אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קלב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קלב

סימן קל

השלום לכבוד הרבני המופלג החרוץ וכו' מו"ה משולם פייבוש ווייס נ״י בק"ק מ' לאפאש יצ"ו.

היום קבלתי מכתבו ולא ידעתי אכנהו ואולי מעטתי בתוארו כראוי לו אתו הסליחה, וע"ד מה שתמה על מ"ש בספרי תבואות השדה ח"א (שער החזקות שער ג' אות יו"ד) בישוב קושי' הפנ"י בטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ כיון דע"כ ל״ה רק מיעוט המקפיד מדלא הרגיש בשעת טבילה ואינו טמא רק מדרבנן אמאי לא נזיל לקולא בספיקו, דמיירי שלא הי' טמא רק מדרבנן וא"כ אכתי לא נפק מחזקה דמעיקרא כמ"ש הר"ש בפ"ב דמקוואות משנה ב', והעיר מע"כ נ"י אמאי אמרי' בתוספתא שם בשני מקואות באחד יש בו מ' סאה ובאחד אין בו דבטומאה קלה טהור הלא עדיין בחזקתו הראשונה וכי חמור חציצה במיעוט המקפיד מדרבנן שנחמיר בספיקו יותר מטעם החזקה ובספק מקוה פחותה ממ' סאה לא נוקמי אחזקה בתמיהה, עכ"ל, הנה כוונת הר"ש שם הוא כך דבשלמא בטמא טומאה דאורייתא כיון שאפי' אם נימא שטבל במקוה השאוב אחר שטבל במקוה הכשר ליכא עליו רק טומאה דרבנן מכח בא ראשו ורובו במים שאובין וא"כ כבר נפק לי' מחזקתו קמייתא א"כ תו לא הוי רק ספק דרבנן דלמא בא אח"כ ראשו ורובו במים שאובין ולא נטמא מספיקא משא"כ אם מעיקרא ג"כ טמא היתה בטומאה דרבנן וא"כ אם לבסוף טבל במים שאובין עדיין הוא טמא מדרבנן כמו שהי' מעיקרא מעמידין אותו על חזקתו וא"כ בספק מיעוט המקפיד כיון דרבנן גזרו בו טומאה ג"כ נוכל לומר שלא יצא מחזקתו הראשונה עדיין רק בטמא מעיקרא בטומאה דאורייתא שע"כ ליכא לאוקמא בחזקה קמייתא אמרינן שפיר כיון דעכשיו ל"ה רק ספק דרבנן ובחזקה קמייתא ליכא לאוקמ' הו"ל ס' דרבנן ואזלי' לקולא וא"כ ל"ק משני מקואות באחד יש בו מ' סאה ובאחד אין בו דשם במקוה שאין בו מ' סאה ליכא שום גזירה מדרבנן דהא אין בו מ' סאה מה"ת הר פסול וא"כ כיון שיש ספק דלמא טבל במקוה כשרה שמיר הו"ל בטומאה קלה ספיקא דרבנן ולקולא משא"כ במיעוט המקפיד כיון דאם הי' ברור שהיה עליו בשעת טבילה ג"כ אינו טמא רק מדרבנן ומעיקרא ג"כ הי' טמא מדרבנן ולא איתרע כלל חזקת טומאה שלו שפיר נשאר בטומאתו, אמנם אי הי' טמא טומאה דאורייתא דאז ע"כ איתרע לי' חזקת טומאה דמעיקרא שפיר אמרי' דאינו טמא משום ספק מיעוט המקפיד, וכבר ראיתי הרבה גדולי אחרונים שהשתמשו בסברא זו עפ"י סברת הר"ש הנ"ל, [ועיי' לעיל סימן ק"ד], ועכ"פ לא דמי לספק אם טבל במקוה שספק אם יש בו מ' סאה או אין בו מ' סאה דהתם כיון שאותו הגוף שאנו דנין עליו טבל כהוגן ויש לפנינו מקוה אחת שיש בו מ' סאה אמרי' שפיר דבטומאה קלה הו"ל כשאר ספיקא דרבנן ולמה נחמיר בזה יותר מבשאר ספק דרבנן, ואתחזק איסורא ליכא כיון שטבל עכ"פ משא"כ במיעוט המקפיד דאנו דנין על אותו גוף בשעת טבילה אם הי' עליו מיעוט המקפיד דלא יהי' מהני טבילתו מדרבנן ונוכל לומר שנשאר בחזקתו הראשונה בטומאה דרבנן ממילא לא שייך לומר ספדר״ב לקולא כיון דאתחזק בטומאה דרבנן ג"כ משא"כ אם הי' טמא מעיקרא בטומאה דאורי' דעכ"ח נפק לי' מחזקה הראשונה ליכא לאוקמא בחזקה וטהור מספיקא כיון דמיעוט המקפיד ל״ה רק מדרבנן, ודוק היטב. והנלע"ד כתבתי בחפזי פק"ק באניהאד אור ליום ו' עש"ק פ' שלח (כ"ז סיון) תרס"ד לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה