אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קנד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קנד

סימן קנג

שפעת ברכה והצלחה לכבוד אהו' תלמידי חביבי המופלא ומופלג בתו"י החרוץ המפואר וכו' מו"ה זאב וואלף וויללנר נ"י, בישוב הויפנארטען יצ״ו:

ע"ד מה שנסתפקת אם מותר בשבת לשבור הקרח במקוה כשרוצה לטבול ? הנה בשו"ע או"ח סימן ש"כ סעיף יו"ד כתב מותר לשבר הקרח כדי ליטול מים מתחתיו, והטעם דמה דאמרו השלג והברד אין מרסקין אותם, היינו כשצריך להמים היוצא מן השלג דהוי כמוליד בשבת, משא"כ כשצריך רק למים שתחת הקרח, הוי כשובר החביות לאכול גרוגרות דמותר, ע"ש בטו"ז סק"ח, ובמג"א ס"ק ט"ו, אמנם המג"א שם מסיים דבנהר או באר אסור, והטעם דכיון שהוא מחובר הוי כסותר מחיצה, וא"כ הי' אסור גם במקוה, אמנם ראיתי בס' תוספות שבת שם ס"ק כ"ד שכתב להדיא דנוהגים להתיר הטובלים בשבת לצורך מצוה ואין מוחים בידם, והובא ג"כ בס' נזר ישראל סימן נ"ב ח"ב ס"ק כ"ד, וצ"ל כיון דאין המחיצה ניכרת כ"כ לא הוי כסותר מחיצה, וראיתי בס' אבן העוזר הנדפס בשו"ע או"ח סי' שס"ג שכתב כשהביא ראי' דמים הנקרשים אינם מבטלים מחיצה בזה"ל ותו ראי' דהא מנהגינו מקדומנינו הגאונים דתברי גזיזי דברדא בשבתא ואי ס״ד דנתבטלו מחיציתיה הוי כחופר בור בשבת ועושה מחיצות חדשות ואפי' ע"י עכו"ם אסור, אעכ"ח מעולם לא נתבטלו המחיצות ע"ש, וכיון דהני תקיפי קדמאי התוס' שבת והאבן העוזר העידו עכ"פ שנוהגין לשבור הקרח בשבת לטבילת מצוה ובאבן עוזר יהיב מילתא בטעמא, (ועיין בשו"ת חת"ס לאו"ח סי' פ"ט שהביא שם דברי האבן העוזר), אין להרהר אחריהם והנח לישראל אע"ג שאינם נביאים הם בני נביאים הם ומותר לשבור הקרח בשבת לטבילת מצוה, ועיין במחצהש"ק סי' ש"כ ס"ק ט"ו וכן בלבוש סימן ש"כ סעיף י"ג משמע דמותר לשבור הקרח גם בנהר ובמקוה, ועיין פרמ"ג לאו"ח באשל שם ס"ק ט״ו, עכ"פ לטבילת מצוה מותר בלי שום פקפוק כנ"ל מדברי הפוסקים בס"ד:

ואודות אשה שטבלה בנהר וכבר לנתה עם בעלה אם צריכה לטבילה שנית במקוה כשרה? הנני להעתיק לך מ"ש בזה עוד לפני שלשים שנה. ומזה תוכל לשפוט ולידע דעתי, ח"ל מאז בקונטרס התשובות שלי:

ב״ה.

ימי הפורים לא יעברו ויגיעו לשמחה וששון עדי עד לכבוד ידיד עליון עטרת תפארת בית ישראל הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ צדיק יסוד עולם עה"י פה"ח כקש"ת מו"ה חיים צבי מאנהיימער נ"י האבדק"ק אונגוואר יע"א.

עתה באתי לשאול את פי קדשו ע"ד המעשה שאירע באחד מתושבי עירנו אשר התריס בד"ת א' נגד הב"ד וגם נגד הקהל והי' בהסכמת אקרו"ט להבדילו מתוך הקהל והנה הגיע זמן טבילת אשתו ולא הי' רוצה בעל המרחץ לחמם המקוה עבורה כי נחרץ עליו הדין שלא לחמם לו המקוה עד אשר יתן סך שני זהו' כי לא רציתי שיקנסהו לגמרי להעביר עליו הדרך מחשש תקלה ח"ו, אמנם האיש הנ"ל לא רצה ליתן לקנוס עצמו וציוה לאשתו שתלך לטבול בנהר כאן. והנה הנהר בכאן הוא קטן מאוד מהכיל לטבול בו רק כעת אשר הי' גדול קצת מהפשרת שלגים יכולים לטבול בו, והלכה באישון לילה ואפילה לטבול בהנהר ההוא, וכאשר נתודע לי הדבר הזה אחרי שכבר לנתה לילה א' עם בעלה לויתי עליה לטבול פעם שנית במקוה כדת וכדין, והנה לא נעלם ממני דברי המהר"ם לובלין שהביא הש"ך סימן קצ"ח ס"ק כ"ה גבי שכחה ליטול צפורן דכוו' שאין זה מדינא רק מחומרא, דד"ת אינו חוצץ רק ברו' המקפיד דאם לא מצאה רק לאחר שלנתה עם בעלה דא"צ טבילה שנית שלא להוציא לעז על בעילתה ובט"ז שם ס"ק כ"א החזיק עמו, מ"מ הי' נ"ל דכאן צריכה טבילה שנית, דלא מיבעי' לדעת הש"ך דכפי הנראה שם חולק ע"ד המהרמ"ל וס"ל דצריכה טבילה שנית אף אם לנתה כבר עם בעלה, א"כ ה״נ דכוותי' רק אפי' לדעת המהרמ"ל נראה לי דבנ"ד כיון דלפנינו שהנהר גדול מהפשרת שלגים ורבו הנוטפים על הזוחלים ולדעת הרבה פוסקים פסיל מה"ת לטבול בנהר, ובפרט במקום שלא הי' הולך מתחלה כמבואר בזה באריכות במקומו רק דהרמ"א מסיק דבמקום שאין מקוה יש להם על מה לסמוך על שי' ר"ת וסיעתו דקיימ"ל כאידך דשמואל דאמר נהר' מכיפי' מברך מ"מ הא איכא הרבה פוסקים דאיכא חששא דאורייתא כמה שהאריכו בזה בפ"ו במס' שבת ובמס' נדרים, א"כ הכא כיון דהרי מקוה לפניך וגם מעיקרא היה לה מקוה רק שהקהל רצו לקנוס את בעלה שלא להניחה לטבול עד שיתן ב' זהי' או עד שיקבל עליו דין תורה, א"כ בכה"ג הוי ודאי פורץ גדר ואפילו המהרמ"ל מודה דצריכה טבילה שנית, ובר מן דין הי' נ"ל דאפי' לדעת המתירים טבילה בנהרות מ"מ בנ"ד שהי' המים קרים עד מאד וגם הי' מקו' מסוכן שהנהר בכאן בעת שהוא גדול שוטף ועובר כמים הזידונים ואיכא נמי חששא דבעיתא, ועוד שהי' בלילה ולא יכלה לדקדק היטב שיבא כל גופה במים א"כ איכא כאן חששא דבעית' המבואר סי' קצ"ח סעיף ל"ד וגם מחמת שהי' בלילה המבואר שם סעיף מ', ואע"ג דגם שם לכתחלה דוקא. מ"מ מכח כל הני חששות הוריתי שצריכה טבילה פעם שנית, ולא נעלם ממני שו"ת נוב"י סי' פ״א במ"ש שם גבי אם טעתה במנין דשם לא הוי רק חששא דרבנן לכ"ע, וגם העלה שתאמר לה אינו מאמינך, הובא ג"כ בפ"ת סי' קצ"ו, משא"כ הכא בצירוף כל החששות הי' נ"ל דשפיר הוריתי שצריכה טבילה פעם שנית אפי' לדעת המהרמ"ל, ומכ"ש לדעת הש"ך שחולק עליו, ולתשובתו הנני מחכה. האנשאוויטץ כאור בקר ה' לס' ואתה הקרב אליך (אסתר תענית) תרט"ל לפ"ק. הק' אליעזר דייטש החי' פ"ק הנ"ל והגליל יע"א.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה