ולפמ"ש התוס' בבכורות ובב"מ שם דבמקום דאיכא ח"ה לכו"ע אסור א"כ שפיר איצטריך קרא למישרי אבידתו, ויש להאריך בכ"ז ואכ"מ. והרמב"ן במלחמות בסוכה גבי אוונכרי על מה דמקשה הגמ' וליקנינהו בשינוי מעשה הא הוי מהב"ע וז"ל דארעתא דעכו"ם הוי גזלי ומשום לכם איתמר דליקני בעי יאוש ושנוי רשות, אלמא דגם הרמב"ן ס"ל כשי' הס"י דאף דגזל עכו"ם מותר מ"מ לא הוי לכם אם כי יקשה טובא הא ר"ה ס"ל בב"ק שם דגזל עכו"ם אסור אולם גם בל"ז האיך נימא דהרמב"ן ס"ל משום דגזל עכו"ם מותר ומשו"ה לא הוי מהב"ע ומ"ה ל"ה לכם דא"כ אמאי קאמר דלמקני מינייהו בעי יאוש ושינוי רשות שינוי רשות מאי בעי הכא הא הטעם הוא דיאוש לא קנה משום דבאיסורא אתא לידי' והכא בגזל עכו"ם שמותר א"כ לא הוי באיסורא אלא דלא מקרי לכם כ"ז שהוא של עכו"ם אבל אם נתיאש בודי דמקרי לכם גם ביאוש לחודא וז"ב ועוד נ"ל דאם נאמר דס"ל דגזל עכו"ם מותר א"כ מאי מקשה הגמ' ולקנינהו בשינוי מעשה משום דלסברת הס"י דאף דגזל עכו"ם מותר מ"מ לא מקרי לכם נראה דאפי' אם שנה בה הישראל לא יקנה לענין זה דיהוי לכם, משום דדוקא גזלן קונה בשינוי משום דגלי בי' קרא והשיב את הגזילה כו' אבל אם אינו גזלן לא קנה בשינוי, וכיון דגזילת עכו"ם מותר א"כ לא הוי גזלן כלל על החפץ ולא קני בשנוי, וא"כ לא מצי למימר דהרמב"ן ס"ל דגזל עכו"ם מותר וכמ"ש, אבל כבר מבואר במג"א סי' תרל"ז שהביא דעות דאפי' למ"ד גזל עכו"ם אסור מ"מ לא הוי מצוה הבמ"ע ע"ש וזהו נמי דעת הרמב"ן הנ"ל דאף דגזל עכו"ם אסור לא הוי מהב"ע ואין דברי הרמב"ן מכוונים לדברי הס"י הנ"ל כמו"ש, ובב"ק נ"ג מאי חזית דוהמת יהי' לו דשור מפקת לי' לבעלים מטפלין בנבילה והמת יהי' לו דבור מפקת לי' למי שהמת שלו איפוך אנא כו' ובתוס' הק' וא"ת א"כ רעהו דכתב רחמנא למה לי לאפוקי הקדש ובמהרש"א כ' לא ידענא מה הקשה הא איצטריך למעוטי נכרי, והנה לעיל ז' אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהקדש שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש וק' דילמא ס"ל לר"ע דשור רעהו אתי למעוטי עכו"ם אבל הקדש חייב דעכו"ם הוא סברא יותר למעט וכדמשמע בב"מ פ"ז הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך קרא למישרי פועל אלא למ"ד מותר השתא כו' מוקי לה בכרם רעך ולא של הקדש, אבל למ"ד גזל עכו"ם אסור סברא הוא למעט עכו"ם ולא הקדש, ומוכח מזה דאפי' למ"ד גזל עכו"ם אסור מ"מ לא צריך קרא למעט עכו"ם מנזקין דהחיוב הוא מה שלא שמר שורו ולא עביד לי' בידים ואפי' בישראל או לאו דגלי קרא מכה בהמה ישלמנה לא הוי ידעינן מגזילה וכ"ש נזקי בהמה וא"כ אף דגלי קרא בישראל לא ילפינן עכו"ם מיני' ואינו ענין לגזל עכו"ם ולא איצטריך קרא למעוטי עכו"ם ושפיר קאמר הגמ' רעהו ולא של הקדש ואתי' קו' התוס' בפשוטו, עכ"פ דברי הס"י הם רופפים בידי,

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה