אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קלט

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קלט

סימן קלח

חג השבועות יחוג בשובע שמחות כבו' אהובי הרב המאוה"ג חו"ב וכו' כש"ת מו"ה יואב אדלער נ"י אב"ד בק"ק דאברא יע"א:

עתה פניתי מעט מרוב טרדותי לעיין במכתבו אשר נסתפק בענין מקוה שלו שיש שם הרבה מים ואי אפשר להחם היטב מחמת רוב מים, ועלה בלבו שיחלקו המקוה במחיצה ובמחיצה יהיה נקב כשפופרת הנאד כי לא ישאר במקוה א' ארבעים סאה ע"כ צריך חיבור כשפופרת הנוד לחבר אותם ואח"כ ישפכו המים חמים לתוך מקוה אחת שילך המים חמים למקוה האחרת והגם שבשעה שילכו החמין לתוך המקוה יהיו זוחלין מ"מ לאחר שפיכת המים ישארו עומדים ויהיו נחים מזחילתן. ומע"כ נ"י ראה בשו"ת בית שלמה ח״ב סימן כ"א דממקוה למקוה לא מקרי זוחלים וכן משמע מדברי המחבר ביו"ד סי' ר"א סעיף נ"ה דכל שאינו זוחל לחוץ לא מקרי זוחלין והיא מדברי הריב"ש, ועי"ש בש"ך ס"ק ק"כ, וכן בשו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סימן צ"ג פסק דממקוה למקוה לא מקרי זוחלין ובשו"ת אמרי אש סימן פ"ב ג"כ פסק דעכ"פ לאחר שנחו וזחילתן כשר לטבול בו עי"ש בד"ה וחשש זוחלן, רק שמע"כ נ״י מסופק לאשר ראה בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן כ״ט דהחיבור לא מהני לשני דברים דהיינו שיהיו מצורפים לשיעור ארבעים סאה אם אין באחת ארבעים סאה וגם להציל מחשש זחילה וא"כ ה"נ כיון שע"י החיבור נעשה הצירוף ארבעים סאה וגם להציל מחשש זחילה לא מהני החיבור כה"ג לשני דברים. והאריך בזה, ורוצה לידע דעתי ג"כ, ואען ואומר !

הנה מה דמשמע מדברי הש"ך ס"ק ק"כ דאם אינם חוזרים למקומם הראשון מקרי זוחלין ודאי יפה כתב בשו"ת בית יצחק לחלק שם דדוקא כשהמים נתפחים למעלה בגובה ע"י האדם הטובל כה״ג לא הוי חיבור דהוי קטפרס משא"כ בשטח השוה וזוחל מזה לזה לא הוי זוחלין אמנה מ"ש שם דאפילו בשטח שוה לא מהני רק אם יש בכל אחד ארבעים סאה דאז א"צ החיבור רק לפעולה אחת כה"ג מהני חיבור המקוה להיות נאשב כאחד משא"כ אם אין בכל אחת ארבעים סאה לא נוכל לחשב החיבור ע"י שני מקואות לפעול שני פעולות דהיינו להשלים הארבעים סאה ושלא יהיו נקראים זוחלין, הנה על זה יש לפקפק טובא, הן אמת שגם אני העליתי כן בס"ד בחידושי להלכות מקואות אות י"ט לענין השקה דלא יוכל לפעול לשני דברים דהיינו להכשיר השאובין ולטהר בזוחלין, עיין היטב ביו"ד סימן ר"א סעיף י"א, מ"מ התם שאני דשם זוחלין עדיין לא נתבטל משא"כ הכא כיון שלאחר שנחו נשארו המים עומדין לגמרי ומה שהמים מתנדנדים קצת דרך הנקב לא הוי בגדר זחילה כלל א"כ לא צריכין החיבור לשם מעולות דמה שלא מקרי זוחלין לא מקרי שמקוה האחרת עושה הפעולה רק שכה"ג לא הוי בגדר זחילה, ודוק היטב בהך סברא וא"כ שפיר א"צ החיבור רק לצרף הארבעים סאה, הא חדא, ועוד לפי מ"ש המאירי במס' שבת ס"ה ע"א דהא דאין נוטפין מטהרים בזוחלין רק באשבורן ומעיין מטהר בזוחלין ג"כ הטעם משום דמעיין חיותו חזק והוי שפיר צירוף מ' סאה בזוחלין ג"כ משא"כ נוטעין שאין חיותם חזק כ"כ לא הוי צירוף מ' סאה אם אין המים במקום אחד משו"ה בעינן אשבורן דוקא עי"ש, והארכתי בזה בחידושי להלכות מקואות באות ל"ד ובאות מ"ה, ויש להטעים בזה סברת הש״ך ס"ק ל' שחולק על המהרי"ק וס"ל דכל שהופסק ממקור המעיין שוב אין מטהר בזוחלין אע"ג שלא נחו עדיין מתחילתן הראשונה והטעם היא דמכיון שהופסק ממקום עיקר המעיין וממקורו שיב אין חיותם חזק כ"כ ולא הוי צירוף ארבעים סאה אם אינם באשבורן, ודוק היטב בזה, עכ"פ העולה מדברי המאירי דעיקר טעם דפסול בזוחלין היא משום דלא הוי צירוף ארבעים סאה וא"כ מכיון שהחיבור כשפופרת הנוד מהני שיהיה הצירוף א"כ אזל ליה שם זוחלין ג"כ כל שאין זוחלין לחוץ ממש וא"כ תו ליכא למימר דהחיבור לא יוכל לפעול שתי פעולות דהיינו הצירוף ארבעים סאה ושלא יהיו נקראים זוחלין. זוחלין וצירוף ארבעים סאה הוי שם אחד דכל שנחשב לצירוף ממילא אין כאן פסול זוחלין ג"כ וא"כ כמו דלעניין תרתי לריעותא לא נחשב תרל״ר מה שהוא משם אחד, עיין פרמ"ג יו"ד סימן ל"ז במשבצות ס"ק ג' בד"ה התנאי הג', ה"נ לא מקרי שני פעולות מה שהוא משם אחד דהיינו שיהיה צירוף ושלא יהיה נקרא זוחלין דהכל היא מטעם אחד, ודוק היטב:

ב') עוד אני חוזר אל הראשונות דפסול זוחלין דכאן לא הוי בגדר פסול כלל דהא זוחלין לא דמי לשאובה דשאובה לעולם שם פסול עליו לדעת הרבנו ירוחם שהובא בש"ך ס"ק קי"ב דאפילו הושקו פ"א כל שנפסקה ההסקה חוזר לפיסולו ואינו כשר רק בשעת השקה משא"כ זוחלין מכיון שנחו נתבטל שם הפסול לגמרי ואין חוזר לפיסולו רק אם יהיו זוחלין אח"כ ג"כ וא"כ הכא כיון שממקוה למקוה דרך הנקב לא מקרי זחילה כלל א"כ לא שייך לומר שלא יוכל החיבור לפעול שתי פעולות דמכיון שאינן זוחלין עוד שוב א"צ לשום פעולה וא"צ עוד החיבור רק לצירוף מ' סאה ולזה ודאי מהני החיבור של כשפופרת הנאד ודו"ק היטב:

ג') ומה שמסופק בשיעור כשפופרת הנאד ודאי אנו צריכין להחמיר מחמת קדושתן של ישראל כמ"ש הקדוש התניא בתקון מקוה שלו שיהיה הנקב טפח על טפח מרובע, ועיין בשו"ת אמרי אש סוף סימן ס"ט שפסק לעשות כן לכתחלא ובזה יהיו נצלים מהרבה חששות, ולפי מה שהעליתי בס"ד בחידושי להלכות מקואות (אות כ"ב) לחלק בין אם החיבור היא באמצע הכותל או למעלה על שפת הכותל והיא ממשנה דמס' מקואות פ"ו משנה ט' דהחיבור למעלה על שפת הכותל עדיף טפי מהחיבור באמצע א"כ אם אפשר יראה שהמים משני מקואות יהיו מחוברים למעלה על שפת הכותל דהיינו לעשות שם סדק מלמעלה ובפרט אם יהיה שם טפח על טפח ודאי לא נשאר שום חשש מ"מ אם אי אפשר לחברם למעלה יוכל לעשות הנקב באמצע הכותל ג"כ טפח על טפח ויהיה המקוה טהורה בלא שום חשש כיון שבשעת הטבילה לא יזחלו עוד רק מה שהמים מתנדנדים קצת דרך הנקב וזהו לא הוי בגדר זחילה, ואם אפשר לעשות הנקב למעלה משיעור מקוה ודאי אין שום חשש דהרי דעת המחבר בסעיף נ' דלמעלה מארבעים סאה לא שייך זוחלין רק הרמ"א מתיר לכתחלה, ועיין בספר גדולי טהרה שם בגבא ס"ק ס"א, וא"כ כה"ג שאין זוחלין לחוץ ודאי כשר לכ"ע, מ"מ אם אי אפשר באופן אחר רק לעשות הנקב באמצע הכותל ג"כ כשר מכל הטעבים שכתבנו רק שיראה שהנקב יהיה טופח על טפח כמ"ש הגאון התניא והסכים עמו הגאון ז"ל באמרי א"ש וכל דבריהם כגחלי אש:

ומחמת טרדת החג הקדוש להכין לקבלת התורה הקדושה, הנני חותם בברכה דו"ש באהבה פק"ק באניהאד אור ליום ב' מ"ח למב"י תער"ב לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה