פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קנג
יצו ה' את הברכת לכבוד אהו' הרב המאה"ג החרוץ וכו' מו"ה זאב דוב הכהן מאזעש נ"י האבד"ק לארינצי והגליל:
ביום אתמול כ' יעבור קבלתי את מכתבו וכאשר נודע לו הנני טרוד מאוד, אולם לאשר מבקש להשיבו מיד אמרתי לכתוב לו בקיצור ע"ד שאלתו אם מותר להניח לרחוץ במקוה גם גוים או גויית ? הנה כיון שהם נכנסים רק לרחוץ מבואר בשו"ת דברי חיים ח"ב ליונ"ד סימן צ"ה שאפילו אשה עצמה אסורה לחפוף קודם הטבילה בחמין שבמקוה משום שאז יהי' נראה כמרחץ ולא כמקוה עיי"ש, וא"כ מכ"ש אם יניחו לרחוץ שם אפי' עכו"ם יהי' נראה כמרחץ בעלמא ולא כמקוה, והרי אפי' לחמם המקוה יש אוסרי' עיי' בשו"ע יו"ד סוף סי' ר"א, רק שאנו מתירי' משום שהנשים עכשיו אינם יכולי' לטבול במקום קרים, עכ"פ אם גם העכו"ם יהיו רוחצים שם יש בוודאי גזירת מרחצאות, ועיי' שו"ת כתב סופר ליו"ד סי' צ"ב שכתב ג"כ דלחפיף במקוה קודם הטביל' יש חשש גזירת מרחצאות, ((ועיין שו"ת משיב דברים חיו"ד סוף סימן קט"ו, ובשו"ת תשורת ש"י מהד"ק סימן תקמ"ו)), וא"כ מכ"ש אם יניחו לרחוץ שם גם לבנות עכו"ם שבודאי רק לרחוץ נכנסים איכא בודאי גזירת מרחצאות, [ועיין שו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן קס"ב שאוסר ג"כ לעשות החפיפה במקוה עי"ש, עכ"פ אם גם גוים ירחצו שם יהי' גזירת מרחצאות], ויש עוד טעם לאסור משום שעי"ז שולט יותר רוח הטומאה אשר האשה צריכה ליזהר ביותר בליל טבילתה כנודע, וא"כ אין להתיר כלל – (ועיין שו"ת אוצר חיים קיצע יו"ד סימן טו"ב)).
והנלע"ד כתבתי בחפזון פק"ק באניהאד שושן פורים שנת תרס"ט לפ"ק.
אליעזר דייטש.