פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סה · ח
ובעינא מילתא ומסתפינא מחבראי דהנה באמת סברת הרמב"ן דחוקה היא דמדוע יהי' מקרי בהיתרא אתי לידי' כיון דעובר על לאו דאבידה ועל לאו דלא תגזול, ובהכרח צ"ל כיון דבאמת ישראל הרואה אבידה מחויב הוא להגביה לאסוף אל תוך ביתו להשיבה לבעל אבידה, ואם נתכוין ע"מ לגוזלה עובר משום לא תגזול ומשום ל"ת להתעלם וא"כ הנטילה באמת לא בא לו באיסורא דמחויב הוא ליטלה אלא דדעתו אינו יפה שכיון לגוזלה דמשום כך עובר בלא תגזול אבל עצם הנטילה לא מיקרי באיסורא דמחויב הוא להגביה וליטלה, וכן כ' הקצה"ח בסי' קס"ג דהא דאבידה דגזילה מקרי מטו לידי' בהיתרא דנטלה בהיתר אלא שדעתו אינו יפה, וכיון שכן נ"ל דדוקא בישראל אם נטלה ע"מ לגוזלה הוא דמקרי בהיתרא אתי' לידי' משום דמחויב ליטל את האבידה, אבל העכו"ם דאין מחויב כלל בהשבת אבידה ואינו מחויב להגביה וליטלה ומגביה ע"מ לגוזלה א"כ בודאי מקרי באיסורא אתי לידי' דמה לי אם גוזל מביתו או משדה כ"ז שלא נתיאש, ונ"ל להביא ראי' לזה דהנה בב"ק אמרינן דדוקא יאוש ואח"כ שינוי רשות קני אבל שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני וכן פסקו הפוסקים, ולכ' לשי' הרמב"ן באבידה אם נטלה ע"מ לגוזלה קונה ביאוש דמקרי בהיתרא אתי לידי' וא"כ בגזילה ממש נהי דלהגזלן דאתי לידי' מיד הבעלים לדידי' באיסורא אתי לידי' מקרי אבל בלוקח מיד הגזלן כיון דלגבי הבעלים הוי אבודה ממנו ואם בא באמת ליד אחר ויודע שהחפץ הזה הוא של הנגזל מחויב להחזיר להבעלים מדין אבידה וא"כ גם אם נטלה שלא ע"מ להשיבה לבעלים מ"מ כיון דלגבי הבעלים הוי אבידה א"כ לא בא לידי' באיסורא כלל, אמנם לפ"מ שביארנו ניחא דכיון דהכא אין מחויב ליקח מן הגזלן ולהשיב לבעלים רק אם אתא לידיה מחויב בהשבתה אבל אין עליו חוב ליקח מן הגזלן כיון דהגזלן מחויב בהשבתה ולכן כיון שאינו מחויב לקחת מיד הגזלן א"כ הנטילה מקרי באיסורא אתי' לידי' וגם אינו לוקח ע"מ להשיבה לבעלים חשיב באיסורא אתי לידי', ולפ"ז כן גם הכא בעכו"ם כיון שאינו מחויב בהשבתה מקרי באיסורא אתא לידי' ולא קנה הגזילה ביאוש: