אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קל

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קל

סימן קל

להרב מו' פנחס יוסף קאננער בבאקאווסק: המשך מתשובה הקודמת

ובאמת תמוה לי על דעת הגאון מהרש"ק ז"ל דהיכא שזוחל ממקוה למקוה לא מקרי זוחלין, דא"כ למה נקט הריב"ש בשו"ת שהביא הש"כ ס"ק ל' וז"ל הרי הוא נקרא אשבורן כיון שמן המקוה בא ואליו הם שבים אלא שנתפחו בהכרח מחמת אדם או דבר אחר שבתוך המקוה עכ"ל, והנה התם ג"כ אינו זוחל לחוץ רק למקוה ומ"מ אינו מתיר רק משום שקודם שבא לשם האדם לא היו זוחלין כלל משא"כ ממקוה למקוה כל שזוחל מעצמו שלא מחמת האדם הטובל שם שפיר מקרי זחילה, ועיין בלשון הרמ"א סעיף נ', אח"כ ראיתי שם בשו"ת בית שלמה סימן נ"א הרגיש בעצמו בזה, ודחה סברת הגאון מהרש"ק הנ"ל, ועוד מכמה ראיות, ע"כ אין לסמוך ע"ז כלל ובפרט לענין חשש זחילה דהוא מה"ת וצ"ל בכל אלו המקואות שנעשים ע"י ברזא או שהוא באופן שאין ניכר הזחילה כלל או שהוא מעיין ממש דלא נפסל בזחילה דאל"כ יש לחוש באמת בשעת פתיחת הברזא שהמים יהיה זוחלין כמ"ש מע"כ נ"י ויש לעיין בזה:

ואגב לא אמנע מלהעלות מה שראיתי דבר חדש בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סימן ע"ה דלענין חשש דנתן סאה ונטל סאה כיון שעיקר המקוה מי ממיין אע"ג שבמקוה כבר נפסק המעיין, מ"מ לענין החשש דנתן סאה ונטל סאה לענין שאובים דלא הוי רק משום מראית העין (לדעת הדג"מ בש"ך ס"ק ס"ג) דבוודאי יש לסמוך על הפוסקים דאע"ג שהופסק המעיין מלקלח אמרינן דמ"מ תורת מעיין עליו שלא יהיה נפסל בשאובין, ולפי"ז לא היה צריך לעשות שום תקנה מחמת חשש דנתן סאה ונטל סאה עיי"ש. ועיין בס' דברי חיים על הלכות מקואות שכתב שם דאפילו לשיטת הר"ת בתוספ' מס' גיטין ט"ז ע"א דיה הנצוק דבנהר מהני קטפרס היינו דווקא משום דנהר עיקר חיותו הוא שזוחל ומשו"ה מהני קטפרס ג"כ משא"כ, מעיין עומד לא מהני קטפרס וא"כ בנ"ד אם אין במקוה עכ"פ כ"א סאה מים כשרים ועיקר כשרות המקוה היא ע"י שמחובר אל מקוה המעיין שעומד מלמטה לא נכשר עי״ז החיבור משום קטפרס עיי"ש, ועיין בספר גרש ירחים למס' גיטין ט"ז ע"א ברש"י בד"ה והקטפרס שהוכיח ממ"ש רש"י שם הרי משופע שמדרינו מחודד הרבה א"כ משמע דקטפרס לא מקרי רק אם מחודד הרבה משא"כ בשפוע מעט לא מקרי קטפרס והטעם דבשפוע מעט כיון שהמים ראוים לנוח מעט הו"ל שפיר חיבור וא"כ הך דתוספתא ג' גממיות בנחל שהובא במס' חגיגה י"ט ע"א ס"ל לרש"י דמיירי שאינו משופע הרבה ומשו"ה לא מקרי קטפרס עי"ש בתוספת ע"ב ד"ה בתחתונה וא"כ הכא כיון שהחיבור של מקוה העליונה למעיין שבתחתונה הוא ע"י קילוח זקוף וודאי הוי קטפרס עי"ש, ועוד יש קצת סברא לומר דהכא לא מהני חיבור דכיון דפשיטא דהך מקוה העליונה אע"ג שבא ממעיין מ"מ לא מטהר בזוחלין כיון שנפסק ממקום המעיין וא"כ כיון דאותו הקילוח שמחבר העליונה להמעיין אינו כשר לטבול שם כיון שהוא זוחל ונפסק ממקום המעיין [עיין בש"כ ס"ק ל'] וא"כ איך אפש"ל שקילוח זה יועיל להיות מכשיר המקוה העליונה כיון שהקילוח עצמו אינו כשר להיות מקוה לטבול בו עיי"ש בספר גרש ירחים באות כ"א בד"ה מיהו בדברי הרמב"ם ודוק היטב:

והנה מיש למעלה דאם יש עכ"פ כ"א סאה מים כשרים נתכשרה המקוה העליונה במה שהיא מחובר לתחתונה אע"ג דבריש פ"ח מס' טהרות הלכה ט' כתב גממיות שאין בו ארבעים סאה וניצוק או קטפרס מחבר גממיות זו למקוה שלם אינו חיבור והטובל בגממיות לא עלתה לו טבילה א"כ משמע דכל שאין בו ארבעים סאה לא הוי חיבור משמע דאפילו כ"א סאה לא מהני להיות קטפרס חיבור התם מיירי לטבול בו כמה שהיא דליכא ארבעים סאה דפסול מה"ת לא מהני הקטפרס לצרף המקוה שלם למקוה חסר משא"כ כשהוסיפו עליו מים שאובים דתו אינו פסול רק מדרבנן דמה"ת כשר כשיש רוב מים כשרים שפיר מהני החיבור ע"י קטפרס ג"כ דלענין דרבנן מהני קטפרס ג"כ כמ"ש הר"ש פ"ו דמקואות משנה ח' גבי מטהרין המקואות העליון מן התחתון דבדרבנן מהני קטפרס ג"כ להיות חיבור עיי"ש. ובעניין מ"ש הש"ך בס"ק מ"א בשם יש אוסרים כשנתנו מים שאובים הרבה למעיין או למקוה כשרה ואותם המים הלכו אח"כ למקוה שלא היה בה כלום דאסור לטבול באותו המקוה, תמה עליו בנוב"י מהד"ת סימן קמ"א שכתב שהוא דין המחבר בסעיף נ"ה ומשנה מפורשת פ"ו משנה ב' במס' מקואות דהיינו ג' מקואות כשהשאוב מן הצד דתיכף כשנתערבו פ"א נתכשרו וגם שם לא היה מים כשרים כ"א סאה שהרי לא היה רק עשרים סאה עי"ש בהו"ב, אמנם לפי דעתי מבואר עוד יותר בפ"ו משנה ח' שכתב בפירוש היה בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה הרי בפירוש דאע"ג שלא היה שום מים בתחתון מ"מ נתכשר ע"י השאובים שנתנו במקוה העליונה וירדו אח"כ לתחתונה כדעת רבינו ירוחם שם ס"ק מ"א, ולא כדעת היחולקים והראיה שהביא הנוב"י ממשנה ג' לכאורא היה מקום לדחות ולחלק דשם נתחברה המקוה שאובה למים כשרים משא"כ הכא אילו לא היה נתן מים שאובים לתוך המקוה הכשרה לא היו יורדים כלל למקוה חסרה דאינו כשר הגם דלפי האמת אין חילוק בזה דכל המים שאובים שנתן לתוך המקוה הכל נעשו כשרים כיון שהיה במקוה מ' סאה, אמנם מ"מ היה מקום קצת לחלק, אולם ממשנה ח' מבואר בפירוש דכשר כה"ג כשיש במקוה אחת מ' סאה מים כשרים לשפוך שם שאובין שירדו אח"כ למקוה שלא היה בה כלום ודוק היטב, ואולי י"ל בכוונת הש"כ ס"ק מ"א דחייש ליש אוסרין היינו דווקא כשהכשירו המקוה ע"י מעיין שלא היה בו מ' סאה דכשר להרבות בו שאובין, כה"ג כתב דאינו כשר רק במקום המעיין ולא כשהלכו משם למקום אחר שלא היה בו כלום משא"כ כשהיה שם ארבעים סאה ונתנו שם שאובים כיון שכבר היה במקום הראשון ארבעים סאה כשר אפילו כשירדו למקום אחר שלא היה בו כלום דכה"ג מפורש במשנה פ"ו מס' מקואות משנה ח' דכשר שהרי כתוב שם היה בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון עיי"ש, כן י"ל בכוונת הש"כ, ודוק, [ולזה נתעוררתי מכבוד תתני הרב מו' יוסף הכהן נ״י]:

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה