אור ברסלב
פרי יצחק חלק ב סימן סה › ל

פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר

סימן סה · ל

כט

והנה הגאון בנוב"י מהד"ת חאה"ע סי' ע"ז כתב דאף ע"ג דקרקע מקרי ברשותו היינו דוקא ביכול להוציא בדיינין אבל אם אינו יכול להוציא בדיינין גם קרקע מקרי אינו ברשותו כמ"ש בחו"מ סי' שנ"ד וכדמוכח בב"מ ד"ז שם וכתב דגם משום אלמות מחשיב אינו ברשותו אם הגזלן הוא אלם ואינו ציית דינא ואע"ג דיש לו עדים ויכול להוציא בדיינין (ועיי' בשטמ"ק ב"מ ד"ז שם) ולפ"ז תמה על מ"ש הפנ"י דעבד כקרקע דמי ומקרי ברשותו כמו בקרקע ולכן שפיר מועיל היאוש מטעם הפקר דבקרקע יכול להקדיש ולהפקיר גם כשאינו ברשותו, ותמה ע"ז דמה לי אם אין יכול להוציא בדיינין משום שאין לו עדים או מחמת אלמותו של גזלן דלא איברו סהדי אלא לשקרי, ולענ"ד דברי הגאון הנ"ל תמוהים לפמ"ש התוס' ב"ב מ"ה במה דנוהגין לכתוב בהרשאה והקניתי לו ד' אמות בחצרי אע"ג דלית לי' קרקע משום שאין לך אדם שאין לו ארבע אמות בארץ ישראל דקרקע אינה נגזלת ולכאו' נהי דאינה נגזלת מ"מ כיון שהוא ת"י העכו"ם והם אינם נותנים לנו והם אינם ברשותו מחמת אלמותם האיך יכול להקנות אע"כ כיון דבדין הוא שלנו ובדינין יכול להוציאה מקרי ברשותו ויכול להקנותו ודלא כמ"ש הנוב"י הנ"ל. ומשה"ק התוס' שם מהא דאמרינן דלא הי' לו קרקע לעולם וכן מקידושין ע"מ שיש לו קרקע משמע שאפשר שאין לו קרקע, נוכל לישב דלכאו' אמאי אמרינן דאין לך אדם שאין לו קרקע בא"י דילמא מכרו אבותיו כל הקרקעות וצ"ל משום דחוזרת ביובל אמנם עדיין יק' דלמא נתן במתנה ולפ"ז תליא בפלוגתא דר"מ ורבנן בבכורות י"ב אי מתנה חוזר ביובל ור"מ ס"ל דמתנה אינה חוזרת ביובל ע"ש ולפ"ז ל"ק מקדושין דסתם משנה ר"מ ולשיטתי' דמתנה אינה חוזרת ביובל א"כ אפ"ל דאין לו קרקע דלמא אבותיו נתנו במתנה ולא חזרה להם ביובל וכן הכא אתי' כר"מ ולכן אמרינן דאין לו קרקע, אמנם לכאו' אפ"ל דהפקיר כל נכסיו ובהפקר יש לספק אי חוזר ביובל, שוב ראיתי בס' ברוך טעם שחקר בזה אי הפקר חוזר ביובל או לא ואי"ה בסוף הקונטרס נדבר מזה,

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה