פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קמ
חיים וברכה לכבוד אהו' ידינ״פ הרב הגאון הצדיק המהולל וכו' מו"ה נתן הלוי באמבערגער נ"י, האבד"ק ווירצבורג תע"א:
מכתבו הגיענו, ע"ד אשר נתייעץ עמי שרוצה לעשות מקוה טהרה לבנות ישראל ושם יש וואססער לייטונג שהמים נמשכים ממעיין טל ידי סילונות למקום אחד שהמים מתקבצים שם הנקרא רעזערוואר והנה תוך הסילון יש שם שלאמקארטנען דהיינו שהמים מסננים דרך שם וזהו בודאי הוי כלי וא"כ כיון שהמים הולכים דרך שם נעשו כל המים שבסילון שאובים ופסולים למקוה כאשר כבר ראה כהדר"ג נ"י גם בשו"ת פרי השדה ח"א סימן ק' מ"ש בזה, ועיין שו"ת בית יצחק ח״ב יו"ד סימן ל' שדעתו ג"כ דהמים שבסילון נעשו שאובים כיון שיש תוך הסילון כלי שיש לו בית קבול לסנן העפרירות וצרורות שבמים, אמנם בעירו יש שני מעיינות ומכל מעיין הולך המים דרך הסילון משני צדדים וממעיין אחד יש סילון שאין לו שלאמקאטער ואותו המים שהולכין דרך הסילון שאין לו שלאם קאטער הם רוב נגד המים בסילון מצד האחר שיש לו שלאם קאטער וא"כ רוב המים שמתקבצים בהרעזערוואר הם מים כשרים דהא בסילון לא נעשו שאובים שהסילון אין לו בית קבול, ומסופק מעכה"ר נ"י אם יכולים להמשיך ממים שבהרעזערוואר ע"י סילון אחר למקוה לטבול שם, כך הוא תוכן השאלה, והנה לכאורה היה הדבר פשוט להתיר שהרי הלכה פסוקה ביו"ד סימן ר"א סעיף מ״ד דכל היכא שיש רוב מים כשרים מהני לטהר ע"י המשכה וה"ג כיון שבהרעזערוואר רוב המים כשרים שבאו ע"י הסילון שאין לו שלאמקאטער [זה הסילון שאין לו שלאמקאטאר ארוך הרבה יותר מהסילון האחר שיש לו שלאמקאואר וא"כ מסתמא רוב המים מהסילון שארוך יותר] ואח"כ נמשכו מהרעזערוואר ע"י סילון אחר למקוה ולרווחא דמילתא יכולין לעשות הסילון מהרעזערוואר למקוה שיהיה מקום שראוי לבלוע בו מים דודאי מהני המשכה כה"ג אפילו לדעת הרמ"א בסעיף מ"ו שם דס"ל דלכתחלה בעינן המשכה במקום שראוי לבלוע דוקא ועכ"פ משך ג' טפחים יכולין לעשות באופן שיהיו המים נמשכים במקום הראוי לבלוע וא"כ היה המקוה כשר לכ"ע, כן היה נראה לכאורה:
ב') אמנם אחר העיון קצת יש לפקפק בזה דהנה הא דשאובין טהור ברביה והמשכה הטעם משום דכיון שיש כ"א סאה מים כשרים שוב אינו נפסל במים שאובים רק מדרבנן וע"י המשכה לא גזרו רבנן דאע"ג דאפילו מקוה חסר קורטב נפסלו כל המים אפילו בג' לוגין כמ"ש בשו"ע שם סעיף כ"ב היינו דוקא שלא בדרך המשכה אבל בדרך המשכה לא גזרו לפסול המים כל שיש כ"א סאה מים כשרים ומשו"ה קייל"ן דרביה והמשכה מהני, ועיין היטב בשו"ת אמרי אש יו"ד סימן פ"ו, והארכתי בזה בס"ד בחידושי להלכות מקואות בסוגיא דשאובה שהמשיכו מס' תמורה י"ב ע"א וע"ב עי"ש היטב בכל הסוגיא והנה העולה מסוגיא דגמרא והפוסקים שם להמעיין בדבריהם היא כך, דאי ס"ל דמשו"ה מטהר ברבית והמשכה משום דמיעוט מים נתבטלו ברוב כשרים ואע"ג דרבנן גזרו בג' לוגין לפסול אפילו מקוה של מ' סאה חסר קורטב היינו דוקא שלא בדרך המשכה אבל בדרך המשכה לא גזרו א"כ כל שיש רוב מים כשרים והמיעוט מים פסולים באו דרך המשכה כשר אפילו מדרבנן וא"כ לא בעינן דוקא כ"א סאה מים כשרים מקודם רק אפילו אם היה מקודם רק עשרה סאה מים כשרים ובאו שם תשעה סאה מים פסולים דרך המשכה ג"כ אינם נפסלו המים הכשרים כיון שהם רוב נגד הפסולין וא"כ אם יבאו שם עוד כ"א סאה מים כשרים יהיה מקוה כשר כיון דהפסולים נתבטלו ברוב כשרים, ועיין היטב בספר גדולי טהרה בנחל שם ס"ק ל"ו, וכל זהו אי ס"ל דהא דמטהר ברביה והמשכה שהוא משום שהפסולין נתבטלו ברוב כשרים א"כ לא בעינן דוקא כ"א סאה בתחלה רק בכל ענין שהכשרים הם רוב אינו נפסל ע"י מיעוט הפסולים אם באו שם דרך המשכה וה"נ באו הפסולין לתוך הרעזערוואר דרך המשכה שהרי תיכף כשיוצאין מהשלאם קאטאר נמשכו דרך הסילון לתוך הרעזערוואר עיין ש"ך ס"ק ע״ז ושו"ת פרי השדה סי' ק':
ג') אמנם אי ס"ל דלא מטעם ביטול מכשרינן ברביה והמשכת רק משום שניין שים רוב מקוה כשר מהני המים הרשרים להכשיר המים הפסולים מתורת זריעה דהמים הפסולים נתבטלו מטומאתן ע"י זריעה שנזרעו בכ"א סאה מים כשרים משום שהוא רוב מקוה כשר לטהר הפסולים בתורת זריעה וכן משמע מדברי הש"ע סעיף ע"ד והרמב"ם שכתבו שכיון שיש כ״א סאה מים כשרים כשר אפילו השלימו לאלף סאין א"כ ע"כ אי אפש"ל דמתורת ביטול קא אתינן עלה דהא ליכא רוב מים כשרים וע"כ דרק מתורת זריעה קא אתינן עלה דכמו מקוה כשרה של ארבעים סאה אינה נפסלת אפילו ע"י אלף סאה מים שאובים דכל שהשאובים שבאו לתוכה נטהרו בתורת זריעה ונעשו הכל מים כשרים ה"נ מהני רוב מקוה כשרה לטהר אפילו אלף סאין ע״ המשכה וא"כ לפי זה הטעם בעינן דוקא שיהיו רוב מים כשרים תחלה דהיינו שיהיו שם קידם כ"א סאה מים כשרים ואח"כ אינו נפסל עוד אפילו ע"י כמה סאה מים שאובים אם באו בדרך המשכה משא"כ כל שלא היו כ"א סאה כשרים קודם שבאו השאובין אפילו דרך המשכה לא מהני לטהר השאובים אפילו באו שם דרך המשכה כל שלא היו שם מקודם כ"א סאה מים כשרי' בלא שום תערובות מים פסולים וכן משמע מדעת הש"כ שם ס"ק צ"ט דלא מהני המשכה רק אם היו שם מים כשרים רוב מקוה בלא שום תערובות מים פסולים, ודוק היטב:
ד') ומעתה נבא למקוה דנ"ד דהנה כאן באים המים שמשתי הסילונות שהאחד כשר והאחד פסול בפעם אחת לתוך הרעזערוואר והנה אם נימא דהטעם דרביה והמשכה מהני היא משום ביטול ברוב א"כ ה"נ כיון דרוב המים הם מתוך הסילון הכשר כפי מה שמצייר כהדר"ג נ"י שהסילון הכשר הוא ארוך הרבה יותר מהסילון הפסול א"כ מסתמא רוב המים שבהרעזערוואר הוא מסילון הכשר ונתבטלו מיעוט המים מהסילון הפסול תוך הרוב מים שבסילון הכשר כיון שהפסולין ג"כ דרך המשכה באו והוי מקוה כשרה אפילו תוך הרעזערוואר ומכש"כ להמשיך מהרעזערוואר למקום אחר דודאי היה כשר, כמה שנבאר לקמן בדברינו בס"ד, דלהמשיך למקום אחר יש להקל טפי, וכל זהו הוא רק אי נימא דמעלת רביה והמשכה היא משום ביטול ברוב, משא"כ אם נימא דכל מעלת רביה והמשכה היא רק משום שיש רוב מקוה כשר נטהרו השאובים ע"י זריעה וכמה שהוכחנו מדברי המחבר והרמב"ם דס״ל דאפילו אלף סאה מים שאובים יכול להמשיך אם היו כ"א סאה מים כשרים וע"כ לא משום תורת ביטול רוב קא אתינן עלה רק משום דמים שאובין נטהרו ע"י זריעה ברוב מקוה כשר דרוב מקוה כשר יש לו כח לעשות השאובין שבאו בהם ע"י המשכה כאילו נזרעו שם ונטהרו, א"כ בנ"ד כיון דמסתמא לא היו שם כ"א סאה ממים שבסילון הכשר קודם שבאו שם המים שבסילון הפסול דמי היה מעכב על המים הפסול שבסילון שלא יכנסו תוך הרמערוואר קודם שנמשכו שם כ"א סאה ממים שבסילון הכשר וא"כ כיון שלא היה שם כ"א סאה מים כשרים קודם שנמשכו מים הפסולים מסילון הפסול וא"כ כל המים שבהרעזערוואר נפסלו ע"י מים הפסולי' שבא מסילון הפסול וא"כ אין תקנה אפילו להמשיך אח"כ מהרעזערוואר למקום אחר ע"י סילון כשר ג"כ כיון שפל תמים שבהרעזערוואר נפסלו ע"י מיעוט המים שנמשכו שה מסולק הפסול קודם שהיה שם כ"א סאה מים כשרים עסילון הכשר, וכן כתב הש"ך בפירוש בסימן ר"א ס"ק צ״ט דכל שלא היו מתחלה כ"א סאה כשרים אפילו אם פתח אח"כ הצנור ונמשכו למקום אחר פסול כיון שלא היה בתחלה רוב מים כשרים דהיינו כ"א סאה מים כשרים וא"כ לדעת הש"ך אין לנו תקנה לעשות מקוה כזו ודוק היטב:
ה') אמנם לאשר כהדר"ג נ"י כתב שהוא שעת הדחק גדול כי אם לא נמצא איזה צד היתר יבאו לידי הרבה מכשולים ח"ו, אמרתי לחפש איזה צד היתר ולעיין בזה, דאפשר דאע"ג שפשיטא שהמים שבהרעזערוואר לטבול שם ממש פסול כיון שלא היו רוב מקוה כשר מקודם שהומשכו שם המים מסילון הפסול מ"מ להמשיך מהרעזערוואר ע"י סילון כשר למקום אחר שפיר כשר, שהרי המחבר כתב שם וז"ל:
שאפילו אם מלא בכתף מיעוט מים שאובין שנמצא הכל פסול כלומר כיון שמלא בכתף (ועיין בספר לחם ושמלה בלחם ס"ק קע"ב), מ"מ אם אח"כ משך למקום אחר כשר כיון שהיו שם רוב כשרים, וא"כ ה"נ אע"ג שהמים שבהרעזערוואר פסולים היינו דוקא לטבול שם משא"כ להושיכן הכל למקום אחר ע"י סילון כשר שפיר יש להכשיר, ומ"ש הרמ"א דאם העשיך תחילה מים פסולים לא מהני היינו דוקא לטבול שם בתוכן ממש דאם היה רוב מים כשרים מקודם ואח"כ נמשכו שם מים פסילים כשר אפילו לטבול שם ממס משא"כ הכא כיון שלא קדמו הכשרים אסור לטבול שם ממש, משא"כ להמשיכן למקום אחר כיון שלא היו השאובים בפני עצמן ותיכף נתערבו עם הכשרים יחד והכשרים הם הרוב מותר להמשיכן למקום אחר לטבול בתוכן והנה בודאי לא הייתי פוצה פה לחלוק על אדונינו הש"ך אשר בכל מקום לאורו נסע ונלך ושפתי כהן ישמרו דעת. אולם לאשר ראיתי בספר גדולי טהרה בנחל ס"ק ל"ז שחולק ג"כ על דברי הש"ך בזה והביא ראיה מדברי הר"ש דלהמשיכן למקום אחר אין חילוק בין קדמו הכשרים או לא קדמו דאפילו קדמו הפסולין מ"מ כיון שהמשיכן למקום אחר והרוב הם מים כשרי' מותר לטבול בו, וכן ראיתי להגאון בספר דברי חיים הלכות מקואות ס"ק נ"א שכתב ג"כ דלהמשיכן למקום אחר ודאי מותר אפילו קדמו הפסולין וא"כ י"ל דבשעת הדחק הש"ך ג"כ מודה דלהמשיכן למקום אחר ודאי מותר אפילו קדמו הפסולין כיון שמ"מ הרוב מים הם כשרים, והנה יש לצדד להקל לפי מ"ש בספר ישועות יעקב סימן ר"א ס"ק ט"ו דאפילו לדידן דקיי"ל שאובה שהמשיכה כולה פסול ובעינן דוקא רביה והמשכה מ"מ אינו פסול רק מדרבנן, אפילו שאובה שהמשיכה כולה וא"כ אפילו לדידן דבעינן רב"ה והמשכה דוקא ניהו דבעינן שרוב הכשרים קדמו קודם הפסולין מ"מ להמשיכן למקום אחר יש להתיר אפילו לא קדמו הכשרים כיון שיש רוב כשרים עכ"פ וכיון שבספר גדולי טהרה חולק על הש"ך, וכן בספר דגרי חיים נוטה ג"כ להקל, יש לומר דבשעת הדחק גם הש"ך מודה להתיר ע"י המשכה למקום אחר אפילו לא קדמו הכשרים כיון שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה ומעולם לא היו במקוה זו מים פסולים בפני עצמן ודו"ק. שוב ראיתי בספר לחם ושמלה ס"ק ע"ו שנראה ג"כ מדבריו להכשיר כה"ג היכא שהמשיכן אח"כ למקום אחר כמו בנ"ד וז"ל שם:
וזה שאמר התנא אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה כגון שיש כאן שני צנורות המביאין מים אל המקוה אחד כשר ואחד פסול (והוא ממש כמו בנ"ד) ושתי פיות הצנורות מתקרבות אצל המקוה וזה שאמר התנא אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה, פירוש שכנפגשו המים משתי צינורות ביחד הם נופלים חוץ למקוה ואח"כ יורדים לתוך המקוה אז כשרים משום דהוי המשכה, עכ"ל, עיי"ש, עכ"פ מוכח דס"ל ג"כ דע"י המשכה שאח"כ כשרים אפילו אם לא קדמו הכשרים, ועיי"ש בלחם ס"ק קע"ד מסיק ג"כ דלא כהש"ך רק כל שנמשכו אח"כ כשרים אפילו לא קדמו השאובים, וא"כ יש להכשיר בנ"ד להמשיך המים מהרעזערוואר למקוה אחרת דרך סילון כשר כיון שהרוב המים הם כשרים דהיינו שבאו מהסילון הכשר אע"ג שלא קדמו המים הכשרים מ"מ להמשיכן למקום אחר כשרים לדעת הגדולי טהרה והדברי חיים והלחם ושמלה ואפשר דבשעת הדחק גם הש"ך עודה דיש להתיר להמשיכן למקום אחר דכאן הפסולין ג"כ נמשכו בשעה שעברו דרך שגרם קאטהר על חלק הסיכון שנמשך עוד עד היעזערויר כי השלאם האטאר היא באמצע, ועיין ש"ך ס"ק ע"ז, ודוק היטב:
ו') שבתי וראיתי שיש לומר דבנ״ד הש"ך ג"כ מודה אפילו שלא בשעת הדחק להמשיכן למקום אחר דהא דהש"ך פוסל דלא קדמו הכשרים אפילו להמשיכן למקום אחר קאי על דברי המחבר דמלא בכתפו מים שהם שאובין ממש כה"ג ס"ל להש"ך דכל שלא קדמו הכשרים פסולין אפי' להמשיכן למקום אחר משא"כ בנ"ד שגם אותו הסילון שיש לו שלאם קאטאר הגם שבשו"ת פרי השדה סימן ק' הבאתי דברי הנו"ב שכל שיש לו בית קבול לא מהני להציל מתורת שאובין אפילו נעשו לשמש עם הקרקע וא"כ לפי דברי הנו"ב כל המים שבסילון שיש לו שלאם קאטאר נעשו שאובין רק אח"כ יורדים לרע זערוואר דרך המשכה, עיין שו"ת פרי השדה סימן ק' ד״ה וראיתי, מ"מ בספר גדולי טהרה בשו"ת שבסוף הספר סימן ג' הביא הרבה ראיות דכיון שנעשו לשמש עם הקרקע בטל אגב קרקע אע"ג שיש לו בית קבול ולא נעשו המים שאובין. ועיין שו"ת בית יצחק חיב יו"ד סימן ל' באות זיי"ן שם הביא ג"כ דברי הגידולי טהרה בזה, ועכ"פ אינם שאובין גמורים כיון שלא נשאבו ע"י אדם רק מעצמן הולכים מן המעיין דרך זה הסילון, ובחידושי להלכות מקואות אות י"ז הבאתי שיטת הראב"ד דכל שאין בו תפיסת ידי אדם לא נעשו שאובין מה"ת, ועכ"פ בנ"ד כיון דאין זה ברור שהמים שבהסילון שיש בו שלאמקאטאר שהם שאובין כיון שעיקר עשייתו לשמש עם הקרקע וא"כ בשאובין כה"ג גם הש"ך מודה דמותר להמשיכן למקום אחר, עכ"פ כיון שיש שם רוב כשרים ממש והפסולים ג"כ באו דרך המשכה ומשם למקום אחר יש להכשיר לדעת הש"ך ג"כ, והש"ך אינו פוסל אפילו להמשיכן למקום אחר רק בשאובין ממש כמו מלא בכתף דמזה מיירי שם בסעיף מ"ד אבל כמו בנ"ד דלא הוי שאובין גמורים כיון שעיקר הסילון נעשה לשמש עם הקרקע ולדעת הראב"ד בשום כלי לא נעשו שאובין מה"ת רק ע"י אדם ועכ"פ כיון שיש מקום לומר דאלו המים אפילו שבאים מסילון הפסול ג"כ לא נעשו שאובין גמורים י"ל דגם הש"ך מודה דלהמשיכן למקום אחר מותר כיון שמעיקרא באו דרך המשכה ויש שם רוב כשרים אע"ג שלא קדמו הכשרים דהש"ך מיירי התם בשאובין גמורין דוקא כשמלא בכתף דבהכי מיירי המחבר שם, וברוך השם שהגיענו למקום ישוב ליישב דברינו שלא נצטרך לחלוק על הש"ך אשר בכל יום שמעתתיה מרחשן בשפתינו, ודוק היטב:
ז') ומעתה אני אומר ודאי אם היה אפשר לעשו' המקוה שיהיה כשר בלא שום תחבולה דהיינו שיפעלו אצל שרי העיר שיתנו רשות לשאוב הרעזערוואר לגמרי ולסתום הסילון הפסול עד שימשכו דרך סילון הכשר שיעור מקוה קודם שיקלחו שם המים מהסילון הפסול ואח"כ לא איכפת לנו כלל אפילו כמה מים ירדו שם מהסילון הפסול ג"כ כיון שכבר היה מקוה כשרה תוך הרעזערוואר גופא ומשם ימשיכו דרך סילון שיהיה עכ"פ שיעור ג' טפחים שראוי לבלוע בו המים א"כ מקוה כזו ודאי לית טב מינה וכשר לכתחלה בלא שום פקפוק שבעולם אפילו לדורי דורות, רק אם לא יהיה אפשר עכשיו לנקות הרעזערוואר ומוכרחים לסמוך על ההמשכה מהרעזער וואר כמו שהיא עכשיו אזי אם ידוע שהרוב מים שבהרעזערוואר הם מהסילון שאין בו שלאמקאנואר דהיינו סילון הכשר אזי יש לסמוך ולהמשיך מהרעזער וואר ע"י סילון שנעשה בהכשר ושיהיה סם בקצה הסילון מקום ששופכים המים למקוה לבנה או אבן או קרקע במשך ג' טפחים שהמים ימשכו למקוה דרך המשכה מהרעזערוואר למקוה ופשיטא דמיירי שהרע זערוואר ג"כ יהיה בנוי בקרקע שלא יהיה כלי כלל דאם הרעזערוואר היא ג"כ כלי הרי נעשו בו המים שאובין ולא מהני המשכה ואינו כשר רק באופן שכתב כהדר"ג נ"י שהוא בנוי בקרקע ואינו כלי], ויותר טוב שכל ההמשכה יהיה ע"ג קרקע מרוצף באופן שיהיה ג"כ מקום ראוי לבלוע ויהיה מקוה כשר כיון שהרוב מים שבהרעזערוואר הם מים כשרים וכפי מה שזכינו לבאר שגם הש"ך מודה בשאובין כה"ג דכשר להמשיכן למקום אחר כמה שהביא הגידולי טהרה בשם הר"ש ובשאובין כה"ג כמו בנ"ד שאינם שאובין לדברי הכל גם הש"ך מודה שמותר להמשיכן למקום אחר והמקוה כשרה וטהורה:
והנה לכאורה יש לפקפק על כל ההיתר לפי מה שהבאתי בספרי שו"ת פרי השדה ח״א סי' ק' דכל הסילון אפילו חוץ העקום שיש שם בית קבול הוי ג"כ כלי, א"כ בנ"ד זה הסילון הפסול הוי כלי אפי' החלק שהיא סמוך להרעזערוואר וא"כ המים הפסולין לא באו כלל בהמשכה תוך הרעזערוואר וא"כ אפשר לא מהני אפי' מה שנמשכו מן הרעזערוואר אח"כ לתוך המקוה, דזהו אינו שהרי השיך ס"ק צ"ט מיירי בשאובין גמורים שמלאו בכתף ופסק דאפילו נמשכו אח"כ כל המים למקום אחר פסולין, וע"ז חולקי' הגידולי טהרה ודברי חיים וס"ל דלהמשיכן למקום אחר הוי מקוה כשר כמ"ש לעיל א"כ ממילא הכא בנ"ד דכיון שיש לצדד דהסילון הפסול ג"כ לא הוי כלי כלל כיון שהכל נעשה לשמש עם הקרקע וא"כ גם הש"ך מודה דלהמשיכן למקוה אחרת מותר וא"כ מה בכך שכל המים שבאו ע"י הסילון הפסול נעשו שאובין מ"מ כיון שהמים שבתוך הרעזערוואר הרוג הם כשרים מה שבאו מהסילון הכשר שארוך יותר מהסילון הפסול א"כ שפיר מהני ההמשכה שיהי' אח"כ מן הרעזערוואר אל המקוה אע"ג דהמים הפסולים לא הומשכו מתחלה בנפילתן לתוך הרעזערוואר מהני להו מה שהומשכו אח"כ כיון דמ"מ איכא רוב מים כשרים אע"ג שלא קדמו הכשרים וכמ"ש דבשאובים כה"ג שי"ל שאיבה שאובים גמורים כיון שעיקר הכלי נעשה לשמש עם הקרקע גם הש"ך מודה דמהני להמשיכן אח"כ למקוה אחרת רק לדברי הש"ך גופא בס"ק ע"ז דס"ל שהחלק מן הצנור שאחר מקום בית הקבול דדרך שם ג"כ הוי המשכה אז י"ל דהמים הפסולים נמשכו עוד קודם שירדו להרעזערוואר כיון שהשלאם קאנוער אינו סמוך ממש במקום נפילתן לתוך הרעזערוואר וא"כ לדעת הש"ך גופא כה"ג וודאי מודה דיכול להמשיכן למקום אחר כיון שנמשכו עוד קודם שנתערבו עם המים הכשרים רק אי אפי' לח ס"ל בזה כהש"ך ס"ק ע"ז רק דס"ל דכל המים הוי שאובים דכל הסילון מקרי כלי עכ"פ כשרים להמשיכן למקום אחר שיהי' מקוה כשרה וטהורה, וממילא יצא דברינו בטהרה לכל שיטות הפוסקים בס"ד, ודוק היטב בזה:
והנני דו"ש באהבה רבה פק"ק באניהאד ב' לס' וכה תעשה להם לטהרם י"א ימים בחדש סיון תער"ב לפ"ק.
אליעזר דייטש.