פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סה · ו
ובזה נסתפקתי לדעת הרמב"ן באם אחד מצא שטרות או עבדים קודם יאוש ואח"כ נתיאש הבעלים אי מהני יאוש, דבעבדים וכן שטרות דאבידה מהני יאוש ועי' בנה"מ סי' ס"ו וסי' שע"א ובקצה"ח סי' הנ"ל ובעבדים ושטרו' הרי מעיטה הכתוב מדין שמירה, ולכאו' הדין גם בשטרות דאבידה דלא הוי שומר עלי' ואם נגנבו אפי' בפשיעה פטור וא"כ כיון דלא הוי שומר מהני היאוש בתר דאתא לידי או דלמא כיון דבכ"מ מחויב הוא בשמירה להחזירה לבעליו אין היאוש מועיל משום דהוי כמו ברשותו, והנה לכאו' מהני היאוש אח"כ דהנה התוס' בב"ק נ"ד הק' שם לענין חמור דבור לר"י ושה דאבידה לד"ה קשיא נימא דחמור אתי למעוטי שטרות דאם נפל לבור דפטור מלשלם ותי' דהא אפי' שורף שטרותיו של חברו פטור דגרמי לא הוי אלא מדרבנן ובתשו' הרדב"ז סי' תת"ז הקשה אתרווייהו דנימא דחמור דבור ושה דאבידה אתי למעוטי שטרות דאם נפל לבור פטור מלשלם וכן אם נאבד שטרות דפטור מהשבתן, ותי' כנ"ל דמכיון שאפי' שורף שטרותיו ש"ח פטור מכ"ש דאם נפל לבור דפטור וכן אם נאבדו שאין מחויב לטפל בהשבתן ורק מדרבנן חייב בהשבתן ע"ש, הרי ברור דעת הרדב"ז דגבי שטרות אינו מחייב בהשבה מה"ת ולפ"ז בודאי שמועיל יאוש לאחר שבא לידו ואף דמדרבנן מחויב בהשבה מ"מ נ"מ דהוי יאוש מדאורייתא אמנם לענ"ד דברי הרדב"ז תמוהים דנהי דמיעט הכ' שטרות ואם שרפן פטור מנ"ל דאין מחויב להשיב אבידה כיון דאם איתא בעינא מחויב להחזיר וכמ"ש התוס' בשבועות ל"ז דמשו"ה הו"א דחייב על שטרות ק"ש, ועוד דהא בב"מ אמרינן ומצאת פרט לאבידה שאין בו שו"פ ופי' התוס' שם דהו"א דחייב מכל אבידת אחיך אלמא אף דבגזל פחות משו"פ אין חייב להחזיר מ"מ איצטריך קרא למעט באבידה משום דהו"א דחייב מכל אבידת אחיך ולפ"ז קשה גם גבי שטרות דנימא דשה אתי למעוטי שטרות משום דהו"א דחייב מכל אבידת אחיך, והנ"ל בישוב קושי' זו דהנה הא דממעטינן בכ"מ שטרות משום דאינו גופו ממון אבל בגוף הנייר מחויב בכ"מ וכן אם שורף שטרות של חבירו חייב לשלם גוף הנייר, א"כ ליכא למימר דשה אתי למעוטי שטרות הא מ"מ מחויב בהשבה את השטר משום גוף הנייר ואיך ימעט הכ' שטרות באבידה, אמנם אפ"ל דנ"מ אם הנייר אין בו שו"פ והו"א דמ"מ מחויב בהשבה משום החוב הכתוב בו ולהכי ממעט הכ' משום דאין גופו ממון, אולם ז"א דא"כ יקשה למאי איצטריך קרא למעט פחות משו"פ הא מדאיצטריך קרא דשה למעוטי שטרות וע"כ בדליכא שו"פ מתוקמא דאי לא"ה מחויב בהשבה משום הנייר וממילא ידעינן דפחות משו"פ אין מחויב בהשבה וע"כ מדאיצטריך קרא דומצאתה למעט פחות משו"פ ש"מ דשה לאו למעוטי שטרות אתא, אמנם עדיין יקשה דאיצטריך למעט שטרות ואף אי פחות משו"פ חייב בהשבה דהא אמרינן אם הי' מלאכה שלו מרובה משל חבירו אינו מחויב בהשבה וא"כ איצטריך קרא למעט שטרות ואי משום דבלא"ה מחויב בהשבת השטר משום גוף הנייר כיון דפמשו"פ חייב מ"מ בכה"ג דנגד גוף הנייר מלאכתו שלו מרובה ורק נגד החוב מלאכתו שלו מועטת והו"א דמחויב בהשבתה משום דמי החוב ולהכי איצטריך קרא למעט שטרות מדין השבה כיון דדמי החוב אין גופו ממון לכך אינו מחויב בהשבה וצ"ע כעת, אולם בזה י"ל דגם שטרות מחויב בהשבה מה"ת וכן משמע מסתימת הפוסקים שלא הזכירו דין זה ולכן נשאר לנו ספיקתנו בזה אי מועיל היאוש בתר דאתי' לידי' כיון דמחויב בשמירה מה"ת או דלמא כיון דאם יגנבו או יאבדו יהי' פטור שפיר מהני יאוש כנ"ל: