פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קסב
אורך ימים ישביעהו בטוב ובנעימים כבוד אהו' ידינ"פ הרב הגאון הגדול מו"ה מרדכי פריער נ"י האבד"ק מארטינסבערג יצוא״ס.
ע"ד מה דבדק לן במשנה פ"ד מס' מקואות מ"ה דמעיקרא מחלק בין שוקת שבסלע דפסול לכל ענייני פרה למלוי ולקידוש ואינו פוסל המקוה ובין הי' כלי וחברה דכשר לכל ענייני פרה ולמקוה פסול, ואח"כ הביא דאם נקבה מלמטה או מן הצד כשרה למקוה, ואמאי לא הביא האיך הדין כה"ג לענייני פרה ואם נימא דאשמעינן לה מרישא דכל שכשר למקוה פסול לפרה א"כ למה חוזר ושונה הי' כלי וחברה בסיד ממלאין בה הא כבר שמעינ' מרישא דמה שאינו פוסל המקוה אין ממלאין בה ממילא נדע דבסיפא שהוא כלי ופוסל המקוה וודאי ממלאין בה, כך הוא תוכן תמיהתו, והנה למי שבקי בדרכי המשנה אין זו קושיא כל כך דכך דרך התנא לפעמים נקט דבר וחלופו אפי' מה דהוי ידעי' כבר מדיוקא, ולפעמים סומך דנדע מדיוקא, ואעתיק לו לשון בעל הליכות עולם בשער ג' כתב שם וז"ל:
פעמים שהסיפא אתיא מדיוקא דרישא ואפ"ה ניחא לי' למתני דבר וחלופו (ועיי"ש במפתחות בדרכי המשנה) והרבה פעמים סומך דנדע מדיוקא, וה"נ סמך התנא כיון דבנקב מן הצד או למטה כשרה למקוה ממילא נדע שלמלוי מי חטאת פסול ובפרט שכבר שנה במס' פרה פ"ה מ"ז בנקב הכלי מלמטה המים שבתוכה פסולין ונקב מן הצד כשר היינו המים מה שלמטה מן הסרמטונו שנפק בו, וזהו פשוט, [ועי' בתוס' חדשים במס' פרה]:
ומה שמתמה עוד למה לא חשיב התנא כשר בפרה היינו כלי פסול במקוה כשר במקוה היינו היכא שאינו כלי פסול בפרה, כמו שחושב הרבה דברים בפרק הכל שוחטי' עה"ג, כשר בתורים פסול בבני יונה, ועוד הרבה משניות, והוא דקדוק עצום, ונראה ליישב משום דלענין מקוה שיהי' כשר לטבול בו לא סגיא בנקב המטהרו רק בעינן כשפופרת הנוד דווקא, ועיי' רמ"א יו"ד סי' ר״א סעיף ז', ורק לענין שלא יפסול המקוה בשלשה לוגין משום שאובים סג"א בנקב המטהרו, ועיי' בס' דברי חיים עמ"ס מקואות פ"ד משנה ה' שהאריך בזה בישוב דברי הרמב"ם והנה פשיטא דלמלוי מי חטאת כל שנקב נקב המטהרו תו לא הוי כלי ופסול למלוי מי חטאת ולמקוה לטבול בו פסול מ"מ, וא"כ אי הוי נקנו פסול בפרה כשר במקוה היינו יכולין לטעות דכל כלי שפסול למלוי מן חטאת כשר למקוה לטבול בו ג"כ ובאמת זהו אינו דלטבול בו צריך נקב כשפופרת הנוד מש"ה לא חשיב הני במס' חולין שם, ויהי' מזה ראי' לדעה הרמ״א שם סעיף ז' דלא מהני נקב המטסר, ודוק, עוד דלא מקרי כלי לענין מלוי ע' חטאת ומ״א במקוה לפסול משום שאובין הוי כלי שהרי הרמב"ם פ"ו הל' פרה הל' ג' די פסק דאין מקדשין לח בשולי המחץ ולא במגופת החביות ולא בחפני', ופשיטא דלענין מקוה מכיון שיש לו בית קבול פוסל המקוה דנעשו שאובין ובחפניו וודאי פוסל המקוה שאם זרק למקוה מים בחפניו פסול כמבואר יו"ד סימן ר"א סעיף ט״ו וא"כ האיך מצי למתני פסול בפרה כשר במקוה דהא אם מלא בחפניו דפסול למלוי מי חטאת, ולמקוה ג"כ פסול, משו"ה לא מצי למתני פסול בפרה כשר למקוה ודוק היטב:
והנני בזה ידירו הדוש"ת ומאוה לו כט"ס.
אליעזר דייטש.