אור ברסלב
פרי יצחק חלק ב סימן סה › כח

פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר

סימן סה · כח

כז

ולפ"ז נראה דאפי' לתלמודא דידן דילפינן יאוש משמלה ואבודה הימנו ואין מצוי' אצל כל אדם הוי הפקר מ"מ היינו דוקא גבי שור הנסקל הוי הפקר דכיון שנגמר דינו ונאסר בהנאה מיד הוי הפקר כמו זוטו של ים, ועי' ברא"ש ב"ק קט"ז, ולפ"ז גבי עבד דאין הגמ"ד אוסרתו א"כ כשנגמר דינו כיון דעדיין לא נאסר ל"ש בו הפקר אלא דהוי יאוש כיון דעומד להרג, ובזה ניחא לישב במה דהשמיט הרמב"ם הדין דעבד שהוזמו עדיו ולפ"ד ניחא דכיון דבעבד מטעם יאוש הוא ואפ"ל דהרמב"ם יסבור כשי' הרשב"א דבעבדים אין מועיל יאוש אלא דוקא יאוש של חזקת מלחמה וכמ"ש לעיל, ולפ"ז הירושלמי לשיטתי' אזיל דיש יאוש בקרקע וא"כ מכ"ש דיש יאוש בעבדים ולכן ס"ל דהעבד זכה בעצמו וכנ"ל אבל הרמב"ם לשיטתי' כתלמודא דידן דאין יאוש בקרקע וכן נמי אין יאוש בעבד ולהכי לא מהני היאוש לזכות בעצמו, ועוד נ"ל דלפיכך בעבד לא הוי אלא יאוש משום דלא מקרי אבודה הימנו ואין מצוי' אצל כ"א דאדם אינו מתיאש מעצמו ועי' בב"ק ס"ח גניבה בנפש תוכיח ע"ש. עכ"פ מכיון שביארנו דלשי' הירושלמי דגבי אבודה הימנו ל"ה אלא יאוש ולכן גבי שוה"נ שהוזמו עדיו ל"ה אלא יאוש ולהכי אמר בירושלמי דיאוש בטעות הוא, א"כ יקשה לכאו' לדעת הנה"מ דיאוש לא הוי אלא באתא ליד זוכה ואיך קאמר כאן כל המחזיק בה זכה בה ומשמע אפי' אם מחזיק אחר שהוזמו עדיו ולפי הנ"ל א"כ אם הוזמו עדיו קודם שהחזיק בה אחר הרי כלתה היאוש ואין הבעלים צריכין לזכות בו וכמ"ש הגאון הנ"ל, ולכאורה הי' אפ"ל דאף דלהירושלמי ילפינן יאוש מומצאת מ"מ תמוה דממעט אבודה הימנו ואין מצוי' אצל כ"א דמותר מטעם יאוש דלמאי כתב קרא לרבות באופן דאין מצוי' אצל כ"א יותר הי' לרבות באופן דמצוי' אצל כ"א ואבוד רק ממנו ומ"מ מתיאש הבעלים משום דאין לו סימן, ולכן אפשר לומר דבאבודה הימנו ואין מצוי' אצל כל אדם עדיף טפי מיאוש גרידתא ויאוש כזה התירה התורה דתומ"י יצא מרשותו ומשו"ה קרי לה בירושלמי יאוש טעות דבאמת מטעם יאוש הוא אך יאוש כזה התירה התורה דיצא מרשותו מיד:

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה