פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קסג
שלום לכבוד הרב הגדול החו"ב וכו' מו"ה חיים יודא סנ״ל דייטש נ"י דיין מצוין בהלכה בק"ק מאקאווא יע"א.
ע"ד מה שהעיר על הגאון בדברי חיים להל' מקואות ס״ק ל"ו שהביא ראי' דאם נעשה לשמש עם הקרקע דבטל אגב קרקע, וכ' וז"ל:
וראי' ברורה ממנהג כל העולם שחופרין מקואות למי גשמים ואין חוששי' כלל אם היא קרקע בתולה ובאמת רוב עפר הארץ במדינתינו הוא מה שנשפך מתלוש וחורבות ישנות וח"כ אם נימא דזהו לא הוי חיבור הוי תלוש ולבסוף חברו דאסור לטבול בתוכו וכו' עכ"ל, וע"ז תמה מדברי הר' ישעי' שהביא בטור ורמ"א יור"ד סימן שס"ד דקרקע שלקחו מן הקבר ונתנו עליו דהוי תלוש ולסוף חברו דאסור בהנאה, א"כ קשה להר"י לפי"מ שהבין בד"ח דכל שהוי כתלוש אין טובלי' בו א"כ האיך אנו טובלי' במקואות שחופרין בקרקע, כך היא תו"ד, והאריך קצת, הנה בחידושי להל' מקואות בסוגי' דצנור אות ח' ובסוגי' דתלוש ולבסוף חברו אות כ' ואות כ"ו כבר תמהתי על זה והבאתי כמה ראיות דלענין מקוה העיקר הוא רק שלא יהי' כלי, וגדולה מזו כתב במרכבת המשנה פ"ד הל' מקואות הל' ד' דבכלי מנוקב אפי' אינו מחובר כלל ג"כ טובלין בו רק משו"ה בעינן קבעו שלא יטבול בכלי בלא נקב כלל, הגם דלא קיימ"ל כוותי' מ"מ הא וודאי דלענין מקוה אפי' לא יהי' כמחובר כל שאינו כלי מותר לטבול בו רק שיהי' דרך בנין, והארכתי בכל פרטי דינים לענין תלוש ולבסוף חברו איזה נקרא מחובר ואיזה נקרא תלוש לענין ע"א ולענין שחיטה ולענין מעילה. א"כ פשיטא דמה שחפרו בקרקע אפי' אם העפר כבר הי' תלוש מ"מ כלי לא הוי, והנה לענין ע"א פסק הרמב"ם פ"ח הל' עכו"ם דמשתחוה לבית אסרו הרי דחשוב לי' כתלוש ולענין מקוה בשר אפי' על הגג רק שלא יהי' כלי עיי' שו"ת הרשב"א סימן ת"ת שכתב כן דהעיקר שלא יהי' כלי, וא"כ דברי מרן הגאה"ק מצאנז זי"ע וודאי תמוהין מאוד מ"ש דתלוש ולבסוף חברו דאסור לטבול והאיך יפרנס דברי הרשב"א, דהא גג וודאי הוי תלוש ולבסוף חברו, ולענין כמה דברים קימ"ל דהוי כתלוש ומ״מ לטבול בו מותר כיון דל"ה כלי עכ"פ. ובחידושי להל' מקואות שם ובאות כ"ח הבאתי גם דברי החת"ס יו"ד סימן קצ"ח שרמז עליו בדברי חיים, ועיי' בשו"ת פרי השדה ח"ב סימן צ"ד ויען הנני טרוד כעת בתשובה גדולה א' בענייני אישות החמורה מאוד ע"כ לא אוכל להאריך כעת:
והנני דו"ש פק"ק באניהאד אור ליום ב' כ"ב טבת עת"ר לפ"ק.
אליעזר דייטש.