פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קלח
תשובה לרב גדול אחד !
ע"ד השאלה שבעירו עשו מקוה כשרה מבאר מים חיים ורק לאשר מקום הטבילה קצת צר מהכיל יותר מג' או ד' אנשים לזאת עלה בלבו לאשר המקום שיורדין בו למקוה הוא מקום מרווח ואם יתנו כסוי על המקוה דנקבו בו כשפופרת הנוד יהי' שם מקום ליתן מים שאובים ולעלאות כל המקום למעלה מן הכסוי ויהי' מקום מרווח לטבול בו והמים שאובים יטהרו ע"י השקה למי המקוה התחתונה, והנה למע"כ נ"י פשיטא לי' דמים השאובים שבמקוה העליונה ודאי נכשר בהשקה להתחתונה, רק הא מספקא ליה כיון שצריכין לעמוד על הנסרים שמהם נעשה הכסוי לכסות מקוה התחתונה, ועיניו שפיר חזו דברי השו"ע יו"ד סימן קצ"ח סעיף ל"א ובטו"ז ובש"ך שם, רק מסופק איזה צד טוב יותר לעשות אם שהכסוי יהיה נעשה שם שיהיה לעולם קבוע ע"ז צירים (שקורין אנגלען) או מוטב שלא יהיה קבוע כמ"ש רבינו הגאון ר' עקיבא איגר בשו"ת חלק ראשון סימן מ' דאם הכסוי אינו קבוע ע"ג קרקע לית בה משום גזירת מרחצאות ומותר לעמוד עליהם בשעת טבילה כיון דכל החשש שלא תעמוד על גבי נסרים שראוים למדרס היא משום גזירת מרחצאות והיכא דאינו קבוע ליכא גזירת מרחצאות, כך הוא תוכן שאלתו:
ואען ואומר דאי משום הא לחודא משום הנסרים בקל היה לחפש היתר ולסמוך על הפוסקים שמביא הטו"ז שם ס"ק ל"א דאלו נסרים שהמים הולכים עליהם תמיד אין מקבלין טומאת מדרס הגם שאינו אומר בזה להלכה ולמעשה מ"מ ליכא חששא כל כך דכבר התירו הרבה גדולי אחרונים לעמוד על הנסרים בשעת טבילה כיון דאינם עשוים למדרס רק כשהם בתוך המים (ועיין שו"ת פמ"א ח"ב סימן קל"ב דאם אין בנסרים עובו טפח אינם מקבלים כלל טומאת מדרס עייש"ה), אמנם תיוהא אחרת קא חזינא הכא דנ"ל דבנ"ד לא נטהרו המים העליונים שכולו שאוב בהשקה לתחתונים דהא הו"ל קטפרס וגם השקה אינו מחבר רק כשהחוט של המים המחבר בין שניהם הוא עומד ואינו זוחל כגון ששני המקואות הם בשטח השוה והאחת שאוב והאחת אינו שאוב אז נתחברו ע"י השקה משא"כ לחבר העליון לתחתון ע"י השקה שהנצוק שמחבר שני אלו המקואות אינו עומד דדרכו להיות זוחל תמיד לא הוי חיבור והכי איתא להדיא בר"ש פ"ו מקואות משנה ח' על המשנה דמטהרים מקואות העליון מן התחתון וז"ל וסגיא בכחוט השערה דהקילו בשאיבה דרבנן ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון אפילו יהא קטפרס עכ"ל, והובא ג"כ בתוספ' יו"ט שם, וא"כ לדידן דקייל"ן כולו שאוב פסול מה"ת כמ"ש הרמ"א סימן ר"א סעיף ג' לא מהני השקה ע"י קטפרס כמתניתין סוף פרק ח' ממס' טהרות דנצוק וקטפרס אינו חיבור וא"כ אינו ענין כלל להך דמחבר בש"ע סעיף מ"ח וסעיף מ״ט דמהני השקה דהתם מיירי כששני המקואות הם בשטח שוה, משא"כ הכא בנ"ד לטהר העליון מן התחתון דאיכא תרי חששא חדא משום קטפרס, ועור שהנצוק ביניהם כשיורד מעליון לתחתון אין דרכו להיות עומד רק זוחל ממעלה למטה לא הוי חיבור ובפירוש הביא המחבר בש"ע סימן ר"א סעיף ס' לשון הרמב"ם פ"ח מהלכות מקואות הלכה ח' שאין המים הנזחלים מערבין אלא א"כ עמדו ועי"ש בכ"מ שהביא משם הריב"ש דלרבנן דפליגי אר"מ ור"י גבי רגליו של ראשון נוגעת במים דאפילו גור אחית לית ליה להרמב"ם ואע"ג דהתוספ' יו"ט פ"ג מס' מקואות משנה בי חולק בזה על הכ"מ עי"ש, מ"מ בהא מודה שעכ"פ אין הניצוק שהוא זוחל מחבר עי"ש, וז"ל הריב"ש סימן רצ"ב (באמצע התשובה) וגם שערוב מקואות צריך שהמים המערבין שני המקואות הם מערבין אותם בהשקט בעמדם במקומם הטבעי שזהו אשבורן ולא בהיותם זוחלין שזהו נקרא קטפרס דהכי תנן (פ"ח מס' טהרות) הבציק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור וכו' וזהו מ"ש הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהלכות מקואות) שלש גומות שבנחל העליונה והתחתונ' של עשרים סאה ואמצעית של ארבעים סאה ושטף של גשמים עובר תוך הנחל אעפ"י שנכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית שאין המים הזוחלין מתערבין אלא א"כ עמדו וכו' ולא אמרינן אפילו גוד אחית ונתן טעם לדבר לפי שאין הקטפרס חיבור לעולם ואפילו לחבר מקוה שלם שלמעלה למקוה חסר שלמטה, עכ"ל הריב"ש, והכ"מ פ"ח מהלכות מקואות רמז עליו, וא"כ מכ"ש בנ"ד להכשיר מקוה עליונה שכולו שאוב מהתחתונה הכשרה דהו"ל גוד אסיק ודאי לא אמרינן, והא דבמשנה מטהרין העליון מן התחתון כבר כתבנו דברי הר"ש דהיינו רק לענין דרבנן מהני קטפרס וא"כ בנ"ד דמקוה עליונה כולו שאוב דפסול מה"ת לדידן דקיי״לן הכי לא מהני השקה אפילו מעליון לתחתון וכ"ש מתחתון לעליון, ועי' בספר דברי חיים להלכו' מקואות סעיף נ"ז שם ובפירוש על המשנה פ"ו שם, ודו"ק:
וחפשתי באוצרן של אחרונים ומצאתי וראיתי בשו"ת דברי חיים ח"ב ליו"ד סימן פ"ח שנשאל ממש כעין נ"ד להכשיר מים שאובים במקוה עליונה ע"י השקה למקוה התחתונה ומסיק לאסור מטעמא שכתבתי אי משום קטפרס או משום שכל שאין המקואות בשטח תשוה זו אצל זו הוי הגוד המחבר בדרך זחילה ואין מערב המקוה והנה הגאון בעל דברי חיים רב גובריה וראוי לסמוך עליו אפילו לקולא ומכ"ש לחומרא ובפרט שיש לנו כמה ראשונים הר"ש והריב"ש שהבאתי שלפי דבריהם לא מהני תשקה כי האי בדבר שפסול מה"ת וכולו שאוב הוי מה"ת פסול לדידן, והגם שלפי דברי הר"ש במס' מקואות שהבאתי היה מותר עכ"פ אם המים השאובים שבעליונה יבא ע"י המשכה כולה דאז ליכא רק פסול דרבנן לדעת הרבה פוסקים ובדרבנן מהני השקה אפילו ע"י קטפרס לדעת הר"ש הנ"ל וכן מתיר כה"ג בשו"ת דברי חיים הנ"ל, אמנם בעובדא דידיה היה להם שעת הדחק כמבואר שם בהשאלה לכן התיר ע"י המשכת מים שאובין למקוה העליונה, משא"כ בנ"ד כפי מ"ש מע"כ נ"י יש לכם מקוה כשרה בלא שום פקפוק אשר לנשים ודאי מספיק דהא אין דרך נשים לילך הרבה בפ"א רק כפי שיזדמן להם זמן טבילה, ורק שיספיק לאנשים שיהי' מקום מרווח שהולכין הרבה ביחד משום זה אין ליכנס בפרצה דחוקה דהא לאנשים ודאי מי שרוצה לטבול משום תקנת עזרא סגיא ליה אפילו כולו שאובין רק שלא יהיו בכלי כמבואר במג"א סימן פ"ח, וא"כ טוב יותר לעשות מקוה כולו שאוב לאנשי' בפני עצמן ויזהרו שהנשים לא יטבלו שם (עיין לעיל סימן קי"ט) מלהתיר שגם הנשים יטבלו במקוה שאוב ע"י השקה מתחתון לעליון דלא מהני לדעת הרבה ראשונים כמ"ש, ע"כ יניח ידו מזה לגמרי והמקוה כשרה אפילו אם אינו כל כך מרווח תשאר בכשרותו
ועוד אעורר אותו אגב אורחא על דבר אחד דאע"ג דהמקוה הזאת הוא מעיין מ"מ אין לו דין מעיין לכל הדברים דאנו חוששין לדעת המהרי"ט בשו"ת ח"ב ליור"ד סוף סימן ח"י דאין לנו בקאין איזה יש לו דין מעיין גמור דלפעמים הוא רק מי תמצית הנהר או משאר נוזלים וא"כ אין יכולין לסמוך לכל דבר שהוא מעיין, ועי' בספר חידושי הרז"ה על הלכות מקואות שם סימן קכ״ט וסימן קמ"א נמ' משמע כדברינו דכמו בנ"ד לא מהני השקה ובפרט מתחתון לעליון דבמעליון מתחתון היה לנו קצת מקום לסמוך על דברי התוספ' מס' גיטין ט"ז ע"א ד״ה הנצוק דבסופו לירד למטה לא חשיב קטפרס, אמנם כמו בנ"ד להכשיר עליון ע״י תחתון לא מהני מידי מה שסופו לירד, דמ"מ חשיב ליה קטפרס לענין להכשיר העליון, ועוד דהכא בנ"ד מלבד הטעם דקטפרס אינו חיבור לא מהני ג"כ משום שהחוט של מים המחבר הוי דרך זחילה, אמנם כפי הנראה מדברי הריב"ש סימן רצ"ב חד טעמא קטפרס עם מה שאין מתערב דרך זחילה, העולה מדברינו דכה"ג נלע"ד שאין לסמוך על השקה כלל ואין להכשיר בשום אופן מקוה עליונה שכולו שאוב ע"י השקה למקוה תחתונה כשרה מכל הני טעמים שכתבתי, ועי' עוד בטו"ז סימן ר"א ס"ק מ"ז משמע נמי דלהכשיר מקוה שכבר שאוב ע"י גוד אסיק או אפילו גוד אחית אין להכשיר דרק התם מהני כיון דלא הופסקו מעולם לא באו לכלל פסול עי"ש היטב. ועי' שרת אמרי אש להגאון ר' מאיר א"ש ז"ל ביו"ד סימן פ' שכתב ג"כ להלכה דלענין פסול דאורייתא לא אמרינן בשום אופן גוד להכשיר כלומר אפילו גוד אחית דבהכי מיירי התם עי"ש, ועי"ש דע"י אדם אפילו כולה בהמשכה הוי פסול מה"ת, עכ"פ בנ"ד להכשיר כולו שאוב ע"י גוד אסיק ודאי אי אפשר בשום אופן ואין לטבול במקוה כזה, ודו"ק, ועי' עוד שו"ת נטע שורק ליו"ד סימן ע"ב, ואין להאריך יותר:
וד' שנותיו יאריך בטוב כאוו"ב ונפש הדו"ש, הכותב בחפזי ובלי עיון רק בחפזי כי ירט הדרך לנגדי פה באניהאד ד' לסדר ושמעו לקולך כ"ב נובתרס"ב לפ"ק.
אליעזר דייטש.