פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סה · ט
אמנם לכאו' נ"ל דבר חדש בזה דבעכו"ם יועיל יאוש כדי דהנה בגיטין ל"ח אבל בחזקה לא ופרש"י שהשבאי קנאו בחזקת יאוש כשהפקירו רבו כו' והגאון בפ"י הק' בזה דמ"ט קנה ביאוש הא קי"ל דיאוש כדי לא קנה בלי שינוי רשות משום דבאיסורא אתי לידי' וע"ש מה שתי', ועי' בנוב"י מהוד"ת חאה"ע סי' ע"ז מה שתמה עלי', והנ"ל בזה עפ"מ שראיתי להנה"מ בסי' שע"א לענין יאוש בקרקע ותמה באמת נהי דבירושלמי אמרינן דיש יאוש בקרקע מ"מ מדוע מועיל יאוש לחוד הא לא עדיף ממטלטלין דיאוש כדי לא קנה וכ' דטעמא דיאוש כדי לא קנה הוא משום שמחויב בהשבה וכמ"ש התוס' בב"ק וא"כ בקרקע דלא מחויב בהשבה א"כ קני יאוש בכדי, ולפ"ז לשי' רש"י בעירובין ס"ב דעכו"ם נתמעט מוהשב וכיון דאינו מחויב בהשבה להכי קנה ביאוש כדי, ע"ש שהעלה ע"פ דברי התוס' בב"ק דלמאן דס"ל יאוש כדי לא קנה כל המחזיק בה זכה אלא דאסור ליטלה משום דצריך לגזלן לקיים השבה ולפ"ז גבי קרקע דלא מחויב בהשבה מותר לאחר ליטול ולפ"ז ניחא דמשו"ה קני השבאי את העבד ביאוש כדי דליתא בהשבה וכן הכא בנ"ד לא חל על הבכור שום קדושה. אמנם המעין שם בתוס' יראה דלא כ' כן אלא אי נימא דיאוש הוי הפקר לכל ולמ"ד יאוש קני דוקא אם הגזילה ברשות הגזלן אבל אם הוא בר"ה בשעת יאוש כל המחזיק בה זכה ולכן גם למ"ד יאוש ל"ק משום דנתחייב בהשבה מ"מ כל המחזיק בה זכה בה ורק דאסור ליטלו משום דצריך הגזלן לקיים והשיב אבל לפי הסברא הראשונה שבתוס' דיאוש הוי כמו מתנה להגזלן ומשו"ה קני הגזלן אפי' אין הגזילה ברשותו א"כ גם למ"ד יאוש לא קני א"כ גם אחר אין יכול לזכות בה, והנה בין אי נימא דיאוש הוי הפקר ולא קנה הגזלן אלא א"כ מונח ברשותו ובין אי נימא דיאוש הוי מתנה להגזלן וקני אפי' כשמונח בר"ה היינו דאין אחר יכול לזכות בה אבל מ"מ גם הגזלן בודאי צריך אח"כ קנין חצר או משיכה, ולפ"ז קשה מאי מקשה הגמ' על רב דס"ל יאוש קנה ממתניתין גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי דו"ה כו' ה"ד אילמא לפני יאוש כו' אלא לאחר יאוש ואי ס"ד יאוש קונה כו' ולפ"ז משכחת דמיירי דבשעת יאוש לא הי' ברשות הגנב וא"כ לא קני ביאוש וכשמכר משלם דו"ה. אח"כ מצאתי בנה"מ סי' שנ"ג שהרגיש בזה, ותי' דלרב דמוקי מתניתן לפני יאוש משמע דלאחר יאוש פטור בכ"מ אפי' אינו ברשותו והיינו משום דיאוש הוי מתנה להגזלן, ובאמת אין זה מוכרח דלרב יאוש פטור אפי' אינו ברשותו וכן מה שכ' דע"כ דס"ל יאוש הוי מתנה להגזלן ז"א דאפי' אי הוי מתנה להגזלן זה רק שאין אחר יכול לזכות בו מ"מ גם הגזלן לא קנה בלא קנין אח"כ דבמה יקנה כשהיא ברה"ר,